השבת דמי מזונות קטין משהתברר שהבעל אינו האב

לפנינו תביעה להשבת תשלום דמי מזונות שאותם שילם התובע לנתבעת עבור בנה הקטין במשך כשבע שנים. זאת לאחר שהתברר מעל לכל ספק שהתובע אינו אביו של הקטין, ולכן התשלומים היו בטעות, ומכאן התביעה להשיבם.

הרקע העובדתי

בתאריך 13.05.04 הכיר התובע בפני ביה"ד בהריונה של הנתבעת, שההיריון ממנו, והתחייב לראות בוולד שייוולד בנו לכל דבר ועניין. הכרת האבהות נערכה לצורך היתר הנישואין של הצדדים זה לזה, כמקובל.

הצדדים נישאו זל"ז בתאריך 16.06.04. בתאריך 11.12.04 נולד הקטין ונקרא בשם [ש'] ע"ש אביו של התובע, שאף שימש כסנדק בברית המילה. הצדדים התגרשו בתאריך 8.11.05, לאחר שנערך הסכם גירושין שקיבל תוקף פס"ד בתאריך 1.08.05.

במסגרת ההסכם התחייב התובע לשלם למזונות הקטין סך 1,500 ש"ח מידי חודש בחודשו.

התשלום בוצע דרך המל"ל עד לשלב מסוים בו הפסיק התובע לשלם למל"ל. המל"ל המשיך להעביר את דמי המזונות לנתבעת, אם הקטין, בהתאם לפסק הדין הנ"ל, וזקף את התשלום כחוב על התובע.

במהלך מעקב רפואי שביצע התובע עקב מחלה שפקדה אותו בנערותו שכללה טיפולים כימותרפיים, קיבל התובע חוות דעת רפואית מתאריך 12.09.10 שבה נאמר שהתובע אינו יכול להוליד כבר מאז הטיפולים הכימותרפיים אותם עבר בנערותו. בממצאים, ספירת הזרע היא אפס.

בעקבות חוות דעת רפואית זו הגיש התובע תביעה לביטול פסק הדין למזונות והשבת תשלומי המזונות שניתנו על ידו. האישה השיבה לתביעה בטענה שהתובע הוא אביו של הקטין ואין לה ספק בזה. במהלך הדיונים הוחלט על שליחת הצדדים לבדיקת רקמות (אין חשש לממזרות). הצדדים ביצעו את הבדיקה וממצאיה הומצאו לביה"ד בתאריך 9.04.13 ובהם נשללה אבהותו של התובע על הקטין לחלוטין. הצדדים הוזמנו להשמיע את תגובותיהם.

התובע חזר על תביעתו והוסיף על תביעתו דרישה לתשלום הוצאות משפט מאחר והנתבעת ביודעין התחמקה מלהודות שהקטין אינו בנו של התובע. הנתבעת הודתה שהיו לה יחסי אישות עם אדם אחר במקביל לתובע ולאור הממצאים היא כיום יודעת מיהו אביו של הקטין ואיננו התובע. בתגובתה הנתבעת הצהירה שהיא יודעת שהתשלומים שולמו לה בטעות והייתה משיבה אותם אבל אין לה כסף להשיבם. תביעה זו והתגובה אליה הם נשוא פסק הדין שלפנינו.

אלו הם עיקרי העובדות הנחוצות לנימוקים לפסק הדין דלהלן.

דיון הלכתי

ראשית דבר, יובהר שנימוקי פסק הדין דלהלן אינם מתייחסים לפרק הזמן שבו הבעל לא שילם בפועל את המזונות, ודמי המזונות שולמו בפועל לאישה דרך המל"ל ונזקפו עליו כחוב במל"ל. באשר לתקופה זו אין ספק שאין מקום לחייבו, ולכן פסק הדין למזונות שניתן בתאריך 8.11.05 בטל למפרע. החוב שקיים כיום לתובע במל"ל עקב פסק הדין הנ"ל יטופל כפי המקובל, בנהלים של המל"ל במצבים שכאלו.

עיקר הדיון דלהלן הוא על התביעה להשיב את התשלום שכבר שולם לנתבעת על ידי התובע.

תביעה זו להשבת תשלום המזונות מהנתבעת יכולה להתבסס על שלוש עילות משפטיות שונות וכלהלן.

הראשונה היא תשלום בטעות: אדם שבטעות שילם לחברו תשלום שאינו מגיע לו רשאי לתבוע את החזרת התשלום.

השנייה, הנתבעת בדרישתה מהתובע לשלם מזונות לקטין (כשברור שהתובע לא היה משלם מרצונו אלמלא דרישתה של הנתבעת, וכמבואר להלן) שהובילה לתשלום בפועל גרמה לו נזק ישיר, עילה זו היא במישור דיני נזיקין, והיא שונה במהותה ובפרטיה מהעילה הראשונה, וכפי שיתבאר בהמשך.

השלישית, אלמלא התשלום של התובע, יש להניח בוודאות שהאשה לא הייתה משליכה את הקטין מעל פניה, אלא הייתה זנה ומפרנסת את הקטין מכספה - וכפי שתעשה בפועל מעתה ואילך - ואם כן, תשלום המזונות ששילם התובע בפועל גרם לה להרוויח ממון, דהיינו, נחסכה ממנה ההוצאה הזאת. במצב שכזה חייב המרוויח לשלם את מה שנחסך לו על ידי ההוצאה של אדם אחר. עילה משפטית זו קרואה בלשון הפוסקים "משתרשי ליה" (הורווח לו ממון).

להלן נתייחס לכל אחת מהעילות ביחס לתביעה שלפנינו.

• א.  השבת תשלום ששולם בטעות