1. בעקבות הסדר טיעון שנעשה בין הצדדים, הוגש נגד הנאשם כתב אישום מתוקן (סומן ה"ט/2"). הנאשם הודה בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן, והורשע על פי הודאתו. עתה בא אני לגזור את דינו.
2. להלן אביא את תמצית סיפורו של כתב האישום:
על פי כתב האישום, בתאריך 7.2.2013 קיבל הנאשם דו"ח חניה מפקח של עירית חדרה, וחויב לשלם סך 250 ש"ח. בין הנאשם והפקח התפתח דין ודברים, ובמהלכו גדף הנאשם את הפקח.
בעקבות הדו"ח שקיבל הנאשם, וכעסו של הנאשם על הדו"ח שקיבל ועל עירית חדרה, החליטו הנאשם וגיסו דורון, להצית מחסן השייך לעירית חדרה וכן להצית את מכוניתו של ראש העיריה.
בתאריך 19.2.2013, בסמוך לשעה 21:30, נפגשו הנאשם ודורון ליד מחסן העיריה, אשר מצוי בקרבת מקום למוסך אותו מנהלים הנאשם ואביו, באזור התעשיה בחדרה. הנאשם ודורון פרצו למחסן, בו אוחסנו באותה עת מייצגים שהוכנו לקראת תהלוכת העדלידע, שאמורה הייתה להתקיים בחג פורים הקרוב. הנאשם ודורון רכזו את המייצגים, שפכו עליהם חומר דליק, והציתו את המחסן על תכולתו. למחסן נגרם נזק כבד, והמייצגים נשרפו כליל.
לאחר הצתת מחסן העיריה על תכולתו, פנו הנאשם וגיסו דורון לביתו של ראש עירית חדרה. נטען בכתב האישום, כי דורון הצטייד בבקבוק ובו חומר דליק, וזאת מתוך כוונה להצית את מכוניתו של ראש העיריה. בהגיעם לבית ראש העיריה, ירד דורון מהקטנוע עליו רכבו השניים, ובעוד הנאשם ממתין לדורון ומאבטח אותו, ניגש דורון למכוניתו של ראש העיריה, שפך עליה את החומר הדליק והצית אותה. כתוצאה ממעשה זה, מכוניתו של ראש העיריה נשרפה כליל.
3. על רקע המעשים המתוארים בכתב האישום, בהם הנאשם הודה, הורשע הנאשם בביצוע העבירות הבאות:
(א) התפרצות לבניין, בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 407(ב) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן - "
חוק העונשין");
(ב) הצתה (בקשר עם הצתת מחסן העיריה), עבירה לפי סעיף 448(א) לחוק העונשין;
(ג) סיוע להצתה (בקשר עם הצתת מכוניתו של ראש העיריה), עבירה לפי סעיף 448(א) בצירוף סעיף 31 לחוק העונשין.
4. באת כוח המאשימה עמדה בטיעונה על חומרת העבירות שבוצעו על ידי הנאשם. לטענת באת כוח המאשימה, מדובר בעבירות שבוצעו הן כלפי ציבור תושבי העיר כולו והן כלפי ראש העיריה. לטענת באת כוח המאשימה, תגובתו הקיצונית והבלתי מידתית של הנאשם לדו"ח החניה שקיבל מפקח העיריה, מצביעה על מסוכנותו, מסוכנות המופנית כלפי שלטון החוק. באת כוח המאשימה הוסיפה וטענה, כי מדובר בשתי עבירות, שבוצעו בשני אירועים שונים, ואשר נעברו על ידי הנאשם לאחר תכנון. לדעת באת כוח המאשימה, בגין אירוע ההתפרצות למחסן והצתתו על תכולתו, יש מקום לקבוע שמתחם העונש ההולם הוא בין 4 ועד 7 שנות מאסר, ובגין אירוע הצתת מכוניתו של ראש העיריה יש מקום לקבוע שמתחם העונש ההולם נע בין שנתיים ועד ארבע שנות מאסר לריצוי בפועל.
5. לעומת טענות באת כוח המאשימה טען בא כוח הנאשם, כי יש מקום לראות את שני האירועים באירוע מתמשך אחד, ולגזור על הנאשם עונש אחד בגין שלוש העבירות שבביצוען הורשע. לטענת בא כוח הנאשם, מעשיו של הנאשם לא נעשו לאחר תכנון כנטען על ידי באת כוח המאשימה, וחלקו של הנאשם היה קטן, ולמעשה הוא נגרר אחר גיסו, דורון. עוד הוסיף בא כוח הנאשם, כי למחסן שהוצת לא נגרם למעשה נזק, שכן מדובר במחסן שהיה נטוש באזור התעשיה, והמייצגים שהיו בו, ממילא לא היו בעלי ערך כספי. כמו כן מצביע בא כוח הנאשם על כך, שבכתב האישום לא נקבה המאשימה בסכום הנזק שנגרם, כך שאף לא ניתן להעריך את שווי המכונית שהנאשם סייע בהצתתה. בא כוח הנאשם הוסיף ועמד על נסיבותיו האישיות של הנאשם והיותו נשוי ואב לשני ילדים, האחד בגיל 4 שנים והשני בגיל שנה אחת, ועל כך שלנאשם אין הרשעות פליליות קודמות. הנאשם הודה בעבירות המיוחסות לו קודם שנשמעו עדים, ונטל אחריות מלאה על המעשים שנעשו על ידו, ובעת שהיה בחלופת מעצר אף סייע למשטרה בעניין אחר שהנאשם היה עד לו. לטענת בא כוח הנאשם, הנסמכת בין היתר על תסקיר המבחן שהתבקש בעניינו של הנאשם, אין בנאשם מסוכנות, ויש מקום לשקול הטלת עונש שלא יהיה כרוך בריצוי מאסר במתקן כליאה.
לבקשת הבא כוח הנאשם התרתי הגשת טיעון משלים בכתב, ובסיפא לטיעון המשלים, ביקש בא כוח הנאשם "להושיט יד לנאשם ולתת לו הזדמנות חד פעמית ובהחלט אחרונה", ונוכח נסיבותיו והעדר עבר פלילי להקל בעונשו.
6. אעיר, שכל אחד מהצדדים הניח לפני פסיקה התומכת בטענותיו לעניין העונש הראוי לנאשם.
7. קודם שבאתי לגזור את עונשו של הנאשם, הורתי להגיש תסקיר מבחן בעניינו.
מסכים אני עם בא כוח הנאשם, כי התסקיר הוא תסקיר חיובי בעיקרו. בתסקיר סקרה קצינת המבחן את נסיבותיו האישיות של הנאשם, ועולה מן התסקיר כי מדובר באדם שניהל אורח חיים נורמטיבי, ולמעשה ניהל את המוסך שבבעלות אביו. בפני קצינת המבחן, הביע הנאשם חרטה עמוקה על המעשים שעשה, וקצינת המבחן התרשמה כי הוא מכיר בחומרת העבירות שבוצעו על ידו. בהתייחסה לתקופה בה הנאשם היה בפיקוח מעצר, לאחר ששוחרר לחלופת מעצר, ציינה קצינת המבחן, כי מנחות הקבוצה בה השתתף הנאשם, התרשמו שביצוע העבירות על ידי הנאשם אינה מאפיינת את אורח חייו, וכן העריכו המנחות, כי חלה ירידה ניכרת בסיכון להישנות עבירות בעתיד.
לדעת קצינת המבחן, כי בתקופת ביצוע העבירות הנאשם היה חשוף להשפעות מצד גיסו, וכיום רמת הסיכון להישנות התנהגות עבריינית הינה נמוכה. בסיפא לתסקיר ציינה קצינת המבחן, כי אינה סבורה שלאור חומרת העבירות, העמדת הנאשם במבחן תהיה תגובה עונשית הולמת אשר תמחיש לנאשם את חומרת מעשיו ותוצאותיהם. על כן סבורה קצינת המבחן, כי "ענישה של מאסר עשויה להוות עבורו תגובה הולמת למעשיו".
8. מטעם הנאשם העידו שלושה עדי אופי. שניים מהעדים הם עורכי דין במקצועם, המכהנים כיום כסגניו של ראש עירית חדרה, ואחד מהם אף משמש כממלא מקומו. העד השלישי הוא אביו של הנאשם.
עדי האופי דיברו בשבחו של הנאשם, אשר ניהל אורח חיים נורמטיבי וסייע לזולת. שני סגני ראש העיריה העידו, כי כאשר נודע להם שהנאשם היה מעורב בעבירות ההצתה הנזכרות, הוכו בתדהמה, שכן התנהגות זו כלל לא תאמה את אופיו של הנאשם, כפי שהם הכירו אותו.