אבו טאעה נ' ראלי השכרת רכב וליסינג בע"מ ואח'

החלטה

בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבים להיכנס למושכר ולהפעיל משם את עסקיהם.

לאחר לימוד הבקשה החלטתי לדחותה בלא צורך התגובה מטעם המשיבים.

הבקשה מוגשת במסגרת תביעה לפינוי מושכר. כידוע, בדונו בבקשה לסעד זמני בית המשפט שוקל את מאזן הנוחות, שלפיו נערכת בחינה השוואתית של: "הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר". תקנה 362 (ב)(1) לתקנות סד"א.

בענייננו, מתן הצו יביא לפינוי המשיבים מהמושכר בטרם הכורעו טענות הצדדים לגופן ובטרם ניתן פסק דין פינוי לטובת המבקשת; מדובר בפגיעה קשה במשיבים כאשר הפגיעה במבקשת ניתן לפיצוי כספי. הפסיקה קובעת כי במסגרת בחינת מאזן הנוחות בית המשפט יטה לא להעניק סעד זמני מקום שבו הנזק יכול לבוא על תיקונו באמצעות פיצוי כספי. ראו ע"א 40/87 אנטאון שוקחה ובניו בע"מ ואח' נגד ג'ורג' שוקחה בע"מ, פ"ד מ"א (3), 614.

מכל מקום, בנסיבות העניין, אין מקום ליתן בשלב הזה צו מניעה שמשמעותו המעשית היא פינוי המשיבים מהמושכר, שכן על פי הפסיקה, בית המשפט אינו ממהר ליתן צו זמני אשר כמוהו כסעד המלא שנדרש בתובענה. השוו: רע"א 2430/91 טיב טירת צבי שותפות רשומה נ' דלקטיב הקניון ואח', פד"י מה (4) 225, פסקה 3 ואסמכתאות המובאות שם.

משלא נתבקשה תגובה מטעם המשיבים, איני נותן צו להוצאות.

ניתנה היום, ח' תמוז תשע"ב, 28 יוני 2012, בהעדר הצדדים.