אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> "המתח" שבין חוק יחסי ממון בין בני זוג לחוק הירושה בנוגע לזכויות בן הזוג הנותר בחיים לאחר פטירתו של האחר

"המתח" שבין חוק יחסי ממון בין בני זוג לחוק הירושה בנוגע לזכויות בן הזוג הנותר בחיים לאחר פטירתו של האחר

תאריך פרסום : 04/10/2011 | גרסת הדפסה
עמ"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
28507-10-10
11/09/2011
בפני השופט:
1. שרה דברת - אב"ד ס. נשיא
2. רחל ברקאי
3. צילה צפת


- נגד -
התובע:
1. א.צ.
2. א.ר

עו"ד שמואל סף
הנתבע:
א.מ.
עו"ד דוד גולן
פסק-דין

השופטת ש. דברת, ס. נשיא :

ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה באשדוד בת"ע 330/09 ות"ע 331/09 (כב' השופט פ. אסולין כתוארו דאז) מיום 5.7.10, אשר קבע כי המשיבה יורשת מחצית מעזבון המנוח, א.ס.א ז"ל (להלן: " המנוח").

עיקרי העובדות הדרושות לענין:

1.                   המערערים הם ילדיו של המנוח מנישואיו לאימם, אשר נפטרה בשנת 1996. המערערים ויתרו על חלקם בירושת אימם לטובת המנוח וביום 31.7.96 ניתן צו ירושה לפיו המנוח הוא היורש היחיד של עזבון אשתו הראשונה ולו מלוא הזכויות בדירה המצויה ברח'.... באשקלון, אשר נרכשה במהלך נישואיהם (להלן: " הדירה").

            ביום 4.9.97  נישאו המשיבה והמנוח בנישואין אזרחיים.

            ביום 17.10.99 נחתם הסכם בין המנוח למשיבה שכותרתו "הסכם ממון", אשר לא אושר לפי סעיף 2 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג- 1973 (להלן: " ההסכם") (נספח ד' להודעת הערעור).

            בהסכם נקבע כי הדירה, נשוא המחלוקת, שייכת למנוח "... למשיבה אין לא תהיה כל זכות שהיא לגביה עקב החיים המשותפים שמנהלים שני הצדדים" (ס' 1 להסכם).

            ביום 25.12.08 נפטר המנוח, מבלי שהניח אחריו צוואה.

            ביום 20.4.09 הגישה המשיבה בקשה לצו ירושה וביקשה מחצית מעיזבונו של המנוח לרבות הדירה. המערערים הגישו התנגדות לבקשה, שהתמקדה בדירה בלבד, בטענה כי המשיבה מנועה מלרשת הדירה נוכח ההסכם שחתמה עם המנוח.

            בית המשפט דחה ההתנגדות וקבע כי המשיבה יורשת גם את זכויות המנוח בדירה.

מכאן הערעור.

            עיקרי הערעור:

2.                   טענתם העיקרית של המערערים, היא כי ההסכם שנחתם בין הצדדים הוא הסכם איזון משאבים, כמשמעותו בסעיף 5 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג- 1973 (להלן: " חוק יחסי ממון") ולכן אין המשיבה זכאית לחלק כלשהו בדירת המנוח, לאור הוראות סעיפים 1 ו-3 להסכם, הקובעים מפורשות כי למשיבה אין חלק בדירה, בין אם יפרדו בני הזוג בעודם בחיים ובין אם ילך המנוח לעולמו. ההסכם ממלא אחר דרישות החוק וצופה פני עתיד בין אם הפרידה בין בני הזוג, היא בחיים ובין במות אחד מהם. קביעת בית המשפט כי להסכם אין נפקות לצו הירושה ורק הסכם ממון, כמשמעו בחוק, גובר על חוק הירושה הינה שגויה, שכן מדובר בהסכם לאיזון משאבים לפי סעיף 5(א)(3) לחוק יחסי ממון, ובפועל יכול לשמש כתחליף להסכם ממון. בנוסף לחיובים מכוח הסכם ממון, מכיר סעיף 11 לחוק הירושה גם בחיובים מכוח חוק יחסי ממון. הפסיקה קובעת כי הוראות חוק יחסי ממון גוברות על חוק הירושה, ומכירה בהסכמים צופי פני עתיד שנערכו בין בני זוג וכללו גירושין ו/או מוות, כהסכמים מחייבים, גם אם לא אושרו על ידי בית המשפט כהסכם ממון (ר' בג"צ 10605/02 גמליאל נ' ביה"ד הרבני הגדול, פד"י נ"ח (2)529). בית משפט קמא נתפס לכלל טעות כשבחן ההסכם בפן של הסכם ממון או צוואה ולא בחן האפשרות של הסכם לאיזון משאבים.

            תגובת המשיבה:

3.                   המבחן בפסיקה הוא, האם הסכם פלוני בין בני זוג הוא הסכם על פי חוק יחסי ממון, הטעון אישור ערכאה מוסמכת אם לאו. אם ההסכם דן באיזון משאבים בענייני ממון לעת מוות או גירושין, הרי שעסקינן בהסכם ממון, הטעון אישורו של בית המשפט ויחסה בצילו של סעיף 2 לחוק יחסי ממון. במידה וההסכם נוגע ליחסים קנייניים שוטפים בין בני זוג או לעסקה רגילה בין בני אדם, לאו דוקא בדיני משפחה, יחולו דיני הקניין וההסכם יחסה בצילו של ס' 5(א)(3) לחוק יחסי ממון, הדן באיזון משאבים. ההסכם, נשוא הערעור, צופה פני עתיד ומתייחס למוות או גירושין על כן הינו הסכם ממון, הטעון אישור בית המשפט. בבג"צ 10605/02 גמליאל נ' ביה"ד הרבני הגדול, קבעה כב' השופטת חיות כי מקרים בהם חוסה הסכם בין בני זוג תחת סעיף 5(א)(3) לחוק יחסי ממון הם מקרים בהם לא התכוונו הצדדים לאזן ביניהם נכסים ו/או זכויות לעת מוות/ גירושין כי אם עניינים קנייניים שוטפים/ עסקיים.

            דיון :  

4.                   הוראות ההסכם הרלוונטיות הן כדלקמן:

            " 1. מוסכם בזה בין הצדדים כי הדירה ברח' גדעון בן יואש 43/21 באשקלון, שהינה בבעלותו של צד א' [המנוח- ש.ד.] ורשומה על שם צד א' ועל שם אשתו המנוחה אידל טוני ז"ל תהיה שייכת כולה גם בעתיד לצד א' ולצד ב' [המשיבה- ש.ד.] אין ולא תהיה כל זכות שהיא לגביה עקב החיים המשותפים שמנהלים שני הצדדים.

            2. אם יחול פירוד בין הצדדים, מכל סיבה שהיא ולא תהיה חשיבות לכך במי מהצדדים נעוצה סיבת הפירוד, לאף אחד מהצדדים לא יהיו טענות או תביעות כשלהן נגד רעהו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ