רקע עובדתי
1. התובעת מס' 2 (להלן בפרק החבות: "התובעת"),ילידת שנת 1969, ילדה את בתה, התובעת מס' 1, בהריונה החמישי. בשל קשיים בפריון, הושגו כל הריונותיה של התובעת בעזרת מיקרומניפולציה מסוג ICSI(הזרקת זרעון בודד לתוך הביצית). שלושה הריונות נסתיימו בהפלה עצמונית, ובהריון הרביעי נולד בן בריא.
בהריון החמישי, נשוא התביעה, נקלטו שלושה עוברים. הומלץ לתובעת לבצע פעולה של הפחתת עוברים, תוך שהוסברו לה הסיכונים הטמונים בהריון מרובה עוברים, בהם סיכויי הפלה או לידה מוקדמת, אולם התובעת הודיעה כי אין היא מעוניינת בהפחתת עוברים.
2. ביום 4.3.04 החלה התובעת במעקב הריון אצל הנתבע מס' 1, ד"ר ענתבי, במסגרת המרפאה להריונות בסיכון גבוה של הנתבעת מס' 2.
ביום 22.3.04 דן ד"ר ענתבי עם התובעת בנושא הפחתת עוברים, ותיעד זאת בכרטיס מעקב ההריון: "לאחר דיון ממושך ושיקול דעת החליטה שלא לבצע הפחתה. למרות הסיכון".
התובעת הופנתה לבדיקת שקיפות עורפית, ותוצאותיה נמצאו תקינות ביחס לשלושת העוברים.
3. ביום 3.6.04 הופנתה התובעת לסקירת מערכות מורחבת לשלילת מומים. הבדיקה נערכה ביום 10.6.04 ע"י ד"ר ע.ת., מומחה למיילדות, גניקולוגיה ועל קול. ביחס לשניים מן העוברים, עוברים Bו-Cלא נרשמו כל ממצאים חריגים. באשר לעובר Aנרשם בהערות:
" חדר שמאלי של הלב נקודה היפראקוגנית 1 מ"מ - מופנת לרופא מטפל לשקול יעוץ גנטי ואקו-לב עובר..."(ראה ת/2).
4. בביקורה של התובעת אצל ד"ר ענטבי ביום 17.6.04, המציאה התובעת את תוצאות סקירת המערכות לד"ר ענטבי. אין, למעשה, חולק, כי התובעת הייתה מודאגת מאוד מהערתו של ד"ר ת', ואין גם חולק כי ד"ר ענטבי הרגיעה וביטל את ההערה כחסרת חשיבות. יתר פרטי המפגש שנויים במחלוקת ועוד אחזור אליהם בהמשך. מכל מקום, באותו מפגש נרשם ע"י ד"ר ענתבי בגיליון הרפואי הממוחשב של התובעת כדלהלן:
"מרגישה טוב. תנועות+ על קול תקין. אורך צואר 41 מ"מ."
במקום המיועד לרישום תוצאות בדיקות העל-קול נרשם: "10.6 אורך צואר 41 מ"מ".
5. ביום 30.8.04, בשבוע 33-34 להריונה, ילדה התובעת את שלושת ילדיה בניתוח קיסרי. בניתוח חולצו בן בריא במשקל 2052 ג', התובעת 1 שנולדה במשקל 1825 ג', ובת בריאה במשקל 1940 ג'. התובעת 1 אובחנה כסובלת מתסמונת דאון.
טענות התובעים
6. התובעים טוענים בסיכומיהם כי ד"ר ענתבי התרשל במעקב ההריון שערך לתובעת, בכך שלא הפנה את התובעת לייעוץ גנטי, לדיקור מי שפיר, ולבדיקת אקו לב עובר. ד"ר ענטבי התרשל, לטענתם, באי הפניית התובעת לביצוע דיקור מי שפיר בשל כל אחד מן הטעמים הבאים: בשל גילה של התובעת בעת ההריון, בשל העובדה כי ההריון נשוא התביעה נוצר כתוצאה מטיפולי פוריות שבוצעו במיקרומניפולציה מסוג ICSI, ובשל העובדה כי מדובר בהריון שלישיה. עוד נטען כי ד"ר ענטבי התרשל באי הפניית התובעת לייעוץ גנטי וקרדיולוגי, לרבות אקו לב עובר, חרף המלצתו של ד"ר ת', ועל אף פיגור בגדילה תוך רחמית של העובר-התובעת 1.
לתמיכת טענותיהם הגישו התובעים את חוות דעתו של פרופ' מנחם פ. דוד, מומחה לגניקולוגיה ולמיילדות. פרופ' דוד תולה בחוות דעתו הראשונה את התרשלותו של ד"ר ענטבי בשלושה:
א. א. בעת שהרתה, הייתה התובעת בת 34.5, ולידתה הייתה צפויה להתרחש לאחר גיל 35. לנשים בנות 35 ומעלה בעת לידתן הצפויה, סיכוי סטטיסטי משמעותי להביא לעולם ילד עם תסמונת דאון. מסיבה זו, כך נטען, קבע משרד הבריאות את זכאותן לבדיקת מי שפיר. לדעת פרופ' דוד, התעלם ד"ר ענתבי מנתוני גילה של התובעת, ולא העלה את הנושא לדיון ולשיקול בפני התובעים.
ב. ב. הריונה של התובעת היה תוצאה של מיקרומניפולציה מסוג ICSI, שהינו תהליך ניסיוני המגדיל את הסיכוי להפרעה כרומוזומלית אצל העובר. מסיבה זו ממליץ גם עלון ההסברה של בית החולים הדסה לבצע דיקור מי שפיר בהריונות שהושגו ע"י ICSI. ד"ר ענתבי לא העלה גם נושא זה לדיון בפניהתובעים.
ג. ג. והעיקר, לדעת פרופ' דוד - תוצאות סקירת המערכות שנערכה לתובעת, לפיהן נצפתה נקודה היפראקוגנית בלבו של עובר A, העלתה סכנה אפשרית להפרעה כרומוזומלית אצל עובר זה. ד"ר ענתבי התעלם, לפי הנטען, הן מתוצאות סקירת המערכות והן מהמלצתו של ד"ר ת' לשקול ייעוץ גנטי ולבצע בדיקת אקו לב עובר, ואף לא הביאם לדיון בפני התובעים על מנת לאפשר להם להחליט את החלטותיהם. התעלמותו של ד"ר ענתבי מתוצאות הבדיקה, על רקע גיל התובעת ואופן השגת ההריון, ואי מסירת המידע לתובעת ולבעלה על הסיכון להפרעה כרומוזומלית גנטית ודרכי הבירור האפשריות, מהווה חריגה חמורה מן הפרקטיקה הרפואית המקובלת.
ניתן להיווכח כי טענותיהם של התובעים בסיכומיהם רחבות במידה ניכרת מאלה העולות מחוות דעת המומחה מטעמם. יובהר כבר עתה כי לא נטען כלל ע"י המומחה, וממילא לא הוכח, כי היה מקום להורות על דיקור מי שפיר רק בשל העובדה שמדובר בהריון מרובה עוברים. אף לא נטען ע"י איש מן המומחים לפיגור בגדילה תוך רחמית של התובעת 1, ואף לא לצורך בביצוע ייעוץ גנטי או בירור אחר בשל כך. לפיכך, אין מקום להידרש לטענות אלה.