קשר רנטאקר בע"מ נ' ווקרט ואח'

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים המתייחסות לבקשת הנתבע 2 להורות על ביטול פסק הדין כנגדו בהעדר הגנה, אני מורה על ביטולו של פסק הדין.

עיינתי בבקשת הנתבע 2 ותהיתי, לנוכח עמדתו כי הוא אינו קשור כלל בתאונה, מדוע אין בפי התובעת, במסגרת תגובתה זו לבקשה, התייחסות לדברים ו/או הסבר מניח את הדעת מדוע היא בחרה לתבוע אותו ביחד ולחוד עם מי שנהג בפועל ברכב והוא סוכן הביטוח של הנתבע 2 שנטל לידיו את הרכב על פי בקשתו בכדי לתקנו.

התובעת בסוגיה זו שותקת ואינה אומרת דבר, ומשתמע לכאורה מהדברים שהיא מסכימה להם והראייה היא שפרטיו של הנהג הפוגע רשומים עוד מקדמת דנא בטופס ההודעה של הנהג שלה.

גם עיון בכתב התביעה מלמד כי מעמדו של הנתבע 2 בתיק הינו בתור בעליו של הרכב הפוגע ותו לא . היותו של אדם בעליו של רכב אינו מקים עילת תביעה אוטומטית כנגדו ועל הטוען זאת להראות הרשאה משפטית ישירה, בין הנוהג ברכב לבין בעליו, ובאין הרשאה שכזו, אין מקום להטריח את בעליו של הרכב בתביעה לא לו.

לעניין זה, לא נסתרה טענת הנתבע 2 כי בסמוך לאחר הגשת התביעה ביום 27.4.11, הוא פנה בכתובים לתובעת והודיעה כי כך קרה, ברם, בהעדר כל ממצא שמראה אחרת, בתגובתה לבקשה זו, לא הוכח שהתובעת עשתה עם נתונים אלו משהו - בין לבירור הדברים, בין להגשת בקשה לתיקון כתב התביעה ובין להודיע לבית המשפט עניין זה על מנת שהוא יאמר את דברו.

על כן אני סבור, שאף בצל העובדה שהנתבע 2 קיבל לידיו את כתב התביעה כדין, אין מקום לחייבו בהוצאות ובוודאי שלא להורות על ביטול פסק הדין שניתן כנגדו עת לכאורה מלכתחילה לא היה מקום להגיש תביעה זו כנגדו.