ת"א
בית משפט השלום באר שבע
|
1822-09
13/08/2013
|
בפני השופט:
ישעיהו טישלר
|
- נגד - |
התובע:
מגית מזל אוחנה
|
הנתבע:
1. עיריית באר שבע 2. איילון חברה לביטוח בע"מ 3. בי"ס שורשים-שז"ר
|
פסק-דין |
פסק דין
1.מהו היקף האחריות שניתן לייחס, אם בכלל, לרשות מקומית, או למדינה, בגין נזק גוף שנגרם למורה "בעת מילוי תפקידו" בבית ספר. זהו נושאו המרכזי של פסק הדין דנא.
2.(א) התובעת (להלן: גם "מגית") עבדה ועודנה עובדת כמורה בבית הספר "שורשים" בבאר שבע (לפרטיה האישיים אזדקק בהמשך).
(ב) בית הספר הזה מתפקד במסגרת "החינוך המיוחד" "והאוכלוסייה" שהוא מחנך, היא של ילדים עם הפרעות התנהגות על רקע רגשי. המדובר הוא בתלמידים בעלי יכולות תקינות מבחינה קוגניטיבית שבגלל רקע של מצוקה יש להם קשיים רגשיים. הקשיים האלה באים לידי ביטוי במצבי תיסכול ואז הדבר מתבטא בהתנהגות לא מקובלת, בכעסים ובהתפרצויות וכו'. הילדים האלה מוגדרים "כבעלי צרכים מיוחדים" (ראו עדותה של מנהלת בית הספר, הגב' היבשר, בעמ' 52) (להלן: "המנהלת").
(ג) האירוע המהווה את עילת התביעה תואר על ידי מגית כך:
"ביום 9.5.2002, בשעות הבוקר, במהלך עבודתי בבית הספר "שורשים"... זרק לעברי י.ס. (לא ראיתי מקום לפרסום השם המלא – י.ט.) תלמיד בבית הספר הנ"ל, סלע גדול וכבד שפגע בראש ואני אבדתי את ההכרה...." סעיף 3(א) לתצהירה.
(ד) על פי פרטי מידע שהתווספו תוך כדי ניהולו של התיק עולה, כי ילד א' רדף אחרי ילד ב' וזרק עליו אבן. האבן הזו פגעה בראשה של מגית.
(ה) בירור שאלת האחריות הנטענת כלפי הרשות המקומית וכלפי המדינה (משרד החינוך) בוודאי צריך פרוט נוסף כמו: הנסיבות הכלליות והספציפיות של האירוע, תיאור זירת האירוע, היקף הפיקוח הכללי והספציפי, גודלה של האבן שפגעה במגית וכו'. לאלה אזדקק להלן.
3. (א) אין זה מיותר לציין, שהתביעה הוגשה רק ב- 3.5.2009, חודשים אחדים טרם חלוף תקופת ההתיישנות.
(ב) התיק נקבע לשמיעת ראיות רק ב- 5.3.2012 – כמעט עשור! לאחר האירוע נשוא התביעה.
(ג) נשמעו ארבעה מומחים רפואיים, שניים מטעם מגית (ד"ר ששון – בתחום האורטופדי וד"ר לוזון בתחום הנוירולוגי) ושניים נוספים, מטעם הנתבעים (כולל צד שלישי) ד"ר ג. וולן בתחום האורטופדי ופרופ' א. רכס בתחום הנוירולוגי.
נשמעה התובעת עצמה ומנהלת בית הספר.
הצדדים הגישו סיכומים כתובים.
4.סכסוך זה מחייב הכרעה בשלוש פלוגתאות עיקריות:
אחת – האם ניתן לייחס לגורם כלשהו אחריות בגין האירוע שתואר לעיל.
שתיים – ככל שהתשובה לפלוגתא הראשונה היא בחיוב – היכן נכון "למקם" או להציב את האחריות? האם לפתחה של הרשות המקומית? או אולי יש להטילה על המדינה? או אולי יש לחלק האחריות ביניהן.
שלוש- ככל שיקבע שמי מהגופים הנ"ל נושא באחריות – מהו היקף הנזק שנגרם למגית.
להלן אדון בפלגותאות אלה כסדרן:
5. האם יש אחראי לנזקה של מגית?
ידועים דבריו של השופט מ. חשין (כתוארו אז) ולפיהם: