אישור פשרה בייצוגית בנוגע למשקלם הנקי של אריזות רוטב פסטה ופיצה

המבקש הגיש תובענה נגד המשיבה וביקש לאשרה כייצוגית. בתביעה ובבקשה לאישור נטען  כי מוצרים שמייצרת המשיבה וקרויים "רוטב פסטה" ו"רוטב פיצה" שווקו כשמשקלם הנקי קטן מזה המוצהר על גבי אריזתם וכי שיעורי הסטייה הם כ- 6%- 10%.

לאחר שהוגשה בקשת האישור וקודם שהוגשה תשובת המשיבה,  הגישו הצדדים בקשה לאישור הסדר פשרה שלפיו בקשת האישור תתקבל, התובענה תאושר כייצוגית ויינתן בגדרה סעד של חיוב המבקשת בתרומה ממוצריה לעמותות העוסקות בחלוקת מזון - בהתאם לפירוט ולתנאים שצוינו בבקשה לאישור הסדר הפשרה -  לנזקקים בסכום כולל של 50,000 ש"ח.

בנוסף לכך קבלה על עצמה המשיבה התחייבות להקפיד על תאימות בין המשקל המוצהר של מוצריה לבין משקלה הממשי. הנימוק העיקרי שניתן להסדר הפשרה הוא שהמוצרים שעליהם נסב בקשת האישור הם חלק מסדרת ייצור שתחילתה בחודש אוקטובר 2008 (ולא במשך תקופה של שבע שנים קודם להגשת בקשת האישור, כפי שנטען) אשר התגלתה בה התקלה אשר בעטיה הגיעה כמות קטנה ומצומצמת של מוצרים שבהם נפל פגם ואלה שימשו כבסיס לבקשת האישור. בקשר לכך נטען כי למעט התקלה המשיבה מקפידה על איכות המוצרים המיוצרים על ידה ונוקטת הליכים קפדניים של בקרת ייצור ואיכות המוצרים.

הצדדים ביקשו לאשר את הפשרה ללא מינוי בודק, אולם לא נעניתי לבקשתם וביום 19.2.12 מיניתי כבודק את רואה חשבון א' רצקובסקי ( "הבודק"), והוריתי כי הוא יחווה את דעתו על היחס בין סכום הפשרה (היינו, סכום התרומה לעמותות), לבין ערכם של המוצרים הפגומים, לפי הטענה, שמצאו את דרכם לשוק. בחוות דעתו תאר הבודק את אופן הבדיקה שערך וציין כי לדעתו הנזק המקסימאלי בגין המשקל החסר מגיע לכדי 41,806 ש"ח (במחירי מכירה). לאור כך הייתה מסקנתו שסכום הפשרה הוא סביר בהינתן היקף הנזק שנגרם, לפי הטענה, כתוצאה משיווק המוצרים הפגומים.

היועץ המשפטי לממשלה הודיע שאינו מתנגד לאישור הסדר הפשרה והותיר את ההכרעה לשיקול דעתו של בית המשפט.

מצוות סעיף 19(א) לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-2006  ( "החוק") היא שבית המשפט לא יאשר הסדר פשרה "אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה...". בעניין זה לא הורחב הטיעון בבקשה לאישור הסדר הפשרה, אולם אני סבור שלאור ממצאיו של הבודק גם אין צורך בכך. נראה שבסופו של דבר מדובר בתקלה שהנזק שנגרם בעטיה לצרכני המוצרים הוא בסכום קטן יחסית והסכום שאותו הסכימה המשיבה לשלם על פי הסכם הפשרה, על דרך של תרומה לעמותות לנצרכים, מהווה מענה הולם לאינטרס הכלל גם אם אין בו מענה ישיר לעניינם של חברי הקבוצה.  על רקע זה אני מאשר את הסכם הפשרה ונותן לו תוקף של פסק דין בתובענה.

כנאמר בסעיף 10.3 של הבקשה לאישור הסדר הפשרה תגיש המשיבה הודעה לבית המשפט המפרטת את ביצוע התרומות לעמותות כמפורט בבקשה. ההודעה תוגש עד יום 24.4.2014 והיא תלווה בתצהיר של נושא משרה אצל המשיבה ואישור רואה חשבון בתמיכה לנאמר בו.

אני מורה כי בהתאם לסעיף 25(א)(4) תפורסם הודעה בשני עיתונים יומיים, בעלי תפוצה ארצית, שאחד מהם  הוא עיתון כלכלי. נוסח ההודעה יהיה כאמור בנספח ב' לבקשה לאישור הסדר הפשרה. המשיבה תשא בהוצאות הפרסום.

אני מאשר את סכומי הגמול למבקש ושכר הטרחה לבא כוחו כפי שהמליצו הצדדים. אמנם הסכום הכולל של גמול ושכר טרחה כמבוקש בבקשה מגיע כמעט לכדי סכום הפשרה ונראה לי שבכך הוא חורג במידה משמעותית מיחס הולם בין הסכומים והיה מקום לכן לשקול אם אין להפחיתו. יחד עם זאת נוכח ממצא הבודק שלפיו היקף הנזק לצרכנים אינו עולה על סכום הפשרה, לא מצאתי מקום להחמיר עם המבקש ועם בא כוחו ואני מאשר לכן את סכומי הגמול ושכר הטרחה כמפורט בבקשה.

פסק הדין בתובענה יהווה הסדר סופי- ומעשה בית דין- של תביעות וטענות של חברי הקבוצה המיוצגת (היינו צרכנים שרכשו מוצרי רוטב פסטה ורוטב פיצה בתקופה של שבע שנים שקדמה להגשת הבקשה לאישור בקשר עם העילות הנובעות מחוק הגנת הצרכן תשמ"א-1981, פקודת הנזיקין והוראות צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון) תשנ"ט-1998.

ניתנה היום,  י"ד אייר תשע"ג, 24 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.

מיכל נ'