זילברמן נ' רונית שפי ואח'

החלטה

לאחר עיון בטענות הצדדים, יש למקום לקבל את הבקשה באופן חלקי.

בכל הנוגע לסכום שנתבע בגין ההפרש שבין מחיר המכירה לרוכש החדש ולבין מחיר המכירה לתובע, בסך של 47,000 ₪ ואשר נפסק לתובע בגין עשיית עושר ולא במשפט, יש לצרף לסכום זה הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, שהרי קיבלתי לעניין זה את מלוא הסעד שנתבע כפי שנתבע (ראה עמ' 22, ש' 9 – 14 לפסק הדין. העדר הוראה מפורשת בנושא זה הנה לכל היותר טעות סופר, המתוקנת בזה.

לא כך לגבי הסכום שנפסק בגין עגמת נפש, אשר מטיבו הנו סכום לפי אומדן ולא סכום קצוב ואשר אליו יש לצרף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין.

בכל הנוגע לאגרת המשפט, פסק הדין ברור ולא נפלה בו כל טעות סופר. פסקתי לתובע את הוצאות המשפט וכן בנוסף ובנפרד שכר טרחת עו"ד. הוצאות המשפט כוללות כמובן לפי תקנה 513, גם את אגרת המשפט. משלא קבעתי כי לשלם חלק מהאגרה בלבד, ברור הדבר כי לא יכולות הנתבעות על דעת עצמן ליצור "יש מאין" מסקנה שלפיה עליהן לשלם חלק יחסי מהאגרה, גם אם התביעה התקבלה בחלקה ובין אם מכל נימוק אחר שנראה להן (יודגש כי כתב התביעה המתוקן עמד על 276,769 ₪ ולא על הסכום הנזכר בתגובת הנתבעות). בית המשפט נתן את דעתו לנושא זה של קבלת התביעה בחלקה ומצא לנכון לתת לכך ביטוי בנושא שכר הטרחה בלבד (ראה עמ' 22 ש' 26) ולא מצא לנכון לתת לכך ביטוי בנושא ההוצאות.

צודק בא כוח התובע כי ההוצאות שנפסקו בסך 2,500 ₪ נוגעות להוצאות סבירות שהוציא התובע לפני הגשת התביעה במסגרת המו"מ כעולה במפורש מפסק הדין (עמ' 22, ש' 16 – 23) וכי אין קשר בינן ולבין ההוצאות שהוצאו במסגרת ניהול התביעה, המגיעות לתובע בנוסף ובנפרד. לפיכך, על הנתבעות לשלם גם את הוצאות התמלול. לגבי הנסיעות, איני רואה מקום לפסוק אותן בנסיבות העניין ואף לא הוצגו אסמכתאות לגביהן. בכל הנוגע להוצאות בגין שליחויות, ככל שיומצאו אסמכתאות מתאימות, כגון חשבוניות או קבלות, יש לשלם גם הוצאות אלה. לכל הוצאה יש לצרף כמובן הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הוצאתה ועד לתשלום בפועל.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות בבקשה.

ניתנה היום, כ"א טבת תשע"ב, 16 ינואר 2012, בלשכתי.