ב"ל
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
|
10215-10
15/08/2011
|
בפני השופט:
1. אייל אברהמי סגן הנשיאה
2. נציג ציבור מר קובי משה
|
| - נגד - |
התובע:
מ.ש
|
הנתבע:
בטוח לאומי-סניף ירושלים
עו"ד יפה רוטשילד
|
| פסק-דין |
התביעה שבפנינו עניינה זכאות התובע לגמלת נכות כללית.
רקע עובדתי
1. התובע, יליד 1958, נפגע בעבודה ביום 31.7.95 ונקבעה לו דרגת נכות מעבודה בשיעור 63% מיום 1.3.97.
2. גמלת הנכות מעבודה, לפי ערכה כיום, לו היתה משולמת לתובע, היתה עומדת על סך של 3119 ש"ח לחודש.
3. התובע ביקש לערוך היוון לגמלת הנכות מעבודה. הנתבע קיבל בקשתו של התובע וערך היוון מדורג, בשלוש פעמים. ההיוון הראשון נעשה ביום 1.7.01, ביחס ל- 12.4% מגמלת נכות מעבודה, והתובע קיבל מענק בסך של כ-100,000 ש"ח. ההיוון השני נעשה ביום 1.10.05, ביחס ל-9.8% נוספים מגמלת הנכות מעבודה, והתובע קיבל מענק בסך של כ-80,000 ש"ח. ההיוון השלישי נעשה ביום 13.7.08 בגין יתרת הגמלה, 40.8%, ולתובע שולם מענק של כ-285,000 ש"ח.
4. התובע פנה לנתבע בתביעה לקבלת קצבת נכות כללית. הועדה לעררים מיום 1.6.09 קבעה לתובע נכות רפואית זמנית בשיעור 40% בגין הפרעה דכאונית, מיום 1.6.08 ועד 31.5.10, וכן דרגת אי כושר זמנית בשיעור 75% מיום הפסקת עבודתו, יום 1.11.08, ועד תום הנכות הזמנית. גמלת הנכות הכללית, לו היתה משולמת לתובע, היתה עומדת על 2913 ש"ח לחודש.
5. תביעת התובע לקצבת נכות כללית נדחתה לאור המענק המהוון שקיבל, בשל כפל גמלאות.
6. התובע הגיש תביעתו זו לבית הדין כנגד דחיית תביעתו לקצבת נכות כללית ושיעור הנכות הכללית שנקבע לו.
7. בדיון מיום 18.10.10 נשמעו בפנינו טיעונים בעל פה. מאחר שמדובר בשאלה משפטית בעיקרה, לא התנהלו הוכחות ושני הצדדים הגישו סיכומים בכתב.
טענות הצדדים
8. השאלה שבפנינו היא, האם לתובע זכאות לקצבת נכות כללית, לאחר שקיבל מענק בגין נכותו מעבודה. זאת בשים לב לחבות הנתבע לפי סעיף 320 לחוק להפעיל שיקול דעת בעת ביצוע ההיוון לבקשת מבוטח.
9. לטענת התובע, שגה הנתבע עת ביצע ההיוון בהתאם לבקשת התובע, חרף היות התובע חולה במניה דפרסיה במועד ביצוע ההיוון בשנת 2008, בהתאם להחלטת הועדה לעררים. לטענת התובע, הנתבע לא הפעיל את שיקול הדעת המוקנה לו בחוק בצורה הראויה, בכך שהעביר המענק לידי התובע. עוד לטענת התובע, כל הכספים שקיבל במסגרת המענק ירדו לטמיון בשל מחלתו, הואיל וזו פגעה בשיקול דעתו וגרמה לו לשיקול דעת כלכלי שגוי ותחושת בטחון מופרזת ביכולותיו העסקיות. לטענת התובע אפוא דין החלטת הנתבע מיום 13.7.08 בדבר היוון גמלת הנכות הכללית - בטלות. התובע טוען כי משההיוון הינו בגדר VOID, זכאי הוא לקצבת נכות כללית.
10. לטענת הנתבע, אין התובע זכאי לקצבת נכות כללית אחר שקיבל המענק בגין קצבת נכות מעבודה, היות שיש בכך משום כפל גמלאות, בהתאם לחוק ולפסיקה בנדון. לטענת הנתבע, שקל את בקשת התובע לבצע היוון ומהראיות שהיו בפניו הגיע למסקנה כי אין מניעה לבצע היוון מדורג כמבוקש, ושיקול דעתו באותה עת היה סביר. הנתבע טוען כי הואיל וסכום קצבת הנכות הכללית לחודש נמוך מהסכום החודשי של גמלת הנכות מעבודה, לו היתה משולמת לתובע כיום, לא עולה בענייננו שאלה של תשלום יתרת קצבת הנכות הכללית. הנתבע טוען כי טענות התובע נזיקיות הן במהותן, ואינן מצויות בגדרי סמכותו של בית דין זה.
דיון והכרעה
11. שקלנו טענות הצדדים ומסקנתנו היא כי התובע אינו זכאי לקצבת הנכות הכללית אותה תבע, ודין התביעה להדחות.
12. סעיף 320 (ט) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") קובע בזו הלשון:
קיבל זכאי לקצבת נכות לפי פרק ט' מענק לפי סעיף 107 או לפי סעיף 113, יהיה המוסד רשאי לנכות מקצבת הנכות את המענק או חלק ממנו, הכל לפי כללים, מבחנים ודרכי חישוב שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה.
תקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (ניכוי מענק לפי פרק ה' לחוק מקצבת נכות לפי פרק ט') התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות") קובעת כך:
נכה עבודה שקיבל מענק, ותוך התקופה שלגביה חושב המענק נעשה זכאי לקבלת קיצבת נכות, תשולם לו הקיצבה בתקופה האמורה, אם סכום קיצבת הנכות המגיע לו בעד החודש הקובע (להלן - קיצבת נכות מלאה) עולה על סכום המענק בערכו החודשי.