אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אבו חנין נ' אבו חנין ואח'

אבו חנין נ' אבו חנין ואח'

תאריך פרסום : 02/08/2012 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום נצרת
18993-06-12
16/07/2012
בפני השופט:
עינב גולומב

- נגד -
התובע:
רביע אבו חנין
הנתבע:
1. עצאם אבו חנין
2. א. שגיא חקלאות בע"מ
3. עו"ד אמיר בירמן

החלטה

לפני בקשה לסעד זמני של עיכוב הליכי מימוש משכון, עד להכרעה בתובענה שהגיש המבקש, בה נתבקש סעד הצהרתי לפיו אגרת חוב עליה חתם המבקש, לשעבוד נכסי המבקש (ואחרים) כנגד הלוואה שניתנה על-ידי המשיבה 2, הינה בטלה בכל הנוגע לשעבוד בית בד שלטענת המבקש הוא בעליו.

תמצית הרקע העובדתי:

1.המבקש הוא בנו של המשיב 1 (להלן –האב). בבעלות האב והמשפחה עסקים בתחום תעשיית הזיתים והשמן. בין היתר, בבעלות המבקש, לטענתו, בית בד באזור התעשייה כדורי (להלן –בית הבד).

2.בין משפחת המבקש למשיבה 1 (להלן –המשיבה), נחתמו שני הסכמי הלוואה, בימים 27.6.11 ו- 11.7.11. בהתאם להסכמים, הלוותה המשיבה למשפחה (האב ובני משפחה נוספים, בהם המבקש), סך של 1.2 מיליון ₪ (600,000 ₪ בכל הסכם). לחתימת ההסכמים קדם משא-ומתן שנוהל בין האב לבין מר אורי שגיא, בעל המניות ומנהלה של המשיבה (להלן –שגיא), במסגרתו גובשה טיוטת הסכם למתן הלוואה בסך 1.2 מיליון ₪, אשר תוחזר במשך 6 שנים. לטענת המבקש ומשפחתו, שגיא חזרו בו "ברגע האחרון" מההסכמה שבאה לידי ביטוי בטיוטה, והסכים להעמדת הלוואה בסך מחצית הסכום בלבד, וזאת לאחר שהמשפחה פעלה להסדרת הבטוחות שהוסכמו בין הצדדים, הוציאה הוצאות רבות ושינתה את מצבה לרעה. לאחר מכן הסכים שגיא למתן הלוואה של 600,000 ₪ נוספים, אולם זאת תוך שינוי לרעה בתנאי ההסכמה המקורית, וקיצור תקופת ההלוואה מ- 6 שנים ל- 6 חודשים בלבד. לטענת המבקש ומשפחתו, בשל המצוקה בה היו נתונים, הסכימו לחתום על ההסכמים, שעל-פיהם קוצרה תקופת החזרת ההלוואה ביחס לחלק מההלוואה לתקופה של 6 חודשים בלבד. בהמשך הודיע האב לשגיא על ביטול הסכמי ההלוואה, בטענה לחתימתם תחת עושק וכפייה וטענות נוספות.

3.בהתאם להסכמים, ניתנו בטחות שונות כנגד ההלוואה, ובכלל זה נחתמה ביום 27.6.11 אגרת חוב לשיעבוד נכסי האב ובני משפחתו, לרבות המבקש דנן, ובהמשך נרשם משכון על בית הבד ברשם המשכונות. יצויין כי ההסכמה אודות העמדת הביטחונות, ובכלל זה שעבוד בית הבד, גובשה בין הצדדים עוד בתחילת הדרך; נעשתה שמאות מפורטת של בית הבד, וההתחייבות למשכון בית הבד עוגנה עוד בטיוטת ההסכם המקורית בין הצדדים, ולאחר מכן בהסכמי ההלוואה שנחתמו.

4.אין מחלוקת בין הצדדים כי ההלוואה ניתנה, וכי לא שולמו עד כה החזרים בגינה.

הליכים נוספים בין הצדדים:

5.המבקש, יחד עם בני משפחה נוספים, ובהם אביו, הגישו לבית משפט השלום בחיפה המרצת פתיחה, למתן פסק הצהרתי לפיו ההסכמים שנחתמו בין הצדדים בטלים, וכי ההסכמה המקורית כפי שפורטה בטיוטת ההסכם מחייבת את הצדדים, והמשיבה מנועה מלממש את הבטוחות שניתנו כל עוד המבקשים עומדים בתשלומים לפי אותה הסכמה (ה"פ 1815-01-12). בגדר ההליך העיקרי, התבקש צו מניעה זמני אשר יאסור על החברה לממש את הבטוחות שניתנו לה כנגד ההלוואה, ובכלל זה בית הבד, וזאת עד להכרעה בתביעה. בהחלטה מיום 11.1.12, נענה בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת שולמית ברסלב) לבקשה, לאחר שמצא שמתקיימים בנסיבות התביעה ההיא, התנאים למתן צו מניעה זמני. בית המשפט התנה את הצו במספר תנאים לרבות: הפקדת עירבון בסך 100,000 ₪ על-ידי המבקשים שם; תשלום סך של 272,000 ₪ למשיבה, שהינו הסכום שהיה על המבקשים שם לשלם לפי טיוטת ההסכם שגובשה בין הצדדים (ואשר לשיטת המבקשים שם, היא המבטאת את ההסכמה המחייבת בין הצדדים), ואשר לא שולם; המשך תשלום סכומי ההלוואה על-ידי המבקשים בהתאם לטיוטת ההסכם.

6.אין חולק כי המבקשים לא עמדו בתנאים שפורטו בהחלטת בית המשפט, ומשכך צו המניעה הזמני לא נכנס לתוקפו.

7.ביום 21.2.2012 הגישה המשיבה בקשה לאכיפה ומימוש שעבודים ולמינוי כונס נכסים על הנכסים ששועבדו מטעם משפחת המבקש לפירעון ההלוואה. הבקשה הוגשה תחילה לבית המשפט המחוזי בחיפה, והועברה לבית משפט השלום בחיפה (ת.א 38954-02-12). ביום 7.6.12, לאחר קיום דיון בבקשה ושמיעת טענות הצדדים, נענה בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט אחסאן כנעאן) לבקשה, והורה על מינוי עו"ד ברמן, ב"כ המשיבה (המשיב 3 דכאן), לכונס נכסים זמני על מכונות בית הבד ויתר הציוד והתכולה שבבית הבד. יצויין כי המבקש דנן היה צד להליך בבית משפט השלום בחיפה, אך לא הגיש תגובה מטעמו, אם כי עולה מהחלטת בית המשפט כי טענות ביחס לבית הבד הועלו מטעם אביו.

8.יצויין כי בדיון שהתקיים לפניי במעמד הצדדים, טען ב"כ המשיבה כי עובר להגשת התובענה והבקשה דנן, הגישה משפחת המבקש תובענה נוספת, ביחס למימוש משכון דירת המגורים של המשפחה, וכן בקשה לצו מניעה זמני, לבית משפט זה (ת.א 42402-05-12) אשר נמחקה לאחר קיום דיון במעמד הצדדים.

הגשת הבקשה דנן:

9.ביום 11.6.12, ימים ספורים לאחר מתן החלטת בית משפט השלום בחיפה בדבר מינוי כונס נכסים על בית הבד, כמפורט לעיל, הוגשה התובענה דנן, ובמסגרתה הבקשה למתן סעד זמני שיורה על עיכוב מימוש השעבוד על בית הבד, עד להכרעה בתביעה דנן ובשתי התובענות שפורטו לעיל התלויות ועומדות בבית משפט השלום בחיפה.

10.בהחלטה מיום 11.6.12 דחיתי את הבקשה למתן סעד זמני במעמד צד אחד, לנוכח הליכים המתקיימים באותה פרשה בבית משפט השלום בחיפה, וקבעתי את הבקשה לדיון במעמד הצדדים. לאחר קיום הדיון, השהיתי את החלטתי לצורך קבלת הודעה מטעם הצדדים האם הושגה ביניהם הסכמה לפתרון המחלוקת, לאחר שאפשרות למשא ומתן עלתה בדיון, אך לנוכח הודעת המבקש כי לא הושגה הסכמה, ניתנת הכרעה בבקשה.

תמצית טענות הצדדים:

11.בתובענה ובבקשה טוען המבקש, כי הצעת אביו לפיה ישמש בית הבד כבטוחה להחזר ההלוואה, לא היתה בידיעתו או בהסכמתו, ולטענתו הוא חתם על אגרת החוב מבלי שידע או הבין על מה הוא חותם, וזאת לאחר שאחיו אמור לו כי הוא חותם כערב לחוב. המבקש מציין כי אין הוא שולט בשפה העברית, וכי לא הוסבר לו טיב המסמך ומהות חתימתו עליו. כן מפרט המבקש בתביעה, את הטענות שהועלו בה"פ 1815-01-12, לפיהן הסכמי ההלוואה שנחתמו בין המשיבה לבין בני המשפחה, נחתמו תחת לחץ וכפייה, ועל רקע חזרתו של שגיא מההסכמה המקורית שגובשה בין הצדדים, באשר לסכום ההלוואה ומועד השבתה. לטענת המבקש, סיכויי התביעה טובים, ומאזן הנוחות נוטה לטובתו מאחר שמימוש השעבוד על בית הבד יביא לפגיעה בלתי הפיכה בו בבני משפחתו אשר יישארו ללא מקור פרנסה.

12.המשיבה לא הגישה תגובה כתובה לבקשה. בדיון במעמד שני הצדדים טענה המשיבה, כי התנהלות המבקש ובני המשפחה הינה שלא בתום לב, תוך ניסיון לעקוף את החלטות בית משפט השלום בחיפה שפורטו לעיל. נטען כי מדובר בהרחבת חזית אסורה של המחלוקת בין הצדדים כפי שהתגבשה בתביעה לבית משפט השלום בחיפה, וכי היה על המבקש להעלות את טענותיו בהליך האמור. עוד נטען, כי אין כל בסיס לטענה כי המבקש לא ידע ולא הבין כי בית הבד משועבד להחזרת ההלוואה. ב"כ המשיבה ציין בדיון, כי לאחר שמונה ככונס על בית הבד בהחלטת כב' השופט כנעאן, הגיע בליווי שמאי לבית הבד, על מנת להעריך את שווי הציוד בו, אלא שאז הסתבר כי חלק מסויים מקוו הייצור של בית הבד, המהווה את הציוד העיקרי בו, הוצא ממקומו ונעלם, כאשר בלעדיו לא ניתן להפעיל את קוו הייצור.

דיון והכרעה:

13.לאחר עיון בטענות הצדדים, דין הבקשה להידחות, מהטעמים שיפורטו להלן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ