אבו חאטר נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית למשך 30 יום שהוטלה על המבקש ע"י קצין משטרה ביום 3.4.14 בגין עבירה של עקיפת רכב אחר כשהדרך לא פנויה, תוך גרימת סיכון לרכב אחר, בניגוד לתקנה 47(ד) לתקנות התעבורה.

לטענת המבקש הוא לא ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום. לטענתו, האוטובוס שעמד בתחנה איפשר לו לבצע את העקיפה לאחר שהרמזור בצומת דלק ירוק והוא לא סיכן אף רכב אחר.

כמו כן נטען ע"י הסניגור כי עברו של המבקש אינו מכביד, על אף שמדובר במי שמחזיק רשיון נהיגה משנת 1971. המבקש מתפרנס מעבודתו כנהג מונית, והשארת ההחלטה על פסילה מנהלית תגרום לו נזק כלכלי, במיוחד כשהוא נמצא כעת בעיצומה של עונת העבודה לפני חג הפסח.

עוד ובנוסף טוען ב"כ המבקש כי השימוע שנערך למבקש לא היה שימוע כדין מאחר ואותו שוטר אשר הבחין בו מבצע את העבירה הוא זה שערך לנאשם את השימוע בטרם מתן החלטה על פסילת רשיונו.

ב"כ המשיבה התנגד לבקשה, מאחר ולטענתו מדובר בעבירה מסוכנת.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, עיינתי בעברו של המבקש ובמיוחד לאור העובדה שמי שערך את השימוע למבקש היה אותו שוטר שהיה עד לעבירה, הגעתי למסקנה כי יש להורות על קיצור תקופת הפסילה ולהסתפק בתקופה שחלפה עד היום.

למסקנה זו הגעתי לאור העובדה שמאז 2006 אין לנאשם עבירות תעבורה למעט עבירה אחת בלבד של ברירת קנס, כך למעשה אין לראות בהמשך נהיגתו של המבקש כמסכנת את הציבור, וכן לאור העובדה שהשימוע שנערך לו בוצע ע"י אותו שוטר שהיה עד לביצוע העבירה. בנסיבות אלה, קשה להשתחרר מהתחושה, שהשימוע שנערך היה בלב פתוח ונפש חפצה וללא דעה קדומה שכוננה בליבו של הקצין הפוסל. (ראה: החלטתי מיום 1.10.13 בתיק בפ"מ 2363-09-13 עזה נ' מדינת ישראל).

לאור האמור לעיל אני מורה על קבלת הבקשה.

הרשיון יוחזר למבקש לאלתר.

ניתנה היום, ח' ניסן תשע"ד, 08 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.