אבו טאיע נ' אגבריה ואח'

פסק דין

1.בפני בקשתו של המבקש ליתן לו רשות ערעור על החלטתה מיום 18.10.11 של כב' רשמת ההוצל"פ הינדה שרון בתיק מס' 01-81447-00-7 לפיה קבעה שאין מקום לשנות מהחלטותיה הקודמות.

כמו כן עותר המבקש להורות על עיכוב הליכים עד להחלטה בבר"ע.

2.טרם מתן ההחלטה נשוא הבקשה ניתנו על ידי הרשמת הנכבדה החלטות קודמות בבקשתו של המבקש להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים ולאחד את תיקיו במסגרת זו.

ההחלטה המרכזית ניתנה ביום 21.9.11 ובה נקבע כי המבקש לא תמך את בקשתו במסמכים להוכחת הוצאותיו ולכן לא הוכיח את יכולתו הכלכלית.

כמו כן נאמר בהחלטה כי כנגד המבקש מתנהלים 11 תיקי הוצל"פ שהחוב הכולל בהם (לא כולל חוב המזונות) הינו כ-500,000 ₪. המבקש מציע לשלם 150 ₪ לחודש עבור כל התיקים.

במצב דברים זה קבעה הרשמת כי אין תועלת לזוכים ולמבקש מההליך שכן לא יהיה בו כדי להביא לפתרון בעיית חובותיו.

הרשמת יידעה את המבקש בדבר זכותו לפנות להליכי פשיטת רגל.

3.בהחלטה נוספת מיום 2.10.11, וכהמשך להחלטה מיום 21.9.11 ציינה הרשמת כי הכרזת חייב כמוגבל באמצעים נתונה לשיקול דעתו של רשם ההוצל"פ ושיקולי התועלת מההליך הינם חלק מכלל השיקולים. כמו כן חזרה הרשמת וציינה כי הבקשה נדחתה לגופה לאור הנתונים שהוצגו בבקשה.

4.כל החלטות הרשמת ניתנו ללא תגובת מי מבין הזוכים, כפי סמכותה, ועל כן החלטתי לדון בבר"ע מבלי לקבל את תגובת הזוכים.

החלטתי לדון בבר"ע כבערעור עצמו ולאחר ששקלתי את כל נסיבות העניין, החלטתי לדחות את הערעור, אלא אם יעמוד המבקש בתנאים שיפורטו בהמשך.

5.מקובלת עלי עמדתה של הרשמת לפיה ראוי למבקש לפנות להליכי פשיטת רגל וכפי שנהגה הרשמת בכך שיידעה את המבקש בדבר אפשרות זו, נהגה כהלכה ואין זה נכון כפי שנטען בבקשה כי הרשמת כפתה על פנייה להליכי פשיטת רגל או כי עניין זה היה חלק מהשיקולים לדחיית הבקשה להכרזה.

יחד עם זאת עניין הפניה להליכי פשיטת רגל לא מהווה שיקול בכלל השיקולים האם להכריז על חייב כחייב מוגבל באמצעים, ובוודאי שלא כאשר זו פנייתו הראשונה בהבדל ממקרה בו הוכרז כחייב מוגבל, לא עמד בתנאים, ההכרזה בוטלה ועתה הוא מבקש הכרזה חוזרת.

6.חוק ההוצל"פ מאפשר לחייב לאחד את תיקיו ואם איננו יכול לפרוע את החובות בסכומים הסטטורים, אזי פתוחה בפניו הדרך לאחד את התיקים, אגב הכרזתו כחייב מוגבל באמצעים. יש לאפשר לחייב למצות הליך זה.

לאור קביעת הרשמת כי הבקשה לא הייתה ערוכה כדין ולא צורפו מסמכים כנדרש, קביעה בה אינני מתערב, הרי שעל המבקש להגיש בקשה חדשה, מפורטת ונתמכת במסמכים, הכל בהתאם לתקנות.

7.הואיל והמבקש, עפ"י טיעוניו, לא פרע סכומים כלשהם בתיקי ההוצל"פ במשך תקופה ארוכה, ראוי כי תנאי לדיון בבקשתו להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים יהיה הפקדה כספית אשר אף תצביע על רצינות כוונותיו בהבדל מכוונה להכרזה כדי להתחמק מתשלום.

הערעור מתקבל בכפוף לכך שעד ליום ה-30.11.11 יפקיד המבקש בתיק ההוצל"פ סך של 2,000 ₪ והחל מיום 15.12.11 ובכל 15 לחודש שאחריו, ועד להחלטה אחרת, יפקיד סך של 500 ₪. אין בסכום זה כדי להצביע על יכולתו הכלכלית של המבקש אשר תתברר בחקירת יכולת. הסכום האמור נקבע הואיל ובמשך זמן רב נמנע המבקש מלשלם בתיקי ההוצל"פ, ולו את הסכום שהוא מציע עתה לשלם.

יחד עם ההפקדה יגיש המבקש בקשה חדשה ומפורטת כפי שציינתי לעיל.

הכספים ככל שיופקדו יחולקו בין כלל התיקים, בהתאם להחלטת הרשמת.

עם ביצוע ההפקדה יעוכבו כל ההליכים בתיקי ההוצל"פ שאיחודם מבוקש.