בכור(אסיר) נ' מזרחי

החלטה

מדובר בשני מסמכים חשובים ומהותיים לטענות התובע. המסמכים אמנם לא צורפו לכתב התביעה ואמנם על פי התקנות יש לצרף בסדר דין מהיר כבר לתביעה את כל המסמכים הרלוונטיים. יחד עם זאת, משצורפו מסמכים אלה לתצהיר העדות הראשית לפני זמן רב ולא באה עד היום בקשה להוצאת מסמכים אלו בין היתר על רקע התקנות שקובעות שיש לעורר כל בקשה בקדם משפט, אני סבור שיש מקום להתיר את המסמכים הללו, כמו כן ביהמ"ש כידוע מוסמך להתיר מסמכים גם אם לא הוגשו במועד כנדרש, וזאת אם אלה דרושים לצורך חקר האמת.

ניתנה והודעה היום כ"ו אלול תש"ע, 05/09/2010 במעמד הנוכחים.

יאיר דלוגין, שופט

פסק דין

לפניי תביעה בסדר דין מהיר לתשלום 16,986 ₪. פסק הדין ינומק באופן תמציתי כמצוות התקנות. התובע טוען כי הנתבעת נותרה חייבת לו את סכום התביעה בגין תיקון הרכב שלה במוסך של התובע. מדובר בתאונה מיום 30.10.07.

טענת ההגנה העיקרית של הנתבעת הינה כי בגין התיקון נשוא התביעה שילמה הנתבעת 8,000 ₪ לתובע על פי בקשתו לצורך רכישת חלקים וכי סוכם כי התובע יפעל מול חברת הביטוח ויגבה ממנה את מלוא הכספים שמתוכם ישיב לה את הסך ששילמה לו כמקדמה. לפי הטענה התובע קיבל כספים מחברת הביטוח ולא השיב לנתבעת סכום כלשהו. כמו כן הרכב נמכר על ידי הנתבעת בסופו של דבר בהפסד ניכר ובסכום של 19,000 ₪ במקום בערכו על סך של כ – 55,000 ₪. כמו כן הנתבעת טוענת כי בגין תאונה קודמת שילמה לתובע 7,000 ₪ כדי לרכוש חלפים וגם כאן גבה התובע את הכספים מחברת הביטוח ולא שילם לה דבר. כמו כן לפי הטענה התובע הורשע בפרטי אישום רבים ונגזר עליו מאסר בפועל למשך תקופה של 4 שנים ו-7 חודשים וזאת בין היתר בגין תביעות נזק כוזבות שהוא הגיש אשר עוגנו במסמכים מזויפים ובהם חוות דעת כוזבות של שמאי רכב. עוד לפי הטענה התובע צבר חובות רבים בהוצאה לפועל.

התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו והעיד לפניי. כמו כן מטעם הנתבעת העיד לפניי בעלה מר מרדכי מזרחי. הצדדים סיכמו את טענותיהם בעל פה.

לאחר שעיינתי בחומר הראיות והתרשמתי מטענות הצדדים הגעתי למסקנה שיש לדחות את התביעה כפי שיפורט להלן.

בכל הנוגע לתאונה השניה שוכנעתי מעדותו של מר מזרחי שהיתה אמינה עלי כי שולמו לתובע 8,000 ₪ לצורך רכישת חלפים בגין תאונה זו. מעדותו של התובע אשר לא נסתרה עולה כי הוא ביצע תיקון של הרכב ולא קיבל מחברת הביטוח תשלום כלשהו. בענין זה גם הוצג מכתב מחברת הביטוח איילון נספח ד' לתצהיר התובע. יצוין כי התובע לא התייחס בתצהיר שלו לאותם 8,000 ₪ נטענים ששולמו לו. תצהיר זה אמנם הוגש ביום 26.11.09 מספר ימים לפני כתב ההגנה השני שהוגש בתיק ואשר אישרתי את הגשתו בישיבת ביהמ"ש הראשונה שהתקיימה במסגרת קדם משפט, יחד עם זאת בכתב ההגנה וגם בתצהיר של מר מזרחי הטענה של תשלום של 8,000 ₪ כאמור הועלתה במפורש והתובע לא מצא לנכון לבקש להגיש תצהיר משלים בענין זה כדי לומר את דברו ולציין האם קיבל או לא קיבל את הסכום הנ"ל. עוד יצוין כי כבר בכתב ההגנה המקורי צוין כי שולם סכום כלשהו לתובע בגין תאונה זו. בחקירה הנגדית נשאל התובע במפורש לגבי הסכום שקיבל בתאונה זו וגם בתאונה קודמת וציין כי הוא קיבל סכום של בין 7,000 ₪ - 8,000 ₪ ויתכן כי 5,000 ₪ בגין תאונה קודמת ולא הכחיש ולא התייחס בחקירתו לתאונה המאוחרת יותר ולא טען כי לא קיבל את הסכום הנ"ל מאת הנתבעת או מבעלה. נוכח כל האמור לעיל אני קובע ששולם לתובע סכום של 8,000 ₪ בגין התאונה האמורה.

טענות הנתבעת לגבי תיקון שלא כדבעי של הרכב בעקבות התאונה השניה לא פורטו בצורה מינימלית ולא הוכחו לפניי ולמעשה בדבריו של מר מזרחי במסגרת החקירה אפשר היה להתרשם כי לא אלה הם הטענות העיקריות והממשיות שהנתבעת מפנה כלפי התובע אלא יותר בענין הסכומים ששולמו מצד אחד ומצד שני הסכומים שהתקבלו אצל התובע בגין התאונה הקודמת ואשר לא שולמו לידי הנתבעת. מאחר ואין מחלוקת על פי החומר שבפניי שלא הוכח כי התובע קיבל בגין התאונה השניה סכום כלשהו אלא להיפך הרי שהתובע זכאי לקבל את מלוא הכספים בגין התיקון שביצע בעקבות התאונה הראשונה בהפחתת הסכום ששולם לו בסך של 8,000 ₪ כך שיתרת החוב בענין זה עומדת על 7,591 ₪ בערכי קרן.

בכל הנוגע לתאונה הראשונה שאירעה כאן התובע כבר אישר במפורש כי קיבל סכום כלשהו מאת הנתבעת. התובע לא ידע לומר בדיוק את הסכום אולם על פי תשובותיו ועל פי האמינות שאני רוחש לעדותו של מר מזרחי אני קובע ששולמו 7,000 ₪ בגין חלפים עבור תאונה זו. התובע הודה במסגרת חקירתו בכך שקיבל מחברת הביטוח את מלוא הכספים בגין התיקון שביצע ברכב. התובע לא הביא מעבר לכך פרטים נוספים אם כי העלה טענה במסגרת חקירתו שלא בא זכרה עד לאותו רגע בכתבי הטענות שלו (כך למשל בכתב תשובה שמן הראוי היה שיוגש ובמסגרתו תועלה טענה מעין זו) ואשר גם לא בא זכרה בתצהיר העדות שלו שלפיה למרות הכל הוא לא חייב להשיב כספים כלשהם לנתבעת בגין התאונה הראשונה בשל כך שחוות הדעת השמאית לא כללה את שני המוקדים אלא רק מוקד אחד. טענה זו דינה להידחות ולו בשל כך שלא פורטה וגם לא הובאה הוכחה ממשית לגביה. מעבר לכך התרשמתי שהתובע אינו זוכר פרטים רבים לגבי האירועים נשוא התביעה (כך למשל לא זכר את הסכום שהוא קיבל עבור התאונה הראשונה ורשם מועדים סותרים לגבי מועד התאונה השניה). אין בידי לתת אמון לגירסתו של התובע בקשר לנימוק שניתן על ידו מדוע אין הוא חייב להשיב לנתבעת את הכספים שקיבל ממנה על חשבון התאונה הראשונה. כמו כן העובדה שהתובע הורשע בענינים שקשורים בקשר מסוים לתביעה שהוא הגיש כאן כנגד הנתבעת, רק מחזקים את מסקנתי שלא ניתן לתת אמון בגירסתו. משמעות הדבר, שהנתבעת זכאית בגין התאונה הראשונה לקבל חזרה מהתובע 7,000 ₪ וכן זכאית לקבל הפרשי הצמדה וריבית על סכום זה, כמו גם על הסכום של 8,000 ₪ ששולמו על חשבון התאונה השניה.

בנסיבות אלה עומדות לנתבעת טענות קיזוז שסכומן עולה כדי סכום התביעה. הנתבעת טענה במפורש לקיזוז בסעיף 9 לכתב ההגנה.

לפיכך אני דוחה את התביעה. בנסיבות הענין ומשנדחתה התביעה יש מקום לחייב את התובע לשלם לנתבעת את הוצאות המשפט ושכר טירחת עו"ד. בהתחשב מצד אחד בסכום התביעה הנמוך ובהיקף המסמכים המועט שהוגש לתיק על ידי הצדדים ומצד שני בשכר הטרחה הריאלי המינימלי והסביר שיש לפסוק בנסיבות הענין, אני מחייב את התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪ + מע"מ וזאת תוך 30 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום כ"ו אלול תש"ע, 05/09/2010 במעמד הנוכחים.

יאיר דלוגין, שופט

הוקלד על ידי: חיה יוסבזון