אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אבו עודה נ' מושב ארגמן

אבו עודה נ' מושב ארגמן

תאריך פרסום : 23/09/2013 | גרסת הדפסה
ס"ע
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
8183-08-11
15/09/2013
בפני השופט:
יפה שטיין

- נגד -
התובע:
אימן אבו עודה
הנתבע:
מושב ארגמן

החלטה

עניינה של החלטה זו היא בקשה לחייב את המשיב בהפקדת ערובה כספית בקופת בית הדין להבטחת הוצאות המבקש, כתנאי להמשך ההליך המשפטי בתיק זה. החלטה זו ניתנת לאחר עיון בבקשה ובתגובה שהוגשה ולאחר קיום דיון מקדמי במעמד הצדדים.

המשיב (התובע בתביעה העיקרית) הגיש כנגד המבקש (הנתבע), תביעת ענק על סך קרוב לחצי מליון ₪, בגין אי תשלום שכר מינימום וזכויות אחרות. מנגד טוען ב"כ המבקש כי תביעה זו אין לה כל בסיס עובדתי, כי התובע (המשיב) כלל לא עבד במושב (אף שיש עובדים פלסטינים אחרים שכן עובדים , וכי יש רישומים מסודרים של כל פועל שעובד או עבד במושב. לפיכך, ולאור העובדה כי מדובר בתובע תושב שטחים המתגורר ביריחו, לא יוכל להפרע ממנו ולגבות הוצאות, לו תביעתו תידחה, ועל כן מבקש כי בית הדין יתנה את המשך ההליך בהפקדת ערובה מתאימה.

אקדים ואציין כי לאחר ששקלתי את טיעוני שני הצדדים, כפי שהועלו בכתבי טענותיהם ובדיון שקויים – סבורני כי מתקיימות הנסיבות החריגות, לפיהן יש להורות על הפקדת ערובה (אם כי בסכום ראוי וסביר אשר לא יהווה מחסום בפני המשך ניהול תביעתו של המשיב).

החוק והפסיקה:

א.סמכות בית המשפט להורות על הפקדת ערובה להבטחת הוצאות מעוגנת בתקנה 519 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן:"התקנות"). תקנה זו מסדירה את סוגיית הפקדת ערובה ואומצה בפסיקת בתי הדין לעבודה מכח סעיף 33 לחוק בתי הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969 וזאת בהעדר תקנה מקבילה לה או תקנה המאמצת את הוראותיה בתקנות בית הדין לעבודה (סדרי–דין), התשנ"ב - 1991.

ב.ע"פ הפסיקה, כאשר מוגשת בפני בית הדין בקשה מעין זו, השאלה הניצבת בפניו הינה בראש ובראשונה, האם בנסיבות העניין הנדון בפניו , נכון וצודק יהיה לאמץ את הוראות תקנה 519 (א) (גם אם לעיתים בשינויים מחוייבים מנסיבות המקרה הנדון בפניו ) ראה: דב"ע נד' 189-9 דניאל סוסנוביק - מנחם מאור (לא פורסם).

ג.ההלכה המנחה בעניין הפקדת ערובה נקבעה ב פסק הדין בע"ע 1424/02 פתחי אבו נסאר - Spain peter in gallicantu, (ניתן ביום 6.7.2003) ובו נקבע כדלקמן:"ככלל, אין להטיל על עובד תושב הרשות חובת הפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו של המעסיק-הנתבע, רק בשל היותו תושב הרשות. יש לבחון כל מקרה לגופו, על פי נסיבותיו. בתוך כך, תינתן הדעת לשני פנים אלה:

הפן האחד: כל עוד קיימת מניעה לקיומם של הליכי גביה באזור, תידרש מן העובד הוכחה ראשונית לכאורה, ולוּ ראשית ראיה הנלמדת מפני הדברים, שהתביעה אינה מופרכת על פניה או כי טובים סיכוייו לזכות בה... הפן האחר: נמצא כי אין התביעה מופרכת על פניה או כי 'טובים סיכויי התביעה', ולוּ לכאורה, וכי על פני הדברים אין המדובר בהליך סרק, יידרש המעסיק להוכיח כי לא יוכל להיפרע מן העובד בהוצאותיו, ככל שיוטלו עליו".

ד.עוד נפסק כי מצא בית הדין כי אין התביעה מופרכת על פניה והמעסיק-הנתבע לא הוכיח כי נבצר ממנו להיפרע מן העובד – לא תוטל הערובה. מאידך, אם עמד המעסיק בנטל הנדרש, יוסיף בית הדין ויבחן אם קיימות אפשרויות חלופיות לחיוב בערובה, כגון יכולת מימוש נכסים מעם העובד או הפקדת ערובה מטעמו בתחומי מדינת ישראל, קודם שיָשִׁית עליו חובת הפקדת ערובה.

ה.לבסוף, בבואו לקבוע את סכום הערובה, ינהג בית הדין על דרך המידתיות הנדרשת. בתוך כך, ייתן בית הדין דעתו לשיעור ההוצאות שנהוג להטיל בתובענות ממין זו שלפניו; לאיזון הנדרש בין זכויותיו של העובד לבין חומרת הנזק שייגרם למעסיק; ולאפשרות שמא החיוב בתשלום ערובה יפגע בזכותו החוקתית של העובד לממש את זכות הגישה לבית את הדין ואת הזכויות שבדין".

ו.ע"פ הפסיקה דלעיל, אין להורות על הפקדת ערובה על תובע אשר הינו תושב הרשות הפלסטינאית רק בשל היותו תושב הרשות – אולם, יש לבחון כל מקרה לגופו על פי נסיבותיו ויש לבחון גם את סיכויי התביעה. ככל שיתברר כי על פניו מדובר בתביעה מופרכת – יהא זה נכון וראוי להורות על הפקדת ערובה שאם לא כן יש חשש כן ואמיתי כי הנתבע לא יוכל להיפרע מן העובד (התובע), ככל שתידחה תביעתו בסיום ההליך.

דיון:

א.אציין, כי המבקש הגיש גם בקשה למחיקה על הסף, שנדחתה, על מנת לתת למשיב את ההזדמנות להוכיח את תביעתו, גם אם על פניו עומדות בפניו משוכות גבוהות. יחד עם זאת, בעניין הפקדת ערובה, ולאור העובדה שסיכויי התביעה לכאורה נמוכים, יהיה זה נכון לתת למבקשת ולו גם את ההזדמנות להיפרע מבתובע על הוצאותיה, אם התביעה תידחה, במיוחד לאור העובדה שמדובר בתביעה על סכום כה גבוה (דבר הגורם למושב הוצאות גבוהות יותר). מתוך החומר שבתיק ומהדיון המקדמי בתיק עולה כי אין למשיב כל מסמך או ראיה לכאורה על קיום יחסי עובד ומעביד עם המבקש (מעבר לעובדה שנמצא ע"י המשטרה כחשוד בגניבה בשטח המושב). אין חולק כי אחיו קיבל מהמושב צ'קים חודשיים על סך 5,000 ₪ (כשע"פ הנטען ע"י המבקשת, גם בעניין של אחיו לא מדובר ב"העסקה", אלא במתן דמי חסות - "פרוטקשיין" , למניעת גניבות במושב). לטענת המשיב – הצ'קים של 5,000 ₪ שניתנו לאחיו – היו אמורים להיות גם עבורו, וזו לטעמו ה"הוכחה" כי התקיימו עימו יחסי עובד ומעביד, וכי קיבל בכל חודש רק 2,500 ₪! הא ותו לא. בעקבות הדיון, ולאחר שהתברר כי לדברי מזכיר המושב כלל אינו מכיר את המשיב (בניגוד לאחיו), וכי המשיב (כמו גם אחיו) אינו מצוי ברשימת העובדים במושב (אף שיש עובדים פלסטינים אחרים שכן מועסקים ורשומים על ידי המושב), התרשמתי כי סיכויי התביעה מוטלים בספק רב, וכי ניצבות בפני התובע משוכות ראייתיות כבדות משקל. על כך הבעתי את עמדתי גם בפרוטוקול הדיון, כדלקמן:

"התעוררו לא מעט ספקות ותהיות באשר לאפשרות להוכחת התביעה, הנסמכת רק על עדויות בע"פ מבלי שהוצגה בפני בית הדין ולו "בדל" של ראשית ראיה..."

ובהמשך:

"תהיות אלו מתחזקות לאור טענות הנתבע לפיה אינו מכיר כלל את התובע וממילא מעולם לא העסיקו".

ב.מכל האמור, שוכנעתי כאמור, כי בנסיבות אלו, כאשר מדובר בתושב הרשות הפלסטינית (אשר לא הציע כל דרך חלופית לתשלום ההוצאות, אם תושתנה), ושאין לו ולו גם ראשית ראיה על היותו שכיר במושב (מעבר לצ'קים שניתנו לאחיו, ושגם לגביו קיימים ספקות לעניין עבודתו) – ולאור גובה התביעה, מתקיימות הנסיבות החריגות לפיהן יש להורות על הפקדת ערובה כתנאי להמשך ניהול ההליך.

ג.אציין, כי בנסיבות אלו ולאור גובה התביעה - היה מקום לפסוק למשיב ערובה בשיעור גבוה. יחד עם זאת ועל מנת שלא להכביד ו/או לחסום את דרכו של התובע (המשיב) מהמשך ניהול תביעתו, יועמד סכום הערובה על סך של 3,000 ₪ בלבד.

ד.לאור כל האמור - המשיב יפקיד בקופת בית הדין סך של 3,000 ₪ תוך 30 יום מהיום כתנאי להמשך ההליך.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ