האיש סיפר שמאז גיל 12 הוא עיבד את המשק והשקיע בו מאות אלפי שקלים. השופטת פטרה אותו מפיצוי ביחס לשטחים נרחבים בנחלה
גבר שירש מהוריו משק חקלאי קיבל לאחרונה בבית המשפט למשפחה בטבריה הנחה משמעותית בפיצוי שהוא צריך לשלם לשתי אחיותיו כתנאי לקבלת המשק לידיו באופן בלעדי. על רקע טענת האיש כי השקיע מהונו וממרצו בטיפוח המשק ועיבודו לאורך השנים, קבעה השופטת ורד ריקנטי-רוסהר כי שווי השטחים החקלאיים ויחידת המגורים בה מתגורר האיש עם משפחתו, לא יובא בחשבון במסגרת הפיצוי לאחיותיו.
הנתבע הוא אחיהן למחצה של התובעות – בנה הביולוגי של אימן אשר אומץ על ידי אביהן. במרץ 2011 הלכה האם לעולמה ופחות משנה אחר כך נפטר גם האב. עובר למותו היו לאב זכויות חכירה במשק חקלאי. הוא לא הותיר אחריו צוואה ולפיכך התעורר הצורך לקבוע מי מהצדדים יירש את המשק והמבנים שעליו תוך פיצוי היורשים האחרים.
ביוני 2019 קבע בית המשפט שלא קיים ביחס למשק הסדר "בן ממשיך" ולכן יש לברר מי מהאחים הינו "המוכן והמסוגל" לקיים את המשק בהתאם לסעיף 114 לחוק הירושה. בסופו של יום האחיות הסכימו כי אחיהן, הנתבע, ייחשב ל"מוכן והמסוגל" תוך שעמדתו העקרונית של האחרון לפיה יש לפטור אותו מפיצוי על רקע השקעותיו במשק לאורך השנים – נדחתה על ידי בית המשפט.
בדיון על גובה הפיצוי סיפר האח כי עבד במשק מאז שהיה בן 12, מבלי שסיים בית ספר ורכש השכלה פורמאלית – כאשר המשק מהווה את מקור פרנסתו משך שנים רבות. לטענתו הוא הוציא מאות אלפי שקלים על המשק, ובין השאר עבור רכישת צנרת טפטוף להשקיית החלקות ובנייה סככת בית אריזה גדולה, ועל אחיותיו להשיב לו סכומים אלה במסגרת ההתחשבנות על המשק.
בנה את ביתו מכספו?
השופטת ריקנטי-רוסהר הסבירה שטיעוני המנוח מתחלקים למעשה לשלושה: החזר תשלומים עבור הוריו המנוחים שאינם בהכרח קשורים למשק; השקעות בתשתיות החקלאיות של המשק; והשקעות בבניית מבני המגורים במשק.
אשר לטיעון הראשון היא קבעה שמדובר בהוצאות שסעיף 114 אינו חל עליהן. מכל מקום הנתבע לא הוכיח שאכן נשא בהוצאות אלה, וטענותיו בעניין נטענו בדרך של הערכה גסה וללא אסמכתאות.
בעניין תשתיות המשק השופטת האמינה אמנם לנתבע כי אכן השקיע מהונו ומרצו כדי לטפח ולעבד את המשק משחר נעוריו, אלא שלדבריה – אין בכך כדי ללמד על זכותו לקבל השבה או פיצוי על השקעתו בתשתיות.
השופטת אף דחתה, בהעדר הוכחה, את גרסת הנתבע לפיה היה האחראי והמממן הבלעדי של בניית בית המגורים החדש במשק שנבנה לצד בית ההורים ומחולק לשתי יחידות דיור – אשר באחת מהן גר עם משפחתו.
עם זאת, השופטת קבעה שעצם מעורבות הנתבע בבניית הבית החדש ובהפעלת המשק, כמו גם תרומתו להשקעות בתשתיות המשק, כן צריכות להילקח בחשבון במסגרת חישוב הפיצוי הכולל שיידרש לשלם לאחיותיו.
בסופו של יום נקבע שמתוך שווי המשק הקובע לעניין הפיצוי, לא יובאו בחשבון שטחיו החקלאיים לרבות המתקנים והמבנים המוצבים עליו, שאינם בנייני מגורים. כמו כן, יוחרג מהפיצוי שווי יחידת הדיור בבית החדש בה מתגורר הנתבע עם משפחתו.
השופטת קבעה שעל הנתבע יהיה לשלם את הפיצוי הסופי לאחיותיו תוך חצי שנה מרגע קביעת הסכום על-ידי שמאי, אחרת – המשק יצא למכירה בשוק החופשי למרבה במחיר במסגרת כינוס נכסים.
- ב"כ התובעות: עו"ד מיכל האריס
- ב"כ הנתבע: עו"ד איקו פרי
עו"ד מירב בלאיש עוסקת ב- נחלות ומשקים במושבים
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין