לאחר 50 שנות נישואין, הגישו הצדדים שבפניי תביעות רכושיות הדדיות.
האיש, מ. א. (להלן:
האיש) עותר לפירוק השיתוף בדירת המגורים ובזכויות הפנסיה שלהן זכאית האישה. עמדתה של האישה, ט. א. (להלן:
האישה) בתביעתה היא כי אכן יש לחלק את הזכויות שנצברו במהלך שנות הנישואין, אולם באופן לא שווה, וזאת לנוכח התנהלותו של האיש במהלך השנים וכן בעקבות העובדה שלא תרם לכלכלת המשפחה.
כן עתרה האישה למזונות עבורה.
העובדות
הצדדים, שניהם נושקים לשנת ה-70 לחייהם, נישאו בשנת 1961, ולהם שלושה ילדים בגירים. הצדדים מתגוררים החל מראשית נישואיהם בדירה בבית שמש (להלן:
הדירה), שאותה רכשו מעמידר, כאשר הזכויות בה רשומות על שם שניהם בחלקים שווים.
האישה עבדה בתחילת הנישואין במשק בית, ובהמשך, במשך כ-30 שנה, הועסקה כסייעת וכעובדת מטבח במעון. מאז צאתה לגימלאות מקבלת האישה גמלת פנסיה בסך של 3,000 ש"ח לחודש, ובנוסף, זכאית האישה לקצבת זקנה מטעם המוסד לביטוח לאומי בסך של 2,491 ש"ח לחודש.
האיש, בניגוד לרעייתו, עבד במהלך השנים במספר מקומות עבודה כעובד זמני, למשך תקופה מסוימת היה בבעלותו מועדון הימורים, ובמהלך תקופות ארוכות לא עבד כלל. לנוכח מצב עובדתי זה, האיש לא צבר כלל זכויות פנסיה, והוא מתקיים מקצבת זקנה מטעם המוסד לביטוח לאומי בסך של 2,160 ש"ח לחודש.
במשך כל תקופת הנישואים התנהלו הצדדים באמצעות חשבונות בנק נפרדים, כאשר משכורתה של האישה הופקדה לחשבונה והחזר חוב המשכנתא שרבץ על הדירה שולם מחשבונה. הסכומים המזדמנים שבהם השתכר האיש שימשו אותו להוצאותיו הפרטיות. כך, מסתבר, מתנהלים הצדדים אף היום - חרף העובדה שהם חולקים קורת גג אחת, למצער במרבית הזמן, כל אחד מהם משתמש בגימלתו לצרכיו שלו.
בחודש מרץ 2010 הגיש האיש תביעה לפירוק שיתוף בתיק תמ"ש 43214-03-10, במסגרתה הוא עותר לפירוק השיתוף בדירת המגורים וכן עותר הוא לסעד הצהרתי לפיו הוא זכאי למחצית מזכויותיה הכספיות של האישה, לרבות זכויות הפנסיה.
בהמשך, בחודש יולי 2010 הגישה האישה תביעה לסעד הצהרתי בתיק תמ"ש 11849-07-10, במסגרתה עתרה לפסק דין שיצהיר כי היא בעלת מלוא הזכויות בדירה, וכן ובזכויות הכספיות שעל שמה. בד בבד, הגישה האישה תביעה למזונות אישה, וזאת בתיק תמ"ש 1760-07-10.
ראשית דבר אדון בתביעות הרכושיות, ובהמשך אתן את הדעת לתביעת המזונות.
התביעות הרכושיות - תמ"ש 43214-03-10; תמ"ש 11849-07-10
טענות האישה
האישה מתארת מסכת של חיים קשים ונעדרי הרמוניה לצידו של האיש. לדבריה, היא עצמה נשאה לבדה בעול פרנסת הבית, שכן האיש לא עבד במהלך רוב תקופת הנישואין, וכן בנוסף לכך האיש לא נטל חלק בעול גידול הילדים ותחזוקת הבית. האיש, לטענתה, היה נעדר לעיתים תכופות מן הבית, נהג לבגוד בה ולהמר בקלפים, ולא תרם מאומה לתחזוקת הבית ולכלכלתו. ההכנסות המעטות שהיו לו לעיתים, שמר האיש לעצמו והשתמש בהן לצרכיו האישיים. במקביל, היא נשאה במלוא הוצאות הבית, לרבות 90% מהחזר חוב המשכנתא שרבץ על הבית שנקנה בשנת 1970, תשלומים שוטפים ותיקונים.
עוד מוסיפה האישה וטוענת, כי לא זו בלבד שהאיש לא תרם ולא פרנס את משפחתו, אלא שהוא אילץ אותה לשתף אותו במשכורתה הדלה ובכספים אלה השתמש לרכישת סיגריות ולהוצאות אישיות אחרות. עוד מציינת האישה כי האיש רכש לעצמו לפני שנים אחדות מכונית המשמשת אותו באופן בלעדי.
מכאן, טוענת האישה, כי חרף משך הנישואין הארוך של הצדדים, אין להחיל על הצדדים את חזקת השיתוף שכן לא התקיים ביניהם מעולם שיתוף כלכלי או מאמץ משותף. משכך, מבקשת האישה להצהיר כי הדירה הרשומה על שם הצדדים במשותף, שייכת לה בלבד, לנוכח העובדה שהיא לבדה נשאה בתשלומי המשכנתא, ומשנסתרה, לטענתה, חזקת השיתוף. מטעם זה, לטענת האישה, יש לקבוע כי לאיש אין כלל זכויות בחשבונות הבנק שלה וכן בזכויות הפנסיה, ובהתאם לכך אין היא עותרת לזכויות במכונית המשמשת את האיש.
טענות האיש
האיש מצייר בכתבי טענותיו גרסא עובדתית שונה מזו שהציגה האישה. לדבריו, במהלך כל שנות הנישואין הוא עבד, פרנס את משפחתו ונשא בהוצאות הבית. האיש הציג אישורים לפיהם בשנים 1980-1985 עבד בקרן הקיימת לישראל כמוביל ומאבטח חומרי נפץ, וכן בשנים 1992 - 1996 עבד בחברת נמל תל אביב. בנוסף, הוא טוען כי בשנים 1961 - 1964 עבד בחברת ארקיע ובחברת החשמל; בשנים 1965 - 1970 עבד בעבודות מזדמנות בקרן הקיימת לישראל ובבניין; בשנים 1970 - 1977 עבד במחצבות בב'; בשנים 1977 - 1980 עבד כנהג; בשנים 1987 - 1990 היה זכאי לקצבה מטעם המוסד לביטוח לאומי מחברת הביטוח של מקום העבודה עקב פציעה בעבודה; בשנים 1999-1996 למד בקורס למכונאי רכב, קיבל דמי אבטלה וכן בחלק מהתקופה עבד כשומר ובשנים 2001-2000 עבד כשומר בבית שמש. החל משנת 2002 ועד היום, אף לגרסת האיש, לא עבד כלל והכנסותיו הסתכמו בקצבה מהמוסד לביטוח לאומי בגין נכות שנקבעה לו בשנת 2003, והחל משנת 2009 זכאי האיש לקצבת זקנה.
האיש מוסיף וטוען כי האישה הפקידה את מלוא הכנסותיה לחשבון נפרד, ובשנים האחרונות היא נוהגת לצאת לחו"ל ולבלות לבדה. כמו כן, טוען האיש, כי הוא השקיע בשיפוץ הבית בשנת 1995 סך של 25,000 ש"ח.