אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> מעמדם של האופניים החשמליים – סקירה והצעות

מעמדם של האופניים החשמליים – סקירה והצעות

מאת: השופט ד"ר מנחם (מריו) קליין | תאריך פרסום : 20/05/2019 15:58:00 | גרסת הדפסה

אילוסטרציה: Photo by Tommaso Pecchioli on Unsplash

1. פתח דבר ונתונים סטטיסטים

בשנים האחרונות חל גידול של ממש בשימוש בכלים דו גלגליים חשמליים כאמצעי תחבורה אלטרנטיבי בעולם בכלל ובישראל בפרט. הגידול בשימוש בכלים אלה טומן בחובו יתרונות רבים כגון: הפחתת זיהום האוויר, הפחתת עומסי תנועה, קיצור זמני הגעה ליעדים, חיסכון בדלק, שיפור בבריאות הציבור וסיוע בקידום מגמות חברתיות ציבוריות ואקולוגיות. מטרת מאמר זה הינה להציג את ההתפתחות הרגולטורית של סוגיה זו בישראל, לבדוק כיצד שיטות משפט שונות הסדירו את השימוש בכלי תחבורה זה ומצאו דרכים אשר יקלו על שילובו במערך התנועה העירוני, ומה מערכת החקיקה והשפיטה בישראל יכולים ללמוד מכך.

המדינה המובילה בעולם בייצור וייצוא אופניים חשמליים היא סין. על פי נתוני התאחדות האופניים בסין ה- China Bicycle Association) CBA) שוויה הכלכלי של תעשיית האופניים החשמליים במדינה מגיעה לסכום של כ– 200 מיליארד רנמבי סיני (CNY). מספר האופניים החשמליים בסין עמד נכון לשנת 2017 על כ 200 מיליון זוגות אופניים חשמליים בשווי של כ- 14 מיליארד אירו.

בישראל ייבוא האופניים החשמליים רשם זינוק משמעותי בין השנים 2010-2016: לפי נתוני רשות המיסים בשנת 2010 יובאו 1,239 זוגות אופניים חשמליים בלבד לארץ ואילו בשנת 2016 יובאו 70,021 זוגות. נכון לשנת 2018 ההערכה היא כי מספר האופניים החשמליים בישראל עבר את רף רבע מיליון.

בד בבד עם עלייתם של מספר משתמשי הכלים החשמליים במרחב הציבורי בישראל עלה גם מספר הנפגעים והסכנות התחבורתיות הטמונות בשימוש בכלים אלו. הנתונים האמפיריים שהתפרסמו בשנים האחרונות מטעם המרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה מצביעים על עליה חדה ומדאיגה בנוגע למספר הנפגעים וההרוגים כתוצאה משימוש באופניים חשמליים. המחוקק הישראלי עסק עד כה (באיחור ניכר יש לציין) רק בהגבלת גיל הרכיבה, בחובת חבישת קסדה והעברת הרוכבים מן המדרכה לכבישים. דומה כי חקיקה זו לא תרמה להורדת מספר הנפגעים וההרוגים. לפי הממצאים במחצית הראשונה של שנת 2018 חלה עליה חדה במספר המאושפזים כתוצאה מפגיעות עקב תאונת אופניים חשמליים (עלייה של 37% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד). נתון מדאיג נוסף הוא שבמחצית הראשונה של שנת 2018 נהרגו כ- 16 בני אדם כתוצאה משימוש באופניים חשמליים – עלייה חדה ביותר ביחס לשנת 2017 (7 הרוגים בלבד).

בין השנים 2016 ל- 2017 לא נמצאה ירידה של ממש באחוז מספר פצועי הראש הקשים: 14% בשנת 2017 לעומת כ-15% בשנת 2016. נתון זה מצביע כנראה על העדר השפעה של ממש לחובת חבישת הקסדות. יתירה מזו, בין השנים 2017-2018 נרשמה עלייה במספר הנפגעים מפגיעות ראש, מ- 93 נפגעים ב 2017 ל- 102 נפגעים במחצית הראשונה של 2018. ביטוי נוסף להעדר אפקטיביות החקיקה הנוכחית היא העלייה המשמעותית במספר הפצועים המאושפזים במחצית הראשונה של שנת 2018 אשר הינם רוכבים מתחת לגיל 16. 

 

2.רקע משפטי

העלייה המתמשכת בשימוש באופניים חשמליים מצד האוכלוסייה במרחב העירוני גורמת לכמות גדולה של תאונות ושל תביעות משפטיות בגינן המצריכות תשובות לשאלות רבות כגון, הסיווג הראוי של כלים אלו לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד"). סוגיה זו נדונה בפני בתי המשפט בכמה פסקי דין. הפסיקה בעניין זה אינה אחידה בעיקר לאור העובדה כי המחוקק טרם סלל מסלול אחיד שדרכו שופטי בתי המשפט יכולים ללכת.

במקרה שכזה נדרש בית המשפט ליותר מאשר לשמש פה למחוקק בפרשנות דבריו ולהשלים את החסר בחוק, בסוגיות שבהן המחוקק טרם אמר דברו. בבג"ץ 6917/17 שלומית אסל בר לביא נ' המפקח על הביטוח באגף שוק ההון הביטוח (10.6.2018), העותרת ביקשה כי ביהמ"ש יורה למשיבים להקים מרשם של הכלים החשמליים, להנפיק להם לוחיות רישוי ורישיון רכב, להסדיר נושאי העברת בעלות, רישוי וביטוח. בית המשפט העליון דחה את העתירה תוך שסירב לבצע "חקיקה שיפוטית", ומשכך המדובר בשאלה פתוחה שעדיין לא סופקה לה תשובה בחוק או בפסיקה מחייבת.

בעבר בית המשפט העליון נדרש לחוות את דעתו בהקשר לסיווג קורקינט המונע על ידי בנזין כרכב מנועי, בע"א 2606/06 דיווי שפורן נ' זק תורג'מן (11.05.10) קבע ביהמ"ש שכלי זה אינו נכנס תחת ההגדרה של "רכב מנועי". במקרה הנ"ל מדובר היה בנער כבן 14 אשר רכב על הקורקינט נגד כיוון התנועה. תוך כדי הנסיעה נסעה אל מול הנער מכונית אשר פגעה בו. המשיבים דחו את בקשת המערער לפיצוי, בטענה כי הקורקינט עונה להגדרה של "רכב מנועי", וכשלמערער לא היה ביטוח\רישיון נהיגה, אין הוא זכאי לפיצוי ע"פ הוראות החוק. ביהמ"ש דחה טענה זו תוך שסבר כי קורקינט אינו נכנס תחת ההגדרה כ"רכב מנועי". נימוקי השופטים התבססו בעיקר על כך שהקורקינט אינו עומד בתנאי הרביעי של הגדרת רכב מנועי, כלומר אינו מקיים את דרישת הייעוד "לשמש לתחבורה יבשתית" שבסעיף 1 לחוק הפלת"ד. הקורקינט המכאני נבנה ונקנה כצעצוע לילדים ובני נוער, אין עליו מושב כלשהו, אין בו תיבת הילוכים, וחסרים בו מכווני איתות, פנסי תאורה, צופר ומראת-צד. בית המשפט העליון הגיע למסקנה שטיבו של הקורקינט המכאני, וייעודו העיקרי, מכוונים למשחק ולשעשוע. הוא אינו מכוון לשמש לייעוד תחבורתי לאור מגבלותיו האינהרנטיות בנפח המנוע ובמרחק הקצר שאותו הוא יכול לעבור. לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות וסוגי קורקינטים החשמליים שהיום נעים בערים הגדולות, ספק בעיניי האם הרציונל שנקבע בע"א 2606/06, עדיין תקף לכלים מסוג זה כיום.

בת"א 61077/04 בן ישי פרחיה נ' אילברג דוד עמית, (26.2.08) בית המשפט בחר לסווג קלנועית כ"רכב מנועי". ערעור שהוגש בתיק 1640/08, בן ישי פרחיה נ' אברהם (22.12.09) אימץ את הקביעה כי הקלנועית אמנם "רכב מנועי" כאמור בחוק אך גם באה בגדר החריגים להגדרה. משכך היא פטורה מחובת רישום ומחובת רישוי והנוהג פטור מהחזקת רישיון נהיגה. הקלנועית אינה עונה להגדרת "רכב" לפי פקודת התעבורה ועל פי חוק הפלת"ד הקלנועית נכללת באחד ממצבי המיעוט שבהגדרת המושג "רכב מנועי":יסא גלגלים" או "עגלת נכים".

 

3. פסיקות סותרות של ערכאות דיוניות 

כשהגיעה השעה להכריע בשאלה האם אופניים חשמליים הם "רכב מנועי" לפי חוק הפלת"ד, ניתנו הכרעות סותרות בסוגיה:

בת"א 23489-01-13 ש.צ נ' ביטוח ישיר חברה לביטוח בע"מ, (24.10.15) נקבע כי אופניים חשמליים אינם מהווים "רכב מנועי" כהגדרתו בחוק הפלת"ד, בין היתר, לאור ההכבדה שתיווצר, מבחינת רישוי, מבחן כשירות, והטלת נטל כבד על קרנית. לעומת זאת בת"א 43305-07-16 פלוני נ' ישיר איי.די.איי חברה לביטוח (16.8.17), נקבע כי אופניים חשמליים אכן נכנסים תחת ההגדרה של "רכב מנועי". ביהמ"ש במקרה זה סבר כי האופניים החשמליים, הנעים בכבישי הארץ אינם משמשים ככלי משחק לילדים, אלא למטרות תחבורה יבשתית. בית המשפט הפנה לנוסח שלפני תיקון 4 לחוק הפלת"ד בו מופיעים אופניים ותלת אופן עם מנוע עזר באופן מפורש בהגדרת כלי רכב מנועי, אך הנוסח שלאחר התיקון לא מחייב את המסקנה כי המחוקק חפץ להדיר את האופניים החשמליים מתחולת החוק.

בעניין פ"ל 3791-10-11 מדינת ישראל נ' אנג'ל שנדון בבית הדין לתעבורה התעוררה שאלת הסיווג של רכב מנועי מסוג "גולפית" בהקשר לפקודת התעבורה, על כל המשתמע מכך. ההגדרה של רכב מנועי כפי שהיא מופיעה בפקודת התעבורה מרחיבה ופותחת שער לסוגים רבים יותר של כלים מאשר ההגדרה המנויה בחוק הפלת"ד. האם ההגדרה הכללית המופיע בפקודת התעבורה הדורשת כי הרכב יהיה מונע בכוח מכני מכל צורה שהיא בלבד, משליכה על שאלת הסיווג בהקשר לאופניים חשמליים לפי חוק הפלת"ד? הדעה המקובלת היא שאין מקום לפרש את חוק הפלת"ד לאור הוראות פקודת התעבורה, בשל התכלית השונה בין שתי מסגרות אלו. כפי שצוין ע"י ביהמ"ש העליון בעניין שפורן: פקודת התעבורה נועדה להסדיר ברגולציה את תנאי השימוש ברכב המונע בכוח מכני, ואילו חוק הפלת"ד נועד ליצור מסגרת פיצוי מהירה עקב פגיעה בתאונת דרכים בלא הוכחת אחריות. ובלשון אחרת, אין תפיסה אחידה או אחת א-פריורית למונח "רכב מנועי" משמעותו משתנה על-פי ההקשר בו הוא מופיע והמטרה אותה הוא בא לשרת. הפסיקות הסותרות בעניין הסיווג נובעות בעיקר בשל שיקולי מדיניות משפטית המתנגשים זה בזה. השופטים חלוקים בניהם בין היתר בנוגע לאינטרס המועדף – האם ביטחון ציבור הולכי הרגל או מנגד, עידוד ציבור רוכבי האופניים לעשות בהם שימוש לשם הפחתת זיהום האוויר והעומס בכבישים.

על פי התפיסה הפורמליסטית, הקטגוריזציה של המשפט נועדה לאפשר למשפטן למיין כל מקרה עובדתי לקטגוריה המשפטית האחת שאמורה להסדירו ולהחיל עליו את הפתרון המשפטי המתאים לה. אולם עם ירידת קרנו של הפורמליזם המשפטי ניכרת מגמה ברורה של המעטה בחשיבותן של קטגוריות משפטיות שונות, וקווי הגבול המבחינים ביניהם הולכים ומיטשטשים. תפיסת העולם המודרנית אינה רואה במשפט יצירה אנליטית בלבד, אלא הוא כרוך גם בבחינת השלכות ההלכה המשפטית על חיי היום יום ומביא בחשבון גם שיקולים ערכיים וכפי שציין ד"ר סלומון:

 

"הסיווג אינו צריך להוביל לתוצאה המשפטית, נהפוך הוא: הסיווג הוא תוצר סופי של תוצאה נורמטיבית המאזנת בין האינטרסים הנוגדים שבאים לידי התנגשות"

 

  1. חקיקה והחלטות ממשלה

     

    בסעיף 1 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] הוגדר רכב כך:

     

    "רכב הנע בכוח מכני או הנגרר על ידי רכב או על ידי בהמה, וכן מכונה או מיתקן הנעים או הנגררים כאמור, לרבות אופניים ותלת - אופן, ולמעט רכב ששר התחבורה פטר אותו בצו מהוראות פקודה זו כולן או מקצתן"; 

     

    ביולי 2004פרסם משרד התחבורה צו שתיקן את פקודת התעבורה, וקבע כי קורקינט חשמלי העומד בשלושה תנאים (מהירותו אינה גבוהה מ-12 קמ"ש, משקלו אינו עולה על 12 ק"ג והמנוע הספקו לא עולה על 100 וואט ) לא יהיה כפוף להוראות הפקודה. במבט לאחור, זו כנראה נקודת הזמן שבה פתחה מדינת ישראל לרווחה את שעריה לקורקינטים חשמליים ול"פיתוח האבולוציוני" שלהם - האופניים חשמליים. להלן מעקב כרונולוגי אחר התפתחות זו:

    שנים 2004-2010 - ענף האופניים והקורקינטים החשמליים התפתח במהירות ללא כל רגולציה ופיקוח. בכל פינה צצו יבואנים ומשווקים של כלים אלו, שמהירותם כפולה עד פי 4 מהרף שנקבע בפקודת התעבורה ודבר לא נעשה. רחובות ערי המרכז החלו מתמלאים בילדים מתחת לגיל האחריות המשפטית (12 שנה), הרוכבים באין מפריע על הכלים המהירים, ללא קסדה ובעיקר ללא שמץ של הבנת חוקי התנועה.

    שנת 2010 - השימוש בכלים דו-גלגליים חשמליים עוגן בתקנות התעבורה. בפברואר 2010 התקין משרד התחבורה את תקנות התעבורה (תיקון והוראת שעה), התש"ע- 2010 (להלן – "הוראת השעה"), שבהן הוגדרו האופניים החשמליים כ"אופניים עם מנוע עזר". הוראת השעה קבעה, בין היתר, כי ההספק המרבי של המנוע לא יעלה על 250 ואט ומהירות האופניים החשמליים לא תעלה על 25 קמ"ש. המנוע החשמלי יופעל באמצעות דוושות האופניים, גיל הרוכב המזערי יהיה 14 שנים וללא חובת רישוי ורישום. הוראת השעה פורסמה ב- 4.2.10 ותוקפה פג ב- .4.3.11

    שנים 2011-2014 – דרישות התקן הישראלי הרשמי לאופניים חשמליים פורסמו בשנת 2010 אך רק בתחילת שנת 2014 משרד התחבורה פעל לתיקון תקנות התעבורה בכדי שתיווצר הלימה בינן לבין דרישות התקן הישראלי וכדי שיקבע גיל הרכיבה המזערי. יוצא אפוא שמשרד התחבורה לא פעל במשך תקופה ארוכה זו להסדרה הכרחית של השימוש באופניים חשמליים, בין באמצעות הארכת תוקפה של הוראת השעה, ובין באמצעות תיקון תקנות התעבורה. עקב כך, נוצר מצב אבסורדי שבמסגרתו במשך כשלוש שנים התאפשר ייבוא חוקי של כלים דו-גלגליים חשמליים, שהשימוש בהם היה בלתי חוקי.

    שנים 2014-2016 - באוגוסט 2014 פורסם התיקון לתקנות התעבורה, שנועד להסדיר את השימוש באופניים החשמליים, ונקבע בו, בין היתר, כי מקום הרכיבה המותר עבור רוכבים בני 14 עד 16 יהיה בשבילי אופניים בלבד. בדו"ח מבקר המדינה משנת 2014 נמתחה ביקורת קשה על הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים שלא גיבשה מדיניות כוללת בנושא הבטיחות בקרב רוכבי האופניים החשמליים, אף שהגברת המודעות הציבור לנושא הבטיחות בדרכים הוא אחד מתפקידיה העיקריים.

    שנים 2016-2018 - בתיקון תקנות התעבורה ממאי 2016 נקבע כי גיל הרכיבה המזערי של אופניים חשמליים יהיה 16 שנים. על פי התוכנית של משרד התחבורה אמור היה החל מ-1 בינואר 2019 להיאסר רכיבה על אופניים או קורקינט חשמליים על מי שאין ברשותו רישיון נהיגה או שטרם עבר מבחן בקורס הייעודי או שלא ניתן לו אישור כשירות ויוסמכו פקחים ושוטרים להטיל קנסות בגובה של עד 10 אלפים ש"ח לכל כלי דו גלגלי לא תקני שייתפס בחנויות ובבתי המסחר. עוד תוכנן ביצוע רישום וסימון של כלי רכב חשמליים וניהול מאגר מידע אודותיהם באמצעות הרשויות המקומיות.

    כל התוכניות הללו נותרו על הנייר.

     

    5. משפט משווה 

    במדינות רבות במערב הוסדר הייצור, הייבוא והשימוש באופניים חשמליים בחקיקה ראשית כבר לפני עשור. המובילות בכך הן ארצות הברית, קנדה ומדינות האיחוד האירופי. להלן אפרט את ההסדרים שקיימים במדינות אלו ובמדינות אחרות בכל העולם:

     

    ארצות הברית

    עניין שיווק ומכירת אופניים חשמליים מוסדר בחוקים פדרליים. הוועדה לבטיחות מוצרי הצריכה לצרכן בארה"ב (ה- CPSC) היא בעלת סמכות רגולטורית לקביעת תקנים וסטנדרטים, בכדי להבטיח שהציבור יהיה מוגן מפני סיכונים בלתי סבירים כתוצאה מהשימוש באופניים חשמליים.

    חוק הגנת הצרכן הפדרלי מגדיר "אופניים חשמליים" ככלי רכב דו-גלגלי עם דוושות שיכול לנוע בסיוע מנוע חשמלי, הנע במהירות מקסימלית של - 25 מיילים לשעה (כ - 32 קמ"ש). המנוע החשמלי שצמוד לאופניים מפיק עד 750 וואט ו- 1 כ"ס.

    בהתאם להנחיות ה - CPSC אופניים חשמליים פטורים מסיווג ככלי רכב מנועי, כאשר מופעלים על ידי רוכב שמשקלו עד 170 ליברות (77 ק"ג). אופניים חשמליים שחורגים מהמגבלות דלעיל (מנוע חשמלי מעל 750 וואט וכוח סוס 1 עם מהירות מקסימלית של 25 מיילים) מוסדרים על ידי חוקי התנועה הפדרליים (ה- DOT וה- NHTSA) ככלי רכב מנועי, ועליהן לעמוד בדרישות בטיחות מיוחדות.

    קביעת הכללים בקשר לשימוש באופניים החשמליים לרבות קביעת הסדרים לגבי נסיעתם על הכבישים, מדרכות ושבילים נמצאת תחת אחריות מדינתית והחקיקה בנדון היא חקיקה מדינתית וסמכות השיפוט נתונה לבתי המשפט המדינתיים. להלן נסקור את ההסדרים השונים במבחר מדינות ארה"ב:

     

    אוקלהומה 

    מדינת אוקלהומה מגדירה אופניים חשמליים ככלי רכב שלו שניים או שלושה גלגלים, ומצוידים במנוע חשמלי עם הספק שאינו עולה על 1,000 וואט, שאינם מסוגלים להגיע למהירות למעלה מ- 30 מיילים לשעה על פני הקרקע, כשהחלק החשמלי יתנתק או יפסיק לפעול כאשר מפעילים את הבלמים. החוק באוקלהומה מתיר שימוש בכלי זה רק כשהנהג מעל גיל 18 ומחייב חבישת קסדה אשר עונה על הסטנדרטים של מכון התקנים הלאומי האמריקאי.

    אורגון 

    חוקי אורגון מגדירים אופניים חשמליים כאופניים שמתניעים בסיוע מנוע חשמלי הקשור לדוושות ואינו מסוגל להגיע ליותר מ -1,000 וואט, ולמהירות גבוהה מ 20 מייל לשעה על פני הקרקע. אופניים חשמליים נחשבים ל"אופניים" לכל דבר ועניין, ולא כלי רכב. משמעות הדבר היא כי הנסיעה מותרת רק היכן שמותר לאופניים לנסוע כגון באזורים בהן קיימים נתיבי אופניים. עם זאת קיימת מגבלת גיל מינימלי של 17 שנים לשימוש באופניים חשמליים.

    איווה 

    בשנת 2006 נחקק תיקון לחוק התעבורה המדינתי באיווה שכלל בהגדרת האופניים גם אופניים בעלי מנוע חשמלי ובלבד שיש להם שני גלגלים או שלושה עם דוושות ומנוע חשמלי של פחות מ -750 ואט, כשהמהירות המקסימלית על פני מפלס מרוצף, כאשר מופעל על ידי מנוע בלבד בעת רכיבה, הוא פחות מ 20 מיילים לשעה.

    אילינוי 

    על פי חוקי מדינת אילינוי מותר להשתמש באופניים חשמליים במהירות גבוהה מ - 20 מייל לשעה בכל כביש רק למי שמלאו לו 16 שנים. רכיבה באופניים חשמליים עם מנוע של 2 כוח סוס המגיעים לכדי 30 מייל דורשת הוצאת רישיון נהיגה מוגבל.

     

    אלבמה 

    לפי חוקי אלבמה, כל אופניים עם מנוע מחובר מוגדר כרכב מנועי הדורש רישיון נהיגה מדרגה M עבור רוכבים מגיל 14.

    אריזונה

    על פי חוק אריזונה, אופניים חשמליים במהירויות של פחות מעשרים מייל לשעה אינם כפופים לדרישות הרישוי, הביטוח או הרישום וניתן להשתמש בהם בכל כביש המורשה לשימוש באופניים קונבנציונליים, כולל שימוש בנתיבי אופניים משולבים עם כבישי רכב. עם זאת, כל מי שרוכב על אופניים בכבישי אריזונה חייב לשאת "הוכחת זהות." אופניים חשמליים ממונעים המגיעים למהירות שמעל עשרים מיילים לשעה מחייבים רישום כמו קטנועים ונאסר עליהם השימוש בנתיבי אופניים רגילים.

    ארקנסו

    במדינת ארקנסו לא קיימים הסדרים מיוחדים לאופניים חשמליים. היא מגדירה "אופניים ממונעים" כאופניים עם "הילוכים אוטומטיים" ומנוע של פחות מ 50סמ"ק או אז נדרשים הרוכבים להוציא "רישיון אופניים המונע על ידי מנוע" דרגה A. הגיל המינימלי להנפקת רישיון רכיבה עומד על עשר שנים.

    ג'ורג'יה 

    חוקי ג'ורג'יה קובעים שרוכבי אופניים חשמליים חייבים רישיון נהיגה אם המנוע החשמלי אינו מתנתק או מפסיק לפעול כאשר הבלמים מופעלים או שההספק גבוה מ-1,000 וואט או עוברים את מהירות 20 מייל לשעה.

    הוואי 

    לפי תקנות התעבורה של מדינת הוואי "אופניים" פירושו "כל רכב מונע אך ורק על ידי כוח אדם למעט אופני צעצוע ". כשלאופניים מוצמד מנוע (גם אם הוא מנוע חשמלי) הוא חייב להיות רשום במשרד הרישוי המקומי ולשאת תווית אישור היצרן המציין כי היא עומדת בתקנים בטיחות רכב פדרלי (FMVSS). .

    וושינגטון

    חוק מדינת וואשינגטון שנכנס לתוקף ב -7 ביוני 2018 מסווג את האופניים החשמליים בשלוש קבוצות:

    1. אופניים בסיוע מנוע חשמלי שבהם המנוע מספק סיוע רק כאשר הרוכב חדל לדווש ויכול להגיע למהירות של עד עשרים מייל לשעה.

    2. אופניים בסיוע מנוע חשמלי שבו המנוע מפסיק לפעול כאשר האופניים מגיע למהירות של עשרים מייל לשעה.

    3. אופניים בסיוע מנוע חשמלי המצויד במד מהירות ומפסיק את פעילותו כאשר האופניים מגיעים למהירות של עשרים ושמונה מייל לשעה.

    לא נדרש רישיון נהיגה ואין הגבלת גיל לתפעול אופניים מסוג 1 ו- 2, אך קיימת דרישת מינימום גיל של 16 שנים כדי להשתמש באופניים מסוג 3 . אופניים חשמליים מסוג 1 ו- 2 ניתנים לשימוש על המדרכות, אך אופניים מסוג 3 אסורים בנהיגה על המדרכה. מאז 1 ביולי 2018, יצרנים או מפיצים המציעים אופניים חשמליים במדינת וושינגטון חייבים להציב תווית קבועה במקום בולט על האופניים המכילים את הסיווג, מהירות הנסיעה המקסימלית ואת כוחות הסוס של המנוע של האופניים.

    וירג'יניה 

    לפי חוקי וירג'ניה, אופניים חשמליים מוגדרים כרכב שנוסע על לא יותר משלושה גלגלים במגע עם הקרקע ומצויד בדוושות המאפשרות הנעה על ידי כוח אדם ומנוע חשמלי של עד 1,000 וואט המפחית את מאמצי הדוושה הנדרשים מהרוכב. משהוכר הכלי כאופניים חשמליים, פטור הוא מכל הסדר תעבורתי אלא אם כן נוסע על כביש מהיר. או אז יחולו עליו אותם הסדרים וכללים החלים על רכבים לפי פרק 8 לחוק המדינתי.

    ורמונט 

    לפי חוקי מדינת ורמונט, "אופניים חשמליים" פירושו כל רכב מצויד בשניים או שלושה גלגלים, שיש לו מקור כוח המספק עד שני כוח סוס ועד 50 סמ"ק, במהירות שלא תעלה על 30 מייל לשעה על פני כביש. באם הכלי לא עומד בתנאים אלו אזי הוא יוגדר כקטנוע ואז המתפעל יחויב ברישיון נהיגה .

    טנסי 

    במדינת טנסי לא קיימת חקיקה שמגדירה באופן ספציפי אופניים חשמליים. אלו נחשבים ל "אופניים ממונעים" המוגדרים כרכב עם שנים או שלושה גלגלים, הילוכים אוטומטיים ומנוע שאינה עולה על 50 סמ"ק ומייצר לא יותר משני כוח סוס, והמסוגל להגיע למהירות של עד 30 מייל לשעה. נהיגה באופניים חשמליים אינה מחייבת רישיון נהיגה אך קיימת מגבלת גיל מינימלי של 16 שנים ודרישת קסדה חובה. לגבי קטינים בין הגילאים 14 ו 16 קיימות מגבלות נוספות: נהיגה רק בשעות היום ובתוך רדיוס של שבעה קילומטר מבית הנהג.

    טקסס 

    במדינת טקסס "אופניים חשמליים" מוגדרים בחוק כאופניים שנועדו לנוע על ידי מנוע חשמל, באופן בלעדי או בשילוב עם כוחו של האדם לא יכול להגיע במהירות של יותר מ 20 מייל לשעה ואינו עולה על משקל של 45 ק"ג (100lbs). קיימת חובה להשתמש בקסדה לנהגים עד גיל 21 שנים, אלא אם כן יש לו פטור רפואי לכך.

    יוטה

    על פי חוקי מדינת יוטה אופניים חשמליים מוגדרים כאופניים שנוסעים בסיוע מנוע חשמלי עם הספק של לא יותר מ 1,000 וואט ואינו מסוגל להגיע למהירות של יותר מ 20 מיילים ואיננו דורש רישיון נהיגה. עם זאת, אסור לילדים מתחת לגיל 8 לנסוע באופניים חשמליים וילדים בין גיל 9 עד לגיל 14 יכולים לנסוע על אופניים חשמליים רק בליווי הורה או אפוטרופוס. יצוין שלעיריות הוענקה סמכות לחוקק חוקי עזר עירוניים המגבילים נסיעת אופניים חשמליים בתחומם ואף לדרוש רישיון וביטוח (ראו לדוגמה Park City Code 10-1-4.5 2).

    לואיזיאנה 

    החוק בלואיזיאנה מגדיר אופניים ממונעים כאופניים שיכולים להיות מונעים על ידי כוח אדם או מנוע עזר, או על ידי שניהם, עם מנוע של לא יותר מחצי כוח סוס, עם הספק שאינו עולה על 50 סמ"ק , אשר מייצרת מהירות מקסימלית של לא יותר מ 25 מיילים לשעה על משטח שטוח. אופנועים חשמליים חייבים להיות רשומים במשרד הרישוי של לואיזיאנה. מי שנוהג באופניים חשמליים על כבישי לואיזיאנה חייב להיות מעל גיל 15 ולהחזיק רישיון נהיגה בתוקף וחלים עליו כל חוקי התעבורה שחלים על אופנועים, כולל לבישת מגן עיניים וקסדה.

    מונטנה

    לפי חוקי מונטנה על אופניים חשמליים חלים בדרך כלל אותם כללים נורמטיביים שחלים על אופניים קונבנציונאלים ובלבד שמדובר במנוע שמספק עד 2 כוח סוס ומייצר עד 50 ס"מ, במהירות שאינה עולה על 48 קמ"ש על פני שטח. יש לציין כי ההגדרה הנ"ל מתעלמת מכמות הוואטים שמייצר המנוע החשמלי כפי שנעשה במדינות אחרות .

    מיזורי

    לפי חוקי מיזורי אופניים חשמליים וכן כלי רכב ממונעים חשמלית המיועדים לאנשים עם מוגבלויות, כגון קלנועית, פטורים מכל רישוי ומכל מגבלה באם לא יכולים לעבור מהירות מקסימלית של 20 מיילים לשעה.

    מינסוטה

    לפי חוקי התעבורה של מדינת מינסוטה משנת 2012 כדי שרכב יהיה מסווג כ"אופניים בסיוע חשמלי" עליו להצטייד במנוע חשמלי של עד 1000 וואט, שמתנתק אוטומטית בהגיעו למהירות 20 מיילים בין אם בעזרת כוח אדם או לא. ברגע שרכב מסוג זה נכלל בהגדרה זו חלים עליו כל הכללים שחלים על אופניים רגילים. למשל הם יכולים לחנות על המדרכה, לא צריכים להיות רשומים במשרד הרישוי המקומי, לשאת מספר רישוי או להיות מחויב במס מכירה שחל על כלי רכב מנועיים ואין צורך ברישיון נהיגה. עם זאת נקבע גיל שימוש מינימלי של 15 שנים. כמו כן חובה לצייד את האופניים בפנס קדמי לבן ופנס אחורי אדום, עם זאת לא קיימת חובת נסיעה עם קסדות.

    מיסיסיפי

    לפי חוקי מיסיסיפי כפי שפורשו על ידי היועמ"ש של המדינה Jim Hood אופניים חשמליים אינם " רכב מנועי " ומשכך רוכב אופניים חשמליים פטור מרישיון, קסדה, ביטוח, רישום ובדיקת בטיחות.

    מסצ'וסטס 

    לפי חוקי מסצ'וסטס מוגדים שלוש סוגים של כלי רכב ממונעים על שני גלגלים : אופנוע, אופניים ממונע , קטנוע ממונע. אופניים ממונעים הם אופני פדלים בעלי מנוע עזר, עם קיבולת שאינה עולה על 50 סמ"ק, תמסורת אוטומטית, המסוגלת למהירות מרבית של לא יותר משלושים מיילים לשעה. אופניים ממונעים לא יופעלו אלא על ידי מי שהגיע לגיל 16 ולא במהירות העולה על עשרים וחמישה מיילים לשעה, על דרך ייעודית לשימוש הציבור. כל אדם הרוכב על אופניים חשמליים בדרך ציבוריות במדינה חייב ברישיון ויהיה כפוף לחוקי התנועה.

    כמו כן הרוכב באופניים חשמליים או מי שנרכב עליו חייב ללבוש קסדה וקיים איסור לאפשר לאחר להפעיל אופניים חשמליים מבלי לדאוג שהוא לובש קסדה.

    מרילנד

    לפי חוקי מרילנד אופניים חשמליים מוגדרים כאופניים מצוידים בדוושות המופעלות על ידי אדם בעזרת מנוע חשמלי של עד500 וואט בעל שניים או שלושה גלגלים שמסוגל להגיע למהירות מקסימלית של 20 מייל כאשר הוא מופעל על ידי המנוע. אופניים חשמליים פטורים מביטוח אך חלות עליהם מספר מגבלות כגון איסור נסיעה על כבישים בהם מכוניות יכולות לנסוע במהירויות שמעל 50 קמ"ש, חובת התקנת אמצעי תאורה באופניים, קביעת מקומות חניה ייחודיים ואיסור על רכיבה עם אטמי אוזניים או אוזניות.

    ניו יורק 

    במדינת ניו יורק ההתייחסות הנורמטיבית בקשר לאופניים חשמליים הושארה להסדרת העיריות השונות, וקיימים הבדלים של ממש ביניהן. כך למשל ב NYC היה קיים בעבר איסור נסיעה באופניים חשמליים בדרכים ציבוריות, דבר שהביא אף להטלת קנסות של עד 3,000 דולר ולהחרמת אופניים חשמליים. עם זאת שונתה לאחרונה המדיניות הרשמית של העיר כדי לאפשר נסיעה באופניים חשמליים בעלי מהירות מקסימלית מוגבלת ל 20 מיילים. לעומת זאת, בעיר טומקיס (מרחק של כ- 200 מיילים מניו יורק) קיימת מדיניות של עידוד השימוש באופניים חשמליים, אפילו על ידי מתן מענק כספי למימון רכישתם או ביצירת פרויקטים להשכרתם. פלורידה

    לפי חוקי פלורידה יכולים להשתמש באופניים חשמליים בני 16 לפחות, והם לא יכולים להגיע למהירות גבוהה מ 20מיילים עם גובה המושב של לא יותר מ 25 אינץ' מן הקרקע.

    פנסילבניה

    לפי חוקי פנסילבניה אופניים חשמליים מוגדרים כרכב דו גלגלי המצויד בדוושות עם מנוע דו-רכיבי המייצר לא יותר מ 1.5 כוחות סוס וקיבולת שאינה עולה על 50 סמ"ק בייצור החשמל אינו עולה על 750 וואט ומהירות מרבית שלא עולה על 25 מיילים לשעה, ומשקלם אינו עולה על 100 פאונד. על משתמש באופניים חשמליים להיות מצויד ברישיון מתאים לעצמו ולאופניים (תשלום שנתי מזערי של .( $ 9.00 בנוסף, קיימים תקני ציוד מחמירים בקשר לכל חלקי האופניים החשמליים: כידון, בלמים, צמיגים, מערכות חשמל ,תאורה, מראות, מד מהירות ופסי אזהרה. הקנס על רכיבה על אופניים חשמליים בלתי רשומים עומד על כ 160.00 $ לאירוע.

    קונטיקט 

    לפי חוקי קונטיקט גובה המושב של אופניים חשמליים חייב להיות לא פחות מ 26 אינץ 'ובעל מנוע אשר מייצר עד 2 כו"ס. את האופניים אין צורך לרשום במשרד הרישוי אך המפעיל חייב להיות בעל רישיון נהיגה. לא ניתן לנסוע באופניים חשמליים במדרכות או בכביש מהיר, נסיעתם מותרת אך ורק בכבישים רגילים ובנתיב הימני של הכביש.

    קליפורניה

    לפי חוקי קליפורניה אופניים חשמליים מוגדרים כאופניים המצוידים בדוושות ומנוע חשמלי של פחות מ -750 וואט. החוק המדינתי מאבחן בין שלוש סוגי אופניים חשמליים: הסוג הראשון מצויד במנוע המספק כוחות סוס רק כשהנהג משתמש בדוושות והוא מפסיק את פעילותו אוטומטית כאשר האופניים מגיעים למהירות 20 מיילים לשעה. הסוג השני מצויד במנוע שניתן להשתמש בו באופן בלעדי כדי להניע את האופניים, אך מפסיק את פעולתו כאשר האופניים מגיעות למהירות של 20 מיילים לשעה. הסוג השלישי מצויד במנוע שמפסיק לספק כוחות סוס כאשר האופניים מגיעות למהירות של 28 מייל לשעה.

    תקנות התעבורה המקומיות מאבחנות בין שלושה סוגי אופניים חשמליים כמו במדינת וושינגטון ומחילים כללים שונים לגבי הסוגים השונים, כגון קביעת סוג של אופניים חשמליים שרשאי לנוע על שבילים וכבישים, דרישות בקשר לרישיון נהיגה, רישום, ביטוח וחלות חוקי התנועה ואיסור שתייה חריפה לפני הרכיבה.

    החל מיום 1 בינואר 2017 מפיצים של אופניים חשמליים נדרשים להדביק תווית במיקום בולט באופניים, המציינים את סיווג האופניים החשמליים.

    קנטקי

    לפי חוקי קנטקי, שימוש באופניים חשמליים לא מצריך רישיון או עשיית ביטוח, אבל הנהג צריך להוציא רישיון נהיגה וחייב לנהוג עם קסדה. בכדי להיכלל בקטגוריה זו, על כלי לא לעבור הספק של יותר מ 2 כוחות סוס ולא יותר מקיבולת של 50 סמ"ק, ומסוגל להגיע למהירות מקסימלית של משלושים מייל לשעה.

    מחוז קולומביה

    לפי חוקי מחוז קולומביה נהיגה באופניים חשמליים אינה דורשת רישיון נהיגה, ולא מחייבת רישום, אך על האופניים החשמליים לעמוד בקריטריונים הבאים: דוושות אופרטיביות מלאות, גלגלים בקוטר 16 אינץ ומנוע שאינו מסוגל להגיע למהירות של יותר מ 20 מיילים לשעה. הנהג חייב להיות בן 16 לפחות. לאופניים החשמליים אסור לנסוע על המדרכה או בנתיבי האופניים הרגילים. בעצם לפי תקנות התעבורה של מחוז קולומביה, בכל מקום שלמכוניות אסור לנסוע, גם לאופניים חשמליים אסור לנסוע.

     

    האיחוד האירופי לפי הדירקטיבה של האיחוד האירופי אופניים חשמליים עם מנוע בעל הספק מרבי של 250 וואט, אשר מתנתק בהגיעם למהירות של 25 קמ"ש ועומדים בתקן האירופאי פטורים מרישיון. מעבר לכך מדינות החברות באיחוד רשאיות להסדיר וליישם את הדירקטיבה בחקיקה הלאומית. להלן מובאות מספר דוגמאות ממדינות החברות באיחוד:

    דנמרק הפרלמנט הדני החליט לאשר השימוש במה שמכונה "אולטרה אופניים חשמליים", היכולים להגיע למהירות של עד 45 ק"מ לשעה – ובלבד שהנהג מעל לגיל 15 והוא חייב לחבוש קסדה.

    נורבגיה לפי חוקי נורבגיה, אופניים חשמליים שעומדים בקריטריונים של הדירקטיבה של האיחוד האירופאי, מסווגים כאופניים רגילים, אינם רשומים במשרד הרישוי, ואין דרישה לרישיון לנהוג בהם.

     

     

     

    ספרד

    בספרד אין צורך ברישיון נהיגה בכדי לנהוג באופניים חשמליים ולא קיימת חובת שימוש בקסדה באזורים עירוניים כפי שהמצב לגבי אופניים קונבנציונליים. עם זאת, על אופניים חשמליים לעמוד במספר תנאים:

    1. המדובר במנוע מובנה שלא מייצר מהירות מעל 25 ק"מ לשעה.

    2 . המנוע חייב לכלול מנגנון עצירה כשמגיע למהירות זו.

    3. הפסקת השימוש בדוושות מביא אוטומטית לניתוק המנוע.

    4. משקל האופניים לא יכול לעלות על 40 ק"ג .

    5. המנוע אינו יכול לחרוג מרמת הספק של 250 וואט.

    6. לאופניים שני בלמים, קדמי ואחורי, כמו גם פעמון מובנה ואורות קדמיים.

    אופניים שלא יעמדו בתנאים אלו דינם כקטנוע ולא יוכלו להשתמש בנתיב האופניים, יהיו חייבים בעשיית ביטוח ולרוכב יהיה הצורך להוציא רישיון נהיגה. יוצא מן הכלל הם ה bicitaxis (מעין מוניות דו גלגלים זולים שמובילים אנשים במרכזי העיר הפקוקים בתשלום) שכוללים מדי פעם גם מנוע חשמלי ובהן חייבים הן הנהג והן הנוסע להצטייד בקסדות ובאפודים זוהרים.

    כמו כן על כלי זה לעבור טסט שנתי בו נבדקים:

    1. מערכת הבלמים.

    2. מערכת ההיגוי.

    3. מערכת האיתות.

    4. מערכת השבתת המנוע לאחר חריגה מהמהירות המותרת.

    .5אורות ומראות.

    6. זיהום סונארי.

    פינלנד בפינלנד ניתן להשתמש גם באופניים חשמליים בעלי הספק של 250-1000 W ובלבד שנערך ביטוח.

    שבדיה לפי חוקי שוודיה אופניים חשמליים מסווגים כאופניים רגילים, כל עוד הם עומדים בקריטריונים של הדירקטיבה האירופאית.

    שוויץ שוויץ איננה חברה באיחוד האירופי ומאפשרת תהליך קל של קבלת רישיון למשתמש באופניים חשמליים שמגיעות למהירות של עד 45 ק"מ.

    קנדה מאז שנת 2000, תקנות בטיחות הרכב בקנדה הגדירו את האופניים חשמליים (Power Assisted bicycles (PABs) כקבוצה נפרדת, אשר אינה דורשת רישיון הפעלה. עם זאת, הם מוגבלים בנסיעה עם מנוע של עד 500 W ומהירות של עד 32 קמ"ש. לפי החקיקה פדרלית למחוזות השונים עצמאות חקיקתית להסדיר את סוגיית השימוש בכלים אלו. כך למשל , כל המחוזות דורשים חבישת קסדה לפי התקן, אך בקשר לסוגיות אחרות קיימים הבדלים, כגון בעניין מסוגלות המנוע לפעול ללא דוושות, דרישת רישיונות נהיגה ועניין הגבלות גיל.

    אונטריו משרד התחבורה של אונטריו הסדיר את תעבורת ה - PABs במחוז ב- 2009. נקבע שגיל המינימלי של הרוכב יעמוד על לפחות 16 שנים ומעלה, המשקל המקסימלי של אופניים יהיה 120 ק"ג, ומרחק הבלימה המקסימלי יעמוד על תשעה מטרים וקיים איסור על כל שינוי במנוע האופניים שיביא למהירויות הגבוהות מ -32 קמ"ש. רכיבה על אופניים חשמליים מתחת לגיל 16 או ללא קסדה, נושאת קנסות גבוהים.

    אלברטה החוק במחוז אלברטה קובע שנהגים ב PAB חייבים להיות בני 12 שנים ומעלה. כמו כן קיים איסור להרכיב נוסע נוסף אלא אם כן האופניים מצוידים במושב המיועד לכך.

    מניטובה במניטובה רוכבי אופניים חשמליים חייבים להיות בני 16 לפחות (ומתחת לגיל 18 צריכים אישור ההורים) ומחויבים בהוצאת רישיון Class 5, הכולל מבחן ראייה ומבחן ידע על חוקי תעבורה ותמרורים.

    נובה סקוטיה

    בנובה סקוטיה קיימת דרישה לגודל מינימלי של גלגלי האופניים החשמליים (לפחות 350 מ"מ) ודרישת חבישת קסדת אופניים עם סנטר תפוסים.

    ניו – ברונסוויק

    במחוז ניו ברונסוויק הוספו מספר תנאים לאפשר נסיעה על אופניים חשמליים, כגון היקף גלגלים של 9 אינצ'ים, קיום פנס בלילה ומושב עם לפחות 27 אינצ'ים מעל הקרקע. ניו ברונסוויק דורשת רישום של כל אופניים חשמליים במשרד הרישוי, בתנאי שהם עומדים בתקני הבטיחות (CMVSS). על האופניים לשאת תווית תאימות המציינת כי הן עומדות בסטנדרטים אלה. אם לאופניים החשמליים מנוע עם הספק מעל 500W או שיכול להגיע למהירות מעל 32 קמ"ש, הוא יוכל להירשם ולנסוע בכבישי ניו ברונסוויק רק אם יומצא אישור של מהנדס מוסמך על כי הן בטוחות לתפעול. יצרני אופניים חשמליים חייבים לצרוב תווית צמיתה במיקום בולט באופניים המציין בשתי השפות הרשמיות של המחוז (אנגלית וצרפתית) את מאפייני האופניים לפי החוק הפדרלית. עם זאת, אין מגבלת משקל מקסימלית, מותר להרכיב ילדים כנוסעים ולא נקבע גיל מינימלי לרכיבה.

    ססקצ'ואן במחוז ססקצ'ואן אופניים בסיוע כוח מסווגים בשתי קטגוריות: אלו שמצריכים שימוש בדוושות בכדי להפעיל את המנוע החשמלי ואלו שלא. את הסוג השני מצריך רישיון (דרגה 7). את האופניים החשמליים מהסוג הראשון לא דורש רישיון. קסדות נדרשות עבור שני הסוגים.

    קוויבק בקוויבק אופניים בסיוע כוח מסווגים כאופניים רגילים. הם אינם חייבים לעמוד בתנאים שנקבעו בתקנות הבטיחות הקנדית לרכב (הם אינם מסווגים כ"רכב מנועי "), אך החוק דורש גיל מינימלי של 14 בכדי לרכוב וכן רישיון נהיגה מסודר.

    קולומביה הבריטית

    לפי חוקי קולומביה הבריטית אופניים חשמליים נכללים בקטגוריה ה - "motor assisted cycle" (MAC). לפי כללים אלו המנוע חייב להתנתק כאשר הרוכב מפסיק לדווש, או שהבלם מופעל.

     

    אוסטרליה

    לפי החוק באוסטרליה אופניים חשמליים מוגדרים כאופניים בעלי מנוע עזר עם הספק מקסימלי שאינו עולה על 200 וולט, ללא התחשבות במהירות. עם זאת, המחוזות אחראים להסדרת השימוש באופניים חשמליים.

    ניו סאות' ויילס

    בניו סאות' ויילס, אופניים עם מנוע חשמלי בלבד אינם צריכים להיות רשומים.

    ויקטוריה בויקטוריה הוסף תנאי של מהירות עד 25 קמ"ש בכדי להכיר בכלי כאופניים חשמליים. קווינסלנד בקווינסלנד נקבעו שני סוגים של אופניים חשמליים. הסוג הראשון, מוגבל למנוע החשמלי היוצר לא יותר מ 200 וואט. הסוג השני יוכל להיות בעל כוח רב יותר אך חייב לעמוד בתקן האירופי לאופניים חשמליים(EN15194) . בכל מקרה דוושות האופניים חייבים להיות המקור העיקרי של כוח עבורם. אופניים בהן הרוכב יכול לסובב המצערת ולהשלים נסיעה באמצעות כוח מנוע בלבד ללא שימוש הדוושות, לא יסווג כאופניים חשמליים, אלא כקטנוע.

     

    סין בסין, אופניים חשמליים מסווגים כאופניים רגילים ובעבר כלל לא נדרשו רישיונות בכדי לנהוג בהן. בשל העלייה במספר תאונות הקשורות לאופניים חשמליים, הממשל הסיני שינה את המדיניות וקבע כי אופניים במשקל של יותר 20 ק"ג או המגיעים למהירות העולה על 20 קמ"ש דורשים רישיון, בעוד שאופניים חשמליים שמשקלם פחות מ -20 ק"ג ואיטיים מ 20 קמ"ש אינם דורשים רישיון. באופן עקרוני, הסמכות להסדיר השימוש באופניים חשמליים נתונה לראש העיר. כך למשל במרכזי הערים הסיניות הדרומיות כגון גואנג'ו, דונגואן ושנז'ן, שימוש באופניים חשמליים אסורים. גם בשנחאי ובבייג'ין קיימות שכונות בהן נאסר השימוש באופניים חשמליים בשל חששות סביבתיים ובטיחותיים.

    הונג קונג

    בהונג קונג קיימים חוקי תנועה עצמאיים ששונים מחוקי סין. אופניים חשמליים נחשבים אופנועים בהונג קונג וחייבים ברישוי. כמו כן, בהונג קונג אסור לנסוע באופניים חשמליים בשטחים ציבוריים.

     

    הודו

    החוק ההודי דורש רישוי על כל כלי רכב חשמלי. עם זאת, רישיון נהיגה נדרש רק מנוהגים באופניים חשמליים עם מנוע בעל הספק של יותר מ - 250W המפתחים מהירות של יותר מ 30 קמ"ש. פטור מרישיון נהיגה מוענק רק לאחר בדיקת האופניים החשמליים במכון הרישוי.

     

    יפן

    ביפן אופניים שניתן לדווש בהם בצורה רגילה אך בסיוע מנוע חשמלי נחשבים לאופניים רגילים בעוד שאופניים המסוגלים להנעה באמצעות חשמל בלבד מחייבים רישוי תוך עמידה בדרישות רגולטוריות נוספות.

     

    ניו זילנד

    בניו זילנד תקנות ה- AB מגבילות את הספק הכוח המקסימלי של מנוע חשמלי כך שלא יעלה על 300 וואט. התקנות לא מחייבות רישום או רישיון אלא רק חבישת קסדה. אם כוח המנוע החשמלי הוא מעל 300W אזי הוא מחייב רישיון נהיגה ורישום כרכב מנועי.

     

    הפדרציה הרוסית 

    על פי החוק הרוסי, אופניים חשמליים , אשר פטורים מחובת רישום ורישוי הם כאלו שהספק המנוע החשמלי אינו עולה על 250 וואט, ובאופן אוטומטי מתנתק בהגיעו למהירות מעל 25 קמ"ש.

     

    ברזיל

    לפי חוקי ברזיל האופניים החשמליים מצוידים במנוע חשמלי הנע עם כוח מרבי של 4 כ"ס והמשקל המרבי כולל הנהג, הנוסע והמטען, אינו עולה על 140 ק"ג והמהירות המרבית שנקבעה על ידי היצרן אינה עולה על 50 קמ"ש. אופניים חשמליים חייבים בציוד החובה כדלקמן: 1. מראות אחוריות משני הצדדים;

    2. פנס קדמי לבן או צהוב;

    3. פנס אחורי אדום;

    4. מד מהירות;

    5. צפצפה,

    6. צמיגים בעלי תקן בטיחות. על פי התקנות ( Resolução nº 168/04) נוהג באופניים חשמליים חייב ברישיון מיוחד ה – ACC ( Autorização para Conduzir Ciclomotor ) והתנאים לקבלת רישיון כזה הם:

    1. להיות בגיל האחריות הפלילית המלאה (בברזיל כיום המדובר בגיל 18).

    2. יודע קרוא וכתוב.

    3. יש לו תעודת זהות.

    4. מחזיק במספר זיהוי פדראלי (CPF) .

    קוד התחבורה גם מחייב חבישת קסדה והתקנת לוחית זיהוי מאחורי האופניים החשמליים. בקשר ליתר ההסדרים של החזקה ושימוש באופניים חשמליים הוסמכו העיריות לחוקק במסגרת חוקי עזק עירוניים. כך למשל ראש עיריית ריו דה ז'נרו חתם על חוק עזר עירוני לפיו קיים איסור על נסיעה באופניים חשמליים במהירות העולה על 20 קמ"ש. פקחים עירוניים מחרימים אופניים הנוסעים מעל למהירות הנ"ל.

     

     

     

    6.מהדין המצוי לדין רצוי הצעה למודל חדש

     

    שני עקרונות מהותיים בדיני הנזיקין הם פיצוי והרתעה. כלומר במקום בו המזיק נושא במלוא תוצאות מעשיו ומפנים באופן אישי את הנזק שגרם לניזוק – תיווצר הרתעה. כאשר את מחיר האחריות משלמים אחרים או נוספים, יש חשש כי הדגש כעת לא יהיה על ההרתעה אלא על מציאת הסדר פיצוי מתאים והוגן. כאשר אנו באים למצוא מודל אשר יקיים בחובו הסדר פיצוי וחלוקה הוגנת בנטל הנזק, אין הוא מושג ברמת הפרט כי אם ברמה הקהילתית. כך לא תמיד יהיה ראוי להעביר את נטל הפיצוי של הניזוק רק על כתפי המזיק אלא לגרום לפיזור הנזק בין מספר מקסימאלי של אנשים – מטרה חשובה לניזוקים ולחברה בכללותה: "לא הכל – אך לכל". עקרון פיזור הנזק נוגס בתכלית ההרתעה שבדיני הנזיקין והוא מאיר גם את חולשתם של דיני הנזיקין בראי הגישה הכלכלית. על פי גישה זו הנזק הוא תוצאה של פעילויות מתחרות, וההרתעה תופנה כלפי אותה פעילות, שהשינוי בה יגדיל את סך כל הרווחה המצרפית. ההצלחה תהיה כאשר האחריות "תיפול" ברגיל על מונע הנזק היעיל ביותר.

    לאור האמור הסדר ראוי צריך שיאזן בין שני עקרונות חשובים המייצרים מתח תמידי בינהם: פיזור הנזק והרתעה יעילה.

     

    מודל "חלוקת הסיכונים"

     

    שאלת הסיווג המלאכותית בהקשר של אופניים חשמליים – כרכב מנועי, נועדה בעיקר לשלב "הפתולוגי" כאשר התאונה כבר התרחשה והצדדים מגיעים לפתחו של בית המשפט. חוק ראוי צריך להסדיר את המצב המשפטי עוד בשלב "הפיזיולוגי" של התאונה המשפטית – טרם התרחשותה. כלומר לתת ביטוי למישור היחסים הפנימי בין הצדדים במרחב התעבורתי – הולכי הרגל, הרוכבים על אופניים חשמליים והנוסעים בכלי הרכב. המודל צריך לשקף גישה ריאליסטית שאינה כבולה לכסות הפורמליסטית בסיווג הכלים "כרכב מנועי". יש לבצע איזון בין האינטרסים המתנגשים תחילה ורק לאחר מכן לקבוע את המצב המשפטי הראוי.

     

    התמהמהות של שנים רבות בפעולת החקיקה, אכיפה חסרה וחוסר בפעילות ההסברה וחינוך תחבורתי בנושא האופניים החשמליים תרמו להחצנת עלויות שלילית מצד המדינה. החלטה על סיווג גורף רק תקבע החצנה שלילית זו. על המדינה לרדת לשורש הבעיה ולא למצוא פתרונות גורפים אשר יכבידו על ציבור הרוכבים – פתרונות שאינם משקפים את הסיכון הריאלי הגלום בשימוש בכלים אלו. יש לבצע איזון בין הסיכון שא' גורם ל ב' ו ג' לבין ההגבלה שתהיה על א' במניעת הסיכון כלפי שניהם. ניתן לראות שכאשר מסווגים את האופניים כרכב מנועי נוצר חוסר איזון בין הסיכון הכללי שציבור המשתמשים גורם (באשמת המדינה) לבין ההגבלות והחיובים שיחולו עליו במישור היחסים הפנימי בינו לציבור הולכי הרגל ונהגי כלי הרכב. דבר שכזה מוביל בסופו של דבר לכשל שוק שיתבטא בכך שציבור משתמשי האופניים יפסיק את השימוש בכלים אלו, מה שיוביל להשלכות לא רצויות שכלים אלו נותנים להם פתרון. משכך:

    1. השלב הראשון ביישום המודל יהיה בזיהוי האינטרסים המתנגשים.

    2. בשלב השני יש לברר מה הוא הסיכון הריאלי הגלום בפעילותם של משתמשי הכלים החשמליים, למול משתמשי הרכב והולכי הרגל.

    3. ביצוע איזון המשקף את הסיכון ומשפיע על הפעילות שאינה רצויה.

    4. קביעת המצב המשפטי הרצוי.

       

      יישום מודל חלוקת הסיכונים

       

      1. האינטרסים המתנגשים במרחב תעבורתי :

         

        • הולכי הרגל – בטיחות הולכי הרגל כך שיוכלו לנוע בחופשיות במדרכות במרחב הציבורי. כמו כן יצירת מנגנון פיצוי מהיר להולכי הרגל בכדי שיוכלו להיפרע באופן הדומה למנגנון בחוק הפלת"ד (ללא בירור אשמה).

        • ציבור המשתמשים באופניים חשמליים – קיצור זמני הגעה, הגנה מפני טעויות אנוש של משתמשי הרכב, הוצאות כספיות מעטות לעומת הוצאות על החזקת רכב פרטי.

        • משתמשי הרכב –יצירה של מרחב סטרילי עד כמה שניתן בינם לבין משתמשי האופניים לבניהם.

        • האינטרס המשותף לשלושת הקבוצות: יצירת ודאות משפטית.

           

      2. בירור הסיכון הריאלי

         

        • ציבור הולכי הרגל – סיכון נמוך באופן יחסי. יצוין שרוב הולכי הרגל אינם נעים בשבילי אופניים.

        • רוכבי האופניים – האופניים נעים במהירות גבוהה ומשקלם הגבוה באופן יחסי מהווה סיכון המוחצן בעיקר אל ציבור הולכי הרגל. חומרת הפגיעה עולה ככל שהמשקל והמהירות בה נוסע האופניים החשמליים גדלים. גודל הפגיעה היא פונקציה של המהירות*משקל הכלי. בנוסף רוכבי האופניים מייצרים את הסיכון גם לעצמם כאשר הם נמצאים באותו מרחב של משתמשי הרכב לאור הבדלי המהירויות והמשקל בינם לבין כלי הרכב .

        • משתמשי הרכב – הסיכון גדל בעיקר כאשר רכב מסוים מבצע עבירת תנועה ומסכן את רוכבי האופניים החשמליים. עבירת התנועה יכולה שתהיה אי תשומת לב לתנאי הדרך והמהירות המותרת, סטייה מהנתיב ללא הסבר, נסיעה בהשפעת אלכוהול ואי ציות לתמרורים.

           

      3. ביצוע האיזון

         

        כאשר באים לאזן בין האינטרסים השונים הבאים לידי ביטוי במרחב התעברותי בהקשר של הסדרת תחום האופניים החשמליים, יש לעשות זאת תוך התחשבות ובירור מהותי של השאלה מי מבין הצדדים הוא המונע היעיל שעליו תחול ההגבלה. תשובה לשאלה זו צריכה להיעשות תוך נקודת מוצא שלפיה השימוש באופניים החשמליים הוא דבר מבורך אשר טומן בחובו יתרונות העולים על החסרונות, ועל כן כף המאזניים תטה לעבר עידוד השימוש בכלים אלו, תוך הפנמת תובנות מההגבלות שמדינות רבות בעולם הטילו על השימוש באופניים חשמליים, כפי שהעניין פורט לעיל בפרק המשפט המשווה.

         

      4. בקביעת המצב המשפטי הרצוי יש תחילה לקבוע כמה הנחות יסוד:

         

        • איסור נסיעה על אופניים חשמליים לאדם מתחת לגיל 15 ודרישת אישור הורה או אפוטרופוס להחזקת אופניים חשמליים ונהיגה בהם למי שטרם מלאו לו 18. בנוסף תהיה אפשרות לאסור על הרכיבה בשעות הלילה. כמו כן ניתן להגביל את טווח הנסיעה לרדיוס מקסימאלי קבוע ממקום מגוריו של האפוטרופוס המאשר (כפי שנהוג במדינת טנסי בארה"ב). הסיכון הגלום בשימוש באופניים חשמליים של סוג האוכלוסייה הנ"ל גדול בהרבה מן התועלת שניתן להפיק ממנו (כגון הגעה לעבודה).

        • חיוב הרוכבים במבחן תיאוריה, בבדיקת ראייה ובהחזקת רישיון ייעודי לנהיגה באופניים חשמליים.

        • נסיעה במהירות מקסימאלית של 30 קמ"ש (במהירויות גבוהות מכך, פגיעת הולכי רגל חמורה בהרבה).

        • חובת חבישת קסדה מלאה לפי התקן של רוכבי קטנוע (ולא קסדות אופניים). הסיבה העיקרית לחומרת הפגיעה ברוכבי אופניים היא היעדר הגנה פיזית על הרוכב. כיוון שהפגיעה השכיחה בהם היא פגיעת ראש, שיפור מיגון רוכבים באמצעות קסדה עשוי לצמצם את חומרת הפגיעה בהם. קסדה נמצאה כאמצעי מיגון אפקטיבי אשר שימוש בה עשוי להקטין בחמישים אחוז את מספר פגיעות הראש.

        • ביטוח חובה למשתמשים בין הגילאים 15-18. ניתן לראות כי מרבית תאונות האופניים החשמליים נעשות כאשר מעורבים בהם נערים בין הגילאים הללו. כלומר הסיכון שקבוצת הגיל הזו מחצינה על שאר המשתמשים במרחב העירוני מצדיקה הפנמה שכזו מצדם. במקרה הנ"ל הורים יהיו אלה שמפנימים את הנזק בכך שהם יעשו לילדיהם ביטוח. תנאי הביטוח יכילו בין היתר, את הגבלת השעה והטווח המצוינים בסע' א לעיל.

        • הסברה והגברת מודעות ע"י חינוך תחבורתי בבתי הספר. במסגרת הרפורמה בחינוך כיום מקדמים הרלב"ד, משרד החינוך ומשרד התחבורה תוכנית לימודים חדשה, בה ישולב נושא כלי הרכב הממונעים. יוקדשו שעות ללימוד לנושא, וישולבו שאלות במבחן המסכם.

        • הפרדה מלאה בין משתמשי הדרך ע"י יצירת שבילי אופניים ייעודיים: קידום מסיבי של סלילת שבילים לאופניים בתחום המוניציפאלי, תוך שקילת סנקציה עקיפה לרשויות שלא יממשו תקציבים המיועדים לכך.

        • רישום הכלים ותשלום אגרה דיפרנציאלית ע"פ אזורי נסיעה לצורך קבלת היתר שימוש בכלי. האגרה תיתן מענה למימון פעולות אכיפה, ההסברה וההסדרה. האגרה תהיה דיפרנציאלית ותשקף באופן ריאלי את הסיכון של פעילות המשתמש באופן אינדיווידואלי. לדוג' בתל אביב מספר המאושפזים הוא הגבוהה ביותר בשל העובדה כי המרחב העירוני הוא הצפוף ביותר. על כן המשתמשים הרוצים לנוע במרחב זה, יצטרכו לשלם את האגרה הגבוהה ביותר שמגלמת את הסיכון בשימוש בכלים אלו. כלומר ניתן לומר שככל שמספר המשתמשים במרחב העירוני גדול יותר מספר האינטרסים המתנגשים גדל והאיזון נעשה מורכב יותר. כתוצאה מכך יש להשקיע משאבים גדולים יותר בשמירה על איזון שכזה.

        • אכיפה מוגברת על ציות לתמרורי הדרך – אי ציות לחוקי התנועה מוביל להגדלת הפוטנציאל לחיכוך בין משתמשי הדרך השונים. היות ורוכב האופניים הוא משתמש דרך פגיע, התוצאה של אי הציות לחוק מצדו עלולה להיות קטלנית.

        • הרחבת סמכויות האכיפה של הפקחים העירוניים בנושא חבישת קסדה, גיל הרוכב ואיסור נסיעה ללא רישיון ייעודי ואגרה מתאימה. ניתן באמצעות כך גם להרתיע את גנבי האופניים ולמגר תופעה שלילית זו.

           

          7. השפעת המודל המוצע על סיטואציות קונקרטיות

          יישום הדין הרצוי שנובע ממודל הקצאת סיכונים מביא אותנו למספר סיטואציות קונקרטיות שלהלן:

           

          • כשמדובר בתאונה עצמית של רוכב האופניים החשמליים: מתחת לגיל 18 יהיה קיים ביטוח חובה. מעל גיל זה הרוכב שבחר לעשות ביטוח יפוצה. זה שבחר לא לעשות ביטוח, יישאר ללא פיצוי (אך בדרך כלל שימוש בכלים אלו בגילאים בגירים היא עבור נסיעה לצבא או לעבודה כך שהפיצוי יגיע מקצין התגמולים או מהמוסד לביטוח לאומי).

          • בתאונה בה מעורבים אופניים חשמליים וכלי רכב מנועי הרוכב יפוצה על ידי חברת הביטוח שלו, אם ערך כזה ביטוח או בידי הביטוח של הרכב מנועי, אם היה פטור מלבטח. כאשר רוכב האופניים נסע ללא ביטוח והיה מחויב בכך או שנסע ללא רישיון "קרנית" תפצה את מי שהורכב על האופניים (כדין) מבלי שידע על כך. במקרה כזה לקרנית תהיה זכות חזרה כלפי הרוכב. יתכן שהאיזון הראוי כאשר תנאי הדרך ואי כשירותם היוו גורם לתאונה, מצריך לשנות את התפיסה הקיימת ולאפשר לדרוש את השתתפות גם מהאחראיים לאותו המפגע. 

            בע"א 3765/95 אכרם חוסיין ואח' נ' ד"ר טורם ואח' (פ"ד נ(5) 573) נקבע כי עקרון יחוד העילה הקבוע בסעיף 8(א) לחוק הפיצויים, מציב בפני הנפגע לא רק מחסום דיוני כנגד תביעתו מן המזיק הנוסף אלא גם מחסום מהותי. לפיכך, לחייבים על פי חוק הפיצויים לא קמה עילה להשתתפות או לשיפוי כלפי מי שמצדו על פי פקודת הנזיקין, תרם לנזק שנגרם לנפגע. המחוקק ביקש לשלול, את אפשרות החזרה לפי פקודת הנזיקין. הבעיה המתעוררת במצב שלפנינו היא שרוכב האופניים כלל לא מוגדר בחוק הפיצויים כ"חייב" לפי החוק אלא רק "קרנית" או חברת ביטוח. יתכן שיש להרחיב את תחולתו של חוק הפיצויים, גם על נזק שנגרם לנפגע תאונת דרכים כתוצאה מרשלנות הגורמים שאמונים לטפל בתשתיות ולדאוג להקמתן. דבר זה מבטא איזון ראוי בין הפנמת הנזק ע"י רוכב האופניים כאשר "קרנית" מממשת את זכות החזרה כלפיו, לכך שלרוכב האופניים יהיה מהיכן לשתף גורם נוסף באחריות לנזק ובכך מפנימים הם את הנזק יחדיו. האיזון מתבצע כאמור כאשר נק' המוצא היא עידוד השימוש בכלים החשמליים והפנמת הסיכון ע"י המונע היעיל– הרשויות, מה שיגרום להרתעה יעילה. בנוסף פיזור הנזק נעשה באופן יעיל גם הוא. חוק הפיצויים אינו נותן מענה ראוי לשאלה האם ניתן לממש זכות חזרה כלפי מזיק שלא מוגדר בחוק הפיצויים מתוקף חוק הפיצויים. מענה לשאלה מהותית זו צריך להיעשות כאמור תוך קילוף הכסות הפורמליסטית של חוק הפיצויים מה שעשוי למתן את התוצאות הבלתי רצויות של עקרון ייחוד העילה. הטלת החובה הסופית על קרנית או על שכמיהם של חברות הביטוח בלבד במקרה של אי נתינת זכות חזרה ושלילת זכות השתתפות מן החייב (רוכב האופניים), תביא להכבדת הנטל על הציבור מצד אחד והגדלת הפרמיה על הביטוח מן העבר השני.

          • דריסת הולך רגל בידי רוכב אופניים: אם רוכב האופניים עשה ביטוח, חב' הביטוח תפצה את הולך הרגל. אם רוכב האופניים לא היה מחויב בביצוע ביטוח ובחר שלא לעשותו, תביעת הולך הרגל תהיה לפי פק' הנזיקין. כאשר רוכב האופניים נסע ללא ביטוח על אף שהיה חייב לבטח את האופניים החשמליים, קרנית תפצה את הולך הרגל, ותהיה "לקרנית" זכות חזרה אל רוכב האופניים והוריו. גם אם מדובר ב"תאונת פגע וברח" קרנית תפצה את הולך הרגל, על אף שלא ידוע האם רוכב האופניים שפגע בהולך הרגל היה מחויב בביצוע ביטוח. מקרה כזה אינו שכיח ולכן לא אמור להוות נטל בהקשר של עלויות התדיינות.

             

סיכום ומסקנות

מעמדם המשפטי של האופניים החשמליים והכלים הדו גלגליים, הינו נושא מהותי אשר משפיע באופן ישיר על אורח חייהם של חלק נכבד מציבור אזרחי המדינה ומהווה נקודת השקה משותפת בניהם. העלייה המתמשכת בשימוש בכלים אלו תוך בחינת הנתונים האמפיריים הנובעים במישרין מאופי השימוש בכלים, מציגה תמונת מצב בעייתית המותירה רושם כי יש לבצע שינוי ובחינה מחודשת של הנושא שהינו כפי שציינתי, נוגע לחתך אוכלוסייה גדול ורחב. במאמר זה עמדתי על היתרונות הרבים שניתן להפיק על ידי עידוד השימוש בכלים החשמליים. על מנת שניתן יהיה להפיק תועלת רבה ככל הניתן, מובאות במאמר זה בין היתר השקפות משפטיות ודרכי התמודדות מגוונות המיושמות במדינות רבות בעולם. ניתן ללמוד מהם רבות ולייבא תובנות המתאימות ל"תנאי הארץ ותושביה".

כפי שצוין במאמר זה, כאשר נדונה שאלת מעמדם המשפטי של הכלים החשמליים באולמות בתי המשפט השונים, הפסיקות הסותרת בניהם הדגישו את חוסר הבהירות והאינטרסים השונים הבאים לידי ביטוי כפועל יוצא מסיווגם המשפטי של כלים אלו. האינטרסים המתנגשים המוזכרים במאמר אינם משתלבים זה עם זה "בהרמוניה משפטית" כאשר הסיווג מתבצע על פי תפיסה פורמליסטית. המחוקק צריך לפעול למען יצירת חוק חדש וריאליסטי שיהווה מקור לשופטי בתי המשפט כאשר דנים במקרה קונקרטי המובא לפניהם. במאמר הצעתי מודל הנותן ביטוי לאינטרסים המתנגשים והפעילויות המתחרות ומברר על מי תחול ההגבלה שעלות ויעילות מניעת הנזק על ידה תגדיל את סך כל הרווחה המצרפית. המאמר מבקר את התפישה הפורמאליסטית לסיווג אופניים חשמליים "כרכב מנועי" על פי חוק הפלת"ד, היוצר אחריותו המוחלטת של המזיק או מבטחו ומעדיף על פניו "מודל חלוקת הסיכונים" הדוגל בחשיבה תכליתית\ריאליסטית הבוחנת את נושא הסיווג על פי ההקשר והמטרה שאותו הוא בא לשרת. כאשר מטרת המודל הינה הרתעה יעילה ופיזור הנזק באופן יעיל, מנגנון האחריות המוחלטת איננו ישים. כאשר רק הרוכב מפנים לבדו את הנזק שגרם להולך הרגל במקרה הנ"ל ואילו הרשות המקומית לדוג' יוצאת ידי חובה, במקרה שכזה לא יהיה ניתן לתמרץ אותה להקים שבילים ייעודיים לכלים חשמליים (הרתעה יעילה) ובנוסף תמנע אפשרותו של הניזוק להיפרע ממזיק נוסף ובכך להגדיל את סיכויי הפירעון שלו (פיזור הנזק בצורה יעילה). מודל חלוקת הסיכונים מסתכל על התפתחות כלי התחבורה והמרחב העירוני באופן כללי ונותן מענה לאינטרסים המתנגשים בכדי לקבוע את המצב המשפטי הרצוי. סבורני שהמודל המוצע עולה בקנה אחד עם רעיונות של מוסר, צדק ואי-עשיית עושר שלא כדין, שהמשפט הישראלי שואב מהם.

לעניות דעתי המחוקק צריך לבצע את מלאכת חקיקתו תוך מתן ביטוי לתפישה ריאליסטית יותר השואבת את מטרותיה מתוך "מודל חלוקת הסיכונים" והעקרונות המנחים שלו: בירור האינטרסים המתנגשים וקביעת האחריות בהתאם ליכולת הצדדים למנוע מלכתחילה את הנזק שייוצר על ידי מי מהם בהמשך.

 

 

 נספח א'

נפגעי תאונות אופניים חשמליים שהגיעו לבתי חולים על פני השנים האחרונות:תמונה 1

 

 

נספח ב'

נפגעי ראש בתאונות אופניים חשמליים בשנת 2017:תמונה 3 

נספח ג'

מספר מאושפזים כתוצאה מתאונות אופניים חשמליים – שנת 2017:תמונה 6

 

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין

 

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
1

מאוד מעניין!!

מקווה שהגורמים הרלוונטים יקחו זאת תחת חשבון
1
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ