ביטול הסכם ממון מחמת עושק ודיון ברכיבי עילת העושק כולל חרדת נטישה ותנאים בלתי סבירים

השופט ישעיהו שנלר, אב"ד:

רקע עובדתי:

1.         עניינו של הערעור, ביטול הסכם ממון בין בני זוג, מחמת עושק, בתביעה שהוגשה כ-4 שנים לאחר כריתתו ואישורו.

2.         הצדדים נישאו בשנת 1989, ומנישואיהם נולדו להם שני ילדים, ילידי 9.1.90 ו- 3.12.93. למערער היו אלו נישואין שניים ולמשיבה נישואין ראשונים.

ביום 23.3.92, נכרת בין הצדדים הסכם, אשר בכותרתו צוין כי הוא נכרת בהתאם לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 (להלן: חוק יחסי ממון) (להלן: ההסכם הראשון) אשר אושר על ידי ביהמ"ש.

 ביום 1.2.96 נכרת ביניהם הסכם שני (להלן: ההסכם השני) אשר אושר על ידי בית המשפט ביום 2.5.96. 

3.         בהסכם הראשון נקבע כי האמור בחוק יחסי ממון יחול ביחסים הרכושיים שבין הצדדים, כפוף לשינויים לפי הוראות ההסכם.

כך, נקבע בסעיף 2א' להסכם, כי:

"... הרכוש שנרכש על ידי כל אחד מבני הזוג לפני נישואיהם, המפורט להלן, עפ"י ערכו ביום אישורו של הסכם זה ע"י בית המשפט, לא יהפוך לרכוש משותף, ובמקרה של פקיעת הנישואין לא יכלל בכלל הנכסים המיועדים לחלוקה ביניהם במסגרת הנכסים ברי האיזון".

(ההדגשה לעיל ולהלן אינה במקור אלא אם צוין אחרת).

בהמשך, מצוי פירוט אותם נכסים הכלולים כרכוש המשיבה מלפני הנישואין:

דירה ברח' ....... בתל-אביב, זכויות בדירה ברח' ..... בתל-אביב, זכויות ב-9 דונם אדמה ב...... ועליהם שני בתים בדמי מפתח, זכויות במשרד ושטח אדמה ברח'  .... בתל-אביב, וכן זכויות בשתי חנויות ........ בתל-אביב.

רכוש המערער כלל שתי חברות, ........ (להלן: החברות או העסק), ובנוסף 1/3 זכויות בדירה ........ ברמת-גן.

כך גם הוסכם, בס"ק ב' כדלקמן:

"... כי כל הרווחים והפרות שיצטברו לזכותו של רכוש זה  יהפכו לרכוש משותף ויכללו בכלל הנכסים ברי האיזון.

הצדדים מסכימים כי זכויותיהם בנכסי דלא ניידי אשר פורטו לעיל ישארו רכושו הנפרד של כל אחד מהם רק בגובה שוויים של הנכסים ביום חתימת הסכם זה.

כל שינוי עתידי בשוויים של נכסים אלו יהפוך לרכוש משותף לשני הצדדים בחלקים שווים ויכלל בנכסים ברי האיזון בעת פקיעת הנישואין".

בהמשך, בס"ק ג', ובהתייחס לזכויותיו של המערער בחברות, הוסכם כי זכויות אלו:

"... ישארו לו בלבד רק בגובה שוויין של מניות החברה המוניטין שלה ורכושה שהצטברו עד לחתימת הסכם זה.