פיצויים בגין נזקי גוף ונזקים אחרים שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים

1.           זוהי תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף ונזקים אחרים אשר נגרמו לתובע, לטענתו, כתוצאה מתאונת דרכים בה היה מעורב.

2.           העובדות שאינן שנויות במחלוקת:

       א.    התובע, יליד 25.2.60, תושב אופקים, נפגע ביום 2.9.00, בתאונת דרכים, כמשמעותה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: " התאונה" ו" החוק", בהתאמה), עת רכב על אופנועו והחליק על הכביש.

       ב.    הנתבעות הנן מבטחות אופנועו של התובע בעת התאונה.

       ג.     התובע נפגע קשה בתאונה, וסבל מפגיעה בעמוד השדרה, שיתוק בארבעת גפיו, שברים, פגיעה עצבית בשלפוחית השתן ובמעי ועוד. הוא אושפז בבית-החולים סורוקה בבאר שבע ומשם הועבר לבית החולים שיבא, תל-השומר ובסך הכל היה מאושפז כארבעה עשר חדשים (עד 24.10.01).

       ד.    עובר לתאונה היה התובע אדם בריא, אשר השתחרר בסמוך לתאונה משירות בצבא קבע בתפקיד אחראי על מחלקת חירום באגף הרכב, בחיל האויר.

  3.         נכותו הרפואית של התובע

       א.    בית-משפט זה מינה חמישה מומחים רפואיים לקביעת מצבו הרפואי של התובע, לרבות דרכי שיקומו.

       ב.    פרופ' קורצ'ין, אשר מונה כמומחה מטעם בית-המשפט בתחום הנוירולוגי קבע, בחוות-דעתו, מיום 18.12.02, כי לתובע נגרם שיתוק מלא של ארבע הגפיים, כתוצאה מנזק קשה לעמוד השדרה הצווארי, אשר הותיר לתובע נכות צמיתה בשיעור 100% לפי תקנה 29(3)ג' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: " התקנות"), כן נגרמה לו נכות צמיתה בשיעור של 70%, לפי תקנה 23(2)א'V לתקנות בגין אי שליטה על השתן  ונכות צמיתה בשיעור של 80%, לפי תקנה 15(6) לתקנות, בגין אי-שליטה על הצואה.

       ב.    ד"ר י. מ. שטרן, אשר מונה כמומחה מטעם בית-המשפט בתחום הפסיכיאטרי, קבע בחוות-דעתו, מיום 18.12.02, כי כתוצאה מהתאונה שרוי התובע "במצב דכאוני תגובתי לעובדה שנהפך לטטרהפלג", מצב המזכה אותו בנכות פסיכיאטרית צמיתה בשיעור 20% לפי סעיף 34ג' לתקנות.

       ג.     פרופ' פיינמסר, אשר מונה כמומחה מטעם בית-המשפט בתחום אף אוזן גרון, קבע בחוות דעתו, מיום 16.12.02, ובתשובותיו לשאלות הבהרה לגביה, כי הגם שהתובע עבר ניתוח לתיקון הצרות בקנה הנשימה, שנגרמה כתוצאה מהנשמתו, הרי מאחר שהתובע מרותק לכסא גלגלים, לא ניתן לבדוק כיום אם אכן נותרה לתובע נכות בתחומו, אשר תבוא לידי ביטוי בזמן מאמץ. עם זאת ציין, כי היה ובעתיד ישתפר מצבו הגופני של התובע, ותתפתחנה בעיות נשימה, יהיה צורך לבדקן ולקבוע האם הנו זקוק לניתוח נוסף.

       ד.    ד"ר יגאל מירובסקי, אשר מונה כמומחה מטעם בית-המשפט בתחום האורטופדי, קבע בחוות-דעתו מיום 23.12.03, כי אמנם נגרמו לתובע שברים בצלעות, בעצם הבריח ובקרסול, אולם הנכות ה"אורטופדית" שלו אינה משמעותית והיא "נבלעת" בנכותו הנוירולוגית. עוד ציין, כי לולא הפגיעה הנוירולוגית של התובע, לו הפגיעה האורטופדית היתה הפגיעה היחידה של התובע, היתה נכותו בשיעור של 10% לפי סעיף 48(3)א' לתקנות או לחלופין לפי סעיף 35(1)ב' לתקנות.

       ה.    ד"ר אברהם לזרי, מומחה לרפואה פיזיקלית ושיקום, אשר מונה כמומחה מטעם בית-המשפט לקביעת צרכי התובע בתחום השיקומי, קבע בחוות-דעתו מיום 2.5.03, כי התובע הינו טטראפלג עם תפקוד מינימלי של יד ימין, חוסר שליטה על הסוגרים, הפרעה בבליעה, ופגיעה בתפקוד המיני, בנוסף למרכיב דכאוני קשה.  ד"ר לזרי ציין, עוד כי התובע אינו משתקם למרות הזמן שחלף מאז הפגיעה, ואינו מתנהג באופן בו מתנהגים נפגעים מסוג זה. ד"ר לזרי היה בדעה, כי התובע לא מיצה את הטיפול השיקומי והמליץ להפנותו להשלמת מסגרת שיקומית, לצורך הדרכה לעצמאות ואיזון הטיפול בסוגרים (בעקבות זאת אושפז התובע, פעם נוספת, למשך כחודשיים). פרופ' לזרי מסר המלצות לגבי טיפול בתובע, מתוך הנחה כי ישלים מסגרת שיקומית, כדלקמן:

1.       עזרה אישית לכל ימי חייו, כאשר ההדרכה לעצמאות תאפשר למטפל יחיד לסייע לו, במקביל לעזרה נוספת במשק הבית.

2.       התאמת בית התובע למצבו, לרבות התקנת פתחים רחבים, ידיות אחיזה, משטחי החלקה והתאמת המטבח לגובה של כסא גלגלים.

3.       התקנת מערכת מיזוג אויר עם בקרת אקלים.

4.       כסא גלגלים מותאם למגבלותיו, רצוי כסא גלגלים חשמלי, אותו ניתן להניע בקלות בתנועות יד ימין.

5.       אביזרים שונים לשימוש אישי וטיפוח אישי, אכילה, ידיות ומתקנים לצורך סיוע בלבוש ובהפעלת מכשירים ביתיים (אלו מותאמים על-ידי מרפא בעיסוק).

6.       מעקב וטיפול פסיכולוגי פעם-פעמיים בשבוע, לפי קביעת הפסיכולוג - בשלב זה ללא הגבלה בזמן.