אבו חמוד סלאח נ' גסוב ריאד נובאני ואח'

החלטה

תביעתו של התובע נמחקה אתמול מחוסר מעש וכיום מבקש התובע לבטל את פסק הדין בנמוק כי הגיש תצהיר ביום 24.4.10 וכי בית המשפט בהיסח דעת לא שם לב לעובדה זו.

לא נפלה כל טעות בהחלטתי ואולי אזכיר לתובע את השתלשלות הענינים.

ביום 22.1209 ניתנה החלטה בנוכחות ב"כ התובע ובה נקצב מועד להגשת תצהיריו-לרבות כל המסמכים שבכוונתו להסתמך עליהם. המועד שנקבע בהתאם לבקשת התובע היה 22.2.10.

משלא קיים התובע את החלטת בית המשפט פנו הנתבעים ביום 22.3.10 בבקשה למחיקת התביעה מחוסר מעש, התובע חוייב ביום 23.3.10 להגיב לבקשה והוא לא טרח לעשות כן, עד היום.

ביום 24.4.10 בחר התובע להגיש תצהיר, ללא נספחים, ללא הבהרה מדוע נזכר להגיש תצהירו באיחור של 60 יום וללא בקשה להארכת מועד.

הדיון בתיק נקבע לקדם משפט ליום 10.5.10, התובע לא טרח להתייצב לדיון. בהחלטה שניתנה באותו מועד התבקש התובע להסביר מדוע לא התייצב לדיון והאם בכוונתו לנהל את תביעתו באמצעות התצהיר היחיד שאינו כולל נספח כל שהוא.

ביום 12.7.10 נתן התובע הסברים שונים להתנהגותו וביקש להתיר לו "לצרף את המסמכים הדרושים לתצהירו", בהחלטה שניתנה באותו יום נקבע כי "לפנים משורת הדין אאפשר לתובע להשלים תצהירו אך אדגיש כי אם לא יקוימו החלטותיי גם הפעם אשקול מחיקת/דחיית התביעה תוך פסיקת הוצאות לאוצר המדינה".

במסגרת אותה החלטה ניתנה לתובע אורכה להגיש תצהירים לרבות נספחיו עד ליום 15.9.10.

התובע שהיה סבור –למצער ביום 12.7.10 כי אינו יכול לנהל תביעתו בהתאם לאותו תצהיר חסר נספחים שהוגש על ידו, התעלם גם מהחלטתי מאותו יום ולא עשה דבר עד היום, כך שפסק הדין לפיו נמחקה התביעה מחוסר מעש לא ניתן בטעות או בהיסח דעת ומוטב היה כי בטרם הוגשה הבקשה לביטול פסק דין מהנימוקים שהוגשה כי התובע יעיין במסמכי התיק לרבות הודעתו מיום 12.7.10. אם חזרבו ב"כ התובע מהודעה זו, היה עליו להודיע על כך לבית המשפט עד ליום 15.9.10.

לאור האמור לעיל, הבקשה לביטול פסק הדין מהנימוקים שהוגשה נדחית.

ניתנה היום, י"ג תשרי תשע"א, 21 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.