בן נתן ואח' נ' לוי ואח'

החלטה

הקדמה

1.תרנגול זכר- הציפור הלאומית של צרפת, מכונה בעברית "גבר" והוא מלווה את האדם משחר האנושות. לפני שנים לא רבות, נהוג היה לגדל מספר תרנגולות מטילות ותרנגול אחד או שניים בכל בית השוכן בישוב חקלאי (ובהרבה מן הבתים העירוניים); בהעדר שעונים מעוררים באותם ימים, שימש התרנגול, בין היתר, להשכים קום את העוסקים בחקלאות; אלא שהזמנים התחלפו, הישובים החקלאיים אינם "חקלאיים" כבעבר, אין לנו צורך עוד בתרנגול שיבשר על עלות השחר, וייתכן אף שאין לנו צורך להתעורר בשעה כה מוקדמת (ובכל מקרה- שעונים מעוררים חדישים קיימים למכביר), וכך ירד התרנגול מגדולתו ותהילת העבר חלפה, ומצאנו כי בישובים שלא מכבר היו חקלאיים, מתגוררים היום מי שקולו של התרנגול וקריאותיו הרמות מטרידים את מנוחתם, ואלה מבקשים לסלקו ממקומותיהם.

2.בבקשתם שלפניי, עותרים המבקשים, בני זוג המתגוררים בפרדס חנה ליתן "צו עשה זמני המורה למשיבים להרחיק את התרנגולים המצויים בחצר ביתם מחצר ביתם של המבקשים כך שלא יהיה ניתן לשמוע אותם אצל המבקשים". כן עותרים המבקשים להורות למשיבים הפורמליים- ויטרינר איגוד ערים אזור שומרון, ראש המועצה המקומית פרדס חנה ויו"ר איגוד ערים אזור שומרון, לפעול לצורך ביצוע הצו להרחקת התרנגולים למקום מרוחק עד לבירור התובענה העיקרית.

3.בבקשתם ובכתב התביעה שהגישו, טוענים המבקשים כי המשיבים- שכניהם מגדלים בחצר ביתם מספר תרנגולות ותרנגול זכר. עפ"י הנטען, המבקש מס' 1 (להלן : "המבקש") הוא נכה צה"ל שנקבעה לו נכות בשיעור 100% כאשר רעשים מעבר למקובל מפריעים לו ומחמירים את מצבו הבריאותי. לטענת המבקשים, במחצית הראשונה של שנת 2011 הביאו המשיבים לחצרם תרנגולים זכרים שקריאותיהם הסבו למבקשים מטרד, ולפיכך נדרשו המשיבים ע"י ב"כ המבקשים לסלק את התרנגולים, ולאחר התערבות השירות הווטרינרי הוצאו התרנגולים מחצר בית המשיבים.

4.עפ"י המבקשים, חלפו מאז מעל 20 חודשים והמשיבים שבו לסורם והביאו לחצר ביתם, בשנית, שני תרנגולים שאף הם החלו קוראים קריאות רמות בכל שעות היממה, לרבות בשעות הלילה, עד כי "שחייהם של המבקשים הפכו לסיוט" (סעיף 12 לבקשת המבקשים) ולמרות בקשות המבקשים באמצעותם ובאמצעות ב"כ, לא נענו המשיבים ולא הסכימו להוציא את התרנגולים מחצר ביתם. מדברי הצדדים למדתי, כפי שעוד יפורט להלן, כי תרנגול אחד מן השניים רכש המבקש מן המשיב מס' 1 (להלן : "המשיב") והוציאו מאיזור מגוריהם של הצדדים והבקשה שלפניי מתמקדת בתרנגול השני.

5.לטענת המבקשים, מפרים המשיבים את חוק העזר לפרדס חנה- כרכור (החזקת עופות והקמת לולים) התשי"ח – 1958 הקובע כי "לא יחזיק אדם עופות חיים שלא לצורך שחיטה אלא בתוך לול" כאשר על מחזיק הלול לקבל רישיון מאת ראש המועצה. המבקשים טוענים כי התרנגול, בשל קריאותיו הרמות, מייצר רעש, מסב מטרד למבקשים ופוגע באיכות חייהם.

6.המשיבים לא הגישו תגובה בכתב. לישיבה הראשונה שנקבעה בבקשה למתן צו זמני ליום 7.2.2013 התייצבו המשיבים; המשיב טען בפניי כי הגיע פקח מטעם המועצה המקומית, בדק ולא מצא קיומו של מטרד. עוד טען המשיב, כי המבקש, משיקולים זרים, רוצה למנוע מן המשיב לגדל תרנגולות, והוא אף נכנס לחצר ביתם של המשיבים ללא רשות. עוד טוען המשיב, כי המבקש המגדל תרנגולות בחצר ביתו מסוכסך עם כמה משכניו לגבי גידול בעלי חיים, וכי התרנגול הנמצא בחצר המשיבים אינו מפריע לשכנים אחרים. המשיב הוסיף וטען כי הוא נכה, וכי הוא מגדל תרנגולות ותרנגול זכר להנאתו.

7.בתום הישיבה הראשונה, ומאחר ועלה מדברי הצדדים כי הנושא נבדק ע"י השירות הוטרינרי באיגוד ערים שומרון, ביקשתי לזמן לישיבה את הוטרינר. לישיבה נדחית הופיע ד"ר יותם איילון , העובד בשירות הוטרינרי באיגוד ערים אזור שומרון, אשר נחקר בפניי; אפשרתי למשיב לחקור את המבקש, ואף המשיב נחקר בחקירה נגדית, ובסוף הדיון סיכמו הצדדים טענותיהם.

הכרעה:

8.המבקשים עותרים להוציא צו עשה לסלק את התרנגול מחצר המשיבים. על מנת שבית המשפט יעניק צו זמני, על המבקש להוכיח בראיות מהימנות לכאורה קיומה של עילת תביעה (תקנה 362 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984), כאשר בבואו ליתן את הצו הזמני, על בית המשפט להתייחס למאזן הנוחיות ולניקיון כפיו של המבקש (תקנה 362 (ב) לתקנות).

9.לגבי השיקולים במתן צו זמני ובאשר לקיומה של עילת תביעה לכאורה, ראו דבריו של בית המשפט העליון ברע"א 5841/11 אקסלרד איטה נ' בנק מזרחי (טרם פורסם- ניתן ביום 20.9.2011):

" השיקולים העיקריים שעל בית המשפט לשקול בבואו להכריע בבקשה למתן סעד זמני הם שלושה. השיקול הראשון, הוא קיומה לכאורה של עילת תביעה, כאשר די בכך שבית המשפט ישתכנע כי התובענה מעלה לכאורה שאלה רצינית ואיננה בגדר תביעת סרק... השיקול השני, הינו מאזן הנוחות בו ייבדק הנזק שעשוי להיגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני וכן נזק שעלול להיגרם לצד שלישי... השיקול השלישי, הוא שיקול שביושר ובצדק... בין שני השיקולים הראשונים קיים יחס גומלין שכונה בפסיקה כ'מקבילית כוחות'... משמעות הדבר היא שככל שמאזן הנוחות נוטה לכיוונו של מבקש הסעד כך רף הדרישה לקיומה של שאלה רצינית לדיון קטן ולהפך..."

10.מתן צו זמני הוא מלאכה של איזונים, כאשר קיים יחס גומלין בין שני התנאים הראשונים. יחס זה מוגדר בפסיקת בית המשפט העליון כ"מקבילת כוחות" :

".. כל אחד מתנאים אלה עומד לעצמו ונשקל לעצמו, אולם קים גם יחס גומלין ביניהם במובן זה שמשקלו של התנאי האחד עשוי להיות מושפע ממשקלו של התנאי האחר. כך למשל, ככל שמאזן הנוחות נוטה יותר לכיוונו של המבקש ומעמיד בסכנה מוחשית את היכולת להחזיר מצב לקדמותו, כך פוחת המשקל הנדרש לביסוסם של סיכויי התביעה, ובלבד שאין מדובר בתביעת סרק; ולהיפך - ככל שסיכויי התביעה העיקרית גוברים, כך פוחת משקלו הנדרש של מאזן הנוחות" ( רע"א 5114/05 - מינהל מקרקעי ישראל ואח' נ' חאן מנולי בע"מ (טרם פורסם- ניתן ביום 23.8.2005).

11.יש לבחון אפוא, תחילה, את סיכויי התביעה, כאשר, כאמור, די אם יוכח כי התביעה היא בעלת סיכוי להתקבל. המבקש טוען כי קריאות התרנגול הן רמות, וכי התרנגול קורא מספר פעמים ביום. אין מחלוקת בין הצדדים כי הצדדים הם שכנים וכי קיר מפריד בין חצר ביתם של המשיבים לבין ביתם של המבקשים (ראו סעיף 2 לתצהיר המבקש עליו לא חלקו המשיבים). עוד עולה מהחומר שלפניי, כי לפני כשנתיים הורה השירות הוטרינרי על סילוק תרנגולים זכרים מחצר ביתו של המשיב בשל מטרד (ראו עדותו של ד"ר יותם איילון בעמוד 6 שורה 6 לפרוטוקול), דבר אשר תומך בגרסת המבקשים כי המצאותם של תרנגולים במקום, כאשר הם מצויים בחצר הבית, אכן מסבה מטרד למבקשים. בנוסף, עולה מן התמונות שצורפו לבקשה כי התרנגול מסתובב בחצר הבית ואף המשיב אינו כופר בעובדה, כי בחלק משעות היממה מסתובב התרנגול בחצר.

12.כמו-כן, נראה שהמשיב אינו כופר בעובדה כי המבקש רכש מן המשיב התרנגול זכר כדי להוציא אותו מן החצר (ראו דברי המשיב בעמוד 8 שורה 17 לפרוטוקול), דבר שאף הוא תומך בגרסת המבקש, לפיה מסבים התרנגולים הזכרים מטרד והדבר אף אילץ אותו לרכוש אחד התרנגולים כדי להפחית מעוצמת הרעש הבוקע מחצר המשיבים.

13.מן המפורסמות, שתרנגול קורא מספר פעמים ביום; בשעות הלילה, עם עלות השחר, בשעות הצהריים ואף בשעות אחר הצהריים. קולו של התרנגול עלול להטריד את מנוחתו של האדם, ועל כן נראה, כי התביעה של המבקשים היא תביעה בעלת סיכויים להתקבל. מסקנה זו מתחזקת, כאמור, לאור העובדה כי המשיב אינו כופר שהתרנגול מצוי בחצר הבית בחלק משעות היממה, וכן מן העובדה כי לפני כשנתיים הורה השירות הוטרינרי על הוצאת תרנגולים זכרים מחצר ביתם של המשיבים. אומנם מן המסמך מש/1 עולה, כי עובד המחלקה הוטרינרית ביקר במקום והגיע למסקנה כי אין מטרד מאחר והתרנגול מצוי בתוך הלול, אלא שכבר הוכח, כי מסקנה זו אינה נכונה ולו מן הטעם כי התרנגול מסתובב בחצר לפחות בחלק משעות היממה (ראו תמונות המצורפות לבקשה).

14.אומנם, במסגרת בירור התביעה העיקרית יהיה על בית המשפט לבחון קיומו של מטרד ולבחון את טענת המשיבים כי המבקש מתנכל להם, כאשר הנטל להוכיח את טענת המטרד מוטל הוא על המבקשים, אולם בשלב זה, בו מסתפק בית המשפט בבחינת סיכויי התביעה, נראה, כי סיכויי התביעה להתקבל קיימים גם קיימים.

15.באשר למאזן הנוחות, הרי מאזן זה נוטה באופן מובהק לטובת המבקשים. למשיבים לא יגרם נזק ממשי מהוצאת התרנגול מחצרם עד לבירור התביעה העיקרית. המשיב עצמו טען בפניי כי הוא צריך תרנגול זכר "כי האנושות צריכה זכר ונקבה. תרנגולות בלי תרנגול זה עינוי. אם אני רוצה אפרוחים אני צריך תרנגול" (ראו עדות המשיב בעמוד 8 שורות 13 ו- 14 לפרוטוקול). אין אני מזלזל חלילה בטיעוניו אלה של המבקש או בצרכיהן של התרנגולות; אולם, בכל הכבוד הראוי, כאשר אל מול טיעון זה עומד מטרד, שלכאורה מסב נזק ממשי למבקש, נכה צה"ל, ולבני ביתו, ומטרד זה מונע מהם לנהל אורח חיים סביר, נראה, כי יש להעדיף את הנוחות של המבקשים על פני אי הנוחות שתגרם למשיבים כתוצאה מסילוקו של התרנגול מחצר ביתם של המשיבים לתקופת מה, עד לבירור התביעה העיקרית.