תביעת אישה לשמירת זכויות ברכוש

א.        פתח דבר:

עניינו של פסק הדין אשר בפני הוא הכרעה בתביעה שהוגדרה בכותרתה כתביעה ל"שמירת זכויות" ולסעדים נוספים אותה הגישה התובעת (להלן: " האשה"), כנגד הנתבע (להלן: " האיש"), אחיו ואמו (יכונו להלן לפי שמותיהם הפרטיים או לפי קרבת המשפחה).

כמו כן, אתייחס בפסק דין זה לתביעה אותה הגישה אמו של  הנתבע כנגד התובעת לסילוק יד וזאת במסגרת תמ"ש  3646-12-11.

ב.         הצגת בקעת המריבה:

1.         בני זוג נישאים זה לזו ובמהלך נישואיהם נרכשות ארבע דירות בעיר***, כאשר שתיים מהן נרשמות על שם האיש בלבד ושתיים נוספות על שם הוריו. טוענת האשה, כי הדירות הינן רכוש משותף וכי רק מטעמי מס ו/או במטרה למלטן משיתוף עמה, נרשמו חלקן שלא על שמו ולכן היא זכאית לפסק דין המצהיר על בעלותה ביחס למחצית הזכויות בהן.

2.         האיש מכחיש טענה זו וטוען, כי הדירות אינן שייכות לו כלל אלא הן רכוש הוריו ואחיו וחלקן נרשמו על שמו מטעמים פרוצדוראליים בלבד או מטעמי נוחות. בהקשר זה הוגשה תביעת אמו של האיש כנגד האשה בה היא עותרת לסילוק יד "מדירתה". גורל תביעה זו לסילוק יד כרוך בגורל התביעה של התובעת לפסק דין הצהרתי כאמור לעניין זכויותיה בדירת המגורים.

3.         מכאן מתבקשת ההכרעה בשאלה האם אכן נכסים הרשומים על שם הנתבע ואלו שאינם, הם נכסים משותפים וברי איזון בין בעלי הדין, או שמא מדובר בנכסים השייכים להוריו ואחי של הנתבע ומוחזקים על ידו בנאמנות, שאז אין לתובעת זכויות בהם.

4.         יש לציין, כי פרט לדירות קיימות מחלוקות נוספות בין בני הזוג ביחס לעסק אשר היה בבעלות הנתבע מסוג "בית קפה/פיצוציה" ונמכר זה מכבר וכן מסעדה ב***.כן ישנן מחלוקות לעניין תכולת אותו עסק וכספים שקיבל הנתבע כתוצאה ממכירת עסק להפעלת אירועים ב***.

5.         מחלוקות מצומצמות יותר קיימות לעניין פרטי רכוש אחרים כגון : קרן השתלמות אחת של הנתבע, מטלטלין שבדירה בה גרה התובעת ורכב מסוג מיצובישי שנת 2006.

6.         יש לציין כבר כעת בפתח דבר, כי עסקינן בתביעה לשמירת זכויות ופסקי דין הצהרתיים ולא לאיזון משאבים או לפירוק שיתוף (שעה שהתובעת מסרבת להתגרש ולסיים מערכת הנישואין). משכך, הסעדים שנתבקשו ויינתנו, יהיו הצהרתיים בלבד ולא אופרטיביים.

ג.         רקע עובדתי בתמצית:

7.         האשה והאיש הינם יהודים שנישאו זל"ז כדמו"י בשנת 2003 ומנישואין אלו נולדו להם 3 ילדים קטינים המתגוררים כיום במשמורת האם.

8.         הרקע לסכסוך הגירושין ולפרידה של בעלי הדין פורט על ידי כל אחד מהצדדים בצורה שונהומצא ביטוי גם בתסקיר הסעד. אם נבקש לתמצת טענות הצדדים בהקשר זה, הרי שהאשה טענה לאלימות קשה מצדו של האיש כלפיה ואילו האיש הכחיש טענות אלו מכל וכל וטען, כי האישה זנחה הקטינים וכי היא זו שלמעשה נקטה כלפיהם באלימות.

9.         כך או אחרת, אין חולק שבעקבות המשבר שפקד את הצדדים הם אינם מתגוררים יחד מזה למעלה משלוש שנים כאשר האשה נותרה להתגורר בדירה אשר רשומה על שם הוריו של הנתבע ברחוב *** ואילו הנתבע עבר להתגורר בנתניה ולסירוגין בדירת הוריו ב***.

10.        בין הצדדים התנהלו הליכים משפטיים נוספים ובכלל זה תביעות משמורת, בה ניתן פסק דין בהסכמה, תביעת מזונות קטינים שפסק הדין בעניינה ניתן במסמך נפרד, בד בבד עם פסק דין זה וכן תביעה שהגישה אמו של האיש לסילוק ידה של האשה מהדירה.

11.        בית המשפט ערך מספר רב של ניסיונות להביא הצדדים להסכמות כוללות שתייתרנה הכרעה שיפוטית בתביעה שבכותרת, אך הדבר לא עלה יפה.

12.        עוד יש לציין, כי "המועד הקובע" לצרכי הפסקת שיתוף ו/או צבירת נכסים ולצורך איזון המשאבים הוא 15/11/2010, המועד בו הוגשה התלונה במשטרה של האשה כנגד האיש והוא נעצר ושוב לא חזר למגורים עמה.

13.        הצדדים הגישו עדויותיהם בתצהירי עדות ראשית, העידו עדיהםבמסגרת ארבעה דיוני הוכחות ביום 08.11.12 ביום 3.07.12 ביום 10.7.13 וביום 29.4.13, כעת הוגש אחרון הסיכומים ויש לשים פעמינו לעבר ההכרעה במחלוקות הרכושיות והממוניות השונות. ההכרעה תיעשה בכל אחת מהפלוגתאות להלן, לאחר תיאור קצר של עמדות וטענות הצדדים. בסוף פסק הדין יירשם סיכום הדברים.

14.        לשם דיון והכרעה במחלוקות ובגרסאות העובדתיות, יש לפרוש הטענה הכללית של האיש לעניין רכישת 4 נכסי המקרקעין המדוברים ולאחר מכן לבחון טענות פרטניות ביחס לכל נכס.