בפ"מ
בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע
|
400-09-13
10/09/2013
|
בפני השופט:
אלון אופיר
|
- נגד - |
התובע:
אחמד אבו גודה
|
הנתבע:
מדינת ישראל
|
|
החלטה
בפני בקשה לביטול הודעת איסור שימוש ברכב הנשענת על נהיגה לכאורה ברכב ללא רשיון נהיגה המתאים לרכב בו נהג הנוהג בו.
בהתאם לטענות ההגנה יש הצדקה לדחיית הבקשה על רקע שלושה טיעונים:
1. לא היה מקום לייחס לנהג עבירה בניגוד לסעיף 10(א) בפקודה וראוי היה ליחס לו עבירה בניגוד לתקנה 84(ב) לת"ת.
2. אין ראיות לכאורה לטענה כי הנהג הסיע 14 נוסעים ברכב. אין לדעת ד הגיע השוטר למספר המתואר בדוח.
3. בעל הרכב לא הרשה לנהג להסיע 14 נוסעים ברכב, וככל שזה הסיע מספר זה, חרג הוא מהוראת הבעלים באופן המחיל כלפיו את ההגנה של סעיף 57 ב(ב) של פקודת התעבורה.
ב"כ המדינה תקפה אחת לאחת את טענות ההגנה תוך שהסביר כי נסיבות המקרה מצדיקות את סעיף האישום אשר נבחר, יש ראיות לכאורה למספר הנוסעים ובנוסף אין תחולה להגנה מכח סעיף 57 בנסיבות הספציפיות של פרשה זו.
דיון והחלטה –
ביחס לטיעון הראשון -
עובדתית אין מחלוקת כי לנהג אשר נהג ברכב נשוא הבקשה יש רישיון נהיגה מדרגות B ו- C1 בלבד. בהתאם לחוק, כדי להסיע 14 נוסעים ברכב הספציפי בו נהג, נדרש לאותו נהג רישיון נהיגה מדרגה D1.מאחר ולא קיבל אותו נהג מרשות הרישוי רישיון בדרגה D1 ומאחר ולכאורה הסיע 14 נוסעים ברכבו, התמלאו יסודותיה העובדתיים של עבירה בניגוד לסעיף 10(א) שבפקודת התעבורה.
נכון כי גם יסודותיה של תקנה 84(ב) התמלאו לכאורה, אך בסופו של יום, זכותה המלאה של המדינה להחליט על הוראת החיקוק שתיוחס לנאשם בכתב האישום, ובפרשה זו בידיה ראיות טובות לכאורה כי עבירה בניגוד לסעיף 10(א) בפקודה בוצעה.
אני דוחה את הטיעון הראשון של ההגנה.
ביחס לטיעון השני –
המדינה הציגה לעיוני חומר ראיות בו שוטר מציין מפורשות "הבחנתי כי הסיע 14 נוסעים".
להבדיל מהפרשה לה הפנה ב"כ המבקש בטיעוניו שם לא ניתן היה לדעת כלל מניין צץ מספר הנוסעים, כאן רושם השוטר מפורשות : "הבחנתי" כלומר, הוא עצמו ראה 14 נוסעים ברכב.
אני דוחה על הסף את הטענה לפיה צריך היה השוטר גם לרשום את שמות הנוסעים כראייה למספרם. באיזון שבין ביצוע אכיפה סבירה והצורך להשיג ראיות באיכות טובה, די בספירה של הנוסעים ואין כל הצדקה לערוך רשימה שמית שלהם.
המדובר בראיות לכאורה מספיקות לטענת המדינה כי ברכב היו 14 נוסעים ולכן אני דוחה גם את הטיעון השני של ההגנה.
ביחס לטיעון השלישי –
בעל הרכב טוען כי לא הרשה לנהג להסיע ברכב מעבר ל-8 נוסעים.
טיעון זה של בעל הרכב אינו עולה בקנה אחד עם תגובת הנהג לשוטר בחומר החקירה שהגישה המדינה לעיוני.