ת"א
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
|
5222-08
13/02/2014
|
בפני השופט:
שלמה פרידלנדר
|
| - נגד - |
התובע:
1. ע' א'
2. ס' א'
3. ג' א'
עו"ד אורי ענבר
|
הנתבע:
1. ד"ר מ' ב'
2. ד"ר אורי זילבר
3. פרופ' קלמן פריד
4. מדינת ישראל - משרד הבריאות
עו"ד איריס וורמן
|
| פסק-דין |
מבוא וטענות הצדדים
1. לפניי תובענה לפיצוי בגין נזק גוף שנגרם לתובע 1 (להלן: "התובע"), יליד 10.08.1994, בשל הולדתו-בעוולה, כנטען.
2. משתביעתם של התובעים 2 ו-3, הורי התובע (להלן: "האם", "האב" או "ההורים", לפי העניין), התיישנה בטרם הוגשה - תידון תביעת התובע, לפי הוראת המעבר בפסק-הדין בעניין ע"א 1326/07
המר נ' פרופ' עמית (28.05.2012) (להלן: "
המר") בשילוב עם הבהרתה בעניין רע"א 9444/12
ד"ר זאבי נ' פלוני (28.04.2013), לפי ההלכה שקדמה להלכת
המר - היא הלכת ע"א 518/82
ד"ר זייצוב נ' כץ (18.02.1986) (להלן: "
זייצוב") [סיכומי הנתבעים, פסקה 1.11].
3. התובע טוען כי הנתבעים התרשלו בכך שחדלו מלהפנות את הוריו לייעוץ גנטי, חרף היותם בני-דודים ראשונים, וכן חדלו מלערוך להם אנמנזה מדוקדקת בדבר קיומן של מחלות גנטיות במשפחותיהם. בעקבות כך לא בוצע בירור משלים שהיה צפוי לחשוף את מומו של התובע, תסמונת Bardet Biedl, המאופיינת בריבוי-אצבעות, ליקוי ראייה עד כדי עיוורון, השמנת-יתר, פיגור שכלי ועוד (להלן: "BBS", או "המום"). לו נחשף המום, היו ההורים בוחרים לבצע הפלה, וועדה להפסקת הריון הייתה מאשרת זאת.
4. הנתבעים טוענים כי לפי הנורמה הרפואית ששררה בתקופה הנדונה, לא הייתה הוריה לייעוץ גנטי בשל קרבת-המשפחה של ההורים בלבד, בהיעדר תסמין חשוד נוסף. לטענת הנתבעים, האם לא גילתה לסגל הרפואי את דבר קיומן של מחלות גנטיות במשפחה, לרבות BBS, משום שלא הייתה מודעת לכך [סיכומי הנתבעים, פסקה 1.12.1]. היא גם לא מסרה מידע כאמור במסגרת ייעוץ גנטי שבוצע בהריונות מאוחרים להריון הנדון, לאחר שמחלת התובע הייתה כבר ידועה. עוד טוענים הנתבעים כי אפילו היה המום מתגלה - ההורים לא היו בוחרים לבצע הפלה, ומכל-מקום וועדה להפסקת הריון לא הייתה מאשרת זאת.
5. הנתבעים שלחו הודעה לצד שלישי לאם, בה טענו כי האם הכשילה את הסגל הרפואי באי-מתן מידע אודות המחלות במשפחה בתשובה לשאלות שנשאלה, ובמצג שלפיו בכל מקרה לא תשקול הפלה.
6. הצדדים נחלקו גם בדבר מידת החומרה של מצבו הרפואי והתפקודי של התובע, ובדבר תוחלת חייו וצרכיו הטיפוליים והסיעודיים. בהתאם לכך חלקו בדבר גובה הפיצוי הראוי שיש לפסוק לו אם תיקבע אחריותם של הנתבעים לנזקו.
7. בשל החובה והצורך לחסוך זמן שיפוטי, לא דנתי אלא באלו מבין הטענות והראיות שמצאתי נחוצות להכרעה. יש לגזור 'הסדר שלילי' לגבי השאר. בשל אותם חובה וצורך, לא אחזור כאן על הבירורים העקרוניים שערכתי בעניין א (מח' ב"ש) 7244/06
ז' ג' נ' מדינת ישראל (14.06.2013) (להלן: "
ז' ג'"), שגם בו נדונה תביעה בגין הולדה בעוולה, ואסתפק ביישום קביעותיי העקרוניות שם על העובדות כאן.
שאלת ההתרשלות
8. ב"תדריך להפניה לייעוץ גנטי למניעת מחלות תורשתיות ומשפחתיות" של משרד הבריאות מחודש מרץ 1993, בעריכת ה"ה עדנה אקשטיין ונירה ברעם, אשר היה בתוקף עובר ללידתו של התובע [נ/6], נאמר:
4.
האוכלוסיה
4.1 משפחות בתקופת הפריון שבמשפחתם קימת בעיה העשויה להיות גנטית.
4.1.1 משפחות בהם קיים חשד לבעיה רפואית, התפתחותית או מבנית העשויה להיות גנטית.
4.1.2 משפחה בה נעשתה אבחנה קלינית של מחלה תורשתית אצל הבוגרים או הילדים ולא עברו יעוץ גנטי.
4.1.3 קרובי משפחה של חולים במחלות תורשתיות מאובחנות (אחים, הורים וכו')
4.1.4 זוגות שנישאו או עומדים להנשא בנישואי-קרובים.
מועד ביצוע היעוץ: מיד עם זיהוי בעיה קימת או חשד לבעיה."
9. ב"תדריך להפניה ליעוץ גנטי" של משרד הבריאות מחודש אוגוסט 2001, בעריכת פרופ' יואל זלטוגורה וגב' נירה ברעם, אשר החליף את התדריך הנזכר לעיל [נ/7], נאמר:
4.
משתמשים (קהל יעד)