לפני בקשה למתן צו מניעת הטרדה מאיימת בהתאם לחוק מניעת הטרדה מאיימת.
1. המבקש והמשיבה הם שכנים, אשר מתגוררים בשתי דירות צמודות ברח' xxx בנצרת עילית. בבקשה ובעדותו לפני טען המבקש, כי המשיבה פוגעת בפרטיותו ובפרטיות בני ביתו באמצעות מספר מצלמות שהיא התקינה מסביב לביתה ואשר מכסות את שטח החצר והגינה הפרטיות שלהם, ואת הכניסה לביתם. לדבריו, השארת המצלמות במקומן תפגע בשלוות חייו וחיי בני משפחתו, שאינם יכולים להתנהג בחופשיות בביתם נוכח המצלמות שמתעדות את תנועותיהם.
בעקבות התקנת המצלמות כאמור פנו התובע והוריו למשיבה, וביקשו ממנה לפרק את המצלמות ולהתקינן במקום אחר שאין בו פגיעה בפרטיותם. הם הציעו כי המצלמות יותקנו על הקיר המשותף שמפריד בין שתי הדירות, כך שהן יכסו את חצר וגינת המשיבה בלבד ולא יתעדו את אשר מתרחש בשטחם הפרטי. משלא נענתה המשיבה לפניותיהם ולא שיתפה איתם פעולה, פנו המשיבים לעורך דין והלה שלח מכתב למשיבה בו היא נדרשה להסיר את המצלמות.
מאז משלוח המכתב, כך נטען, החלה המשיבה להתנכל למבקש ולהוריו. לדבריו, היא עוקבת אחריהם באמצעות המצלמות וכאשר היא מבחינה בהם נכנסים או יוצאים מהבית היא מתעמתת איתם בכוונה, מקללת, מעליבה ומוציאה מפיה מילות גנאי לעברו ולעבר הוריו.
2. בעדותו לפני תיאר המבקש שני אירועים שבמהלכם המשיבה ואחיה איימו עליו, העליבו אותו והשמיעו באוזניו מילות גנאי. האירוע הראשון התרחש ביום 23/11/12 במהלכו פגש המבקש באופן מקרי את אחיה של המשיבה בעת שיצא מביתו וירד במדרגות הבית. האח פגע במבקש במתכוון למרות שניסה להתחמק ממנו, צעק ואיים עליו.
האירוע השני התרחש ביום 27/12/12. באותו יום יצאו התובע והוריו מביתם. המבקש התעכב קצת בבית וכשיצא הוא פגש במשיבה עומדת מחוץ לביתה, מול דלת הכניסה של דירתו. לטענתו, משהבחינה בו המשיבה, היא מיד החלה לצעוק לעברו, לקלל, להעליב, להשמיע מילות גנאי לעברו ולעבר הוריו. מששמעו הוריו את צעקות המשיבה, הם ניסו להתערב ולהרגיעה, אך המשיבה המשיכה לצעוק, להעליב ולאיים.
3. בתצהיר התגובה טענה המשיבה, כי מדובר בבקשה שקרית וחסרת בסיס. לטענתה, היא מורה בבית ספר, מחנכת של ילדים ומודעת עד כמה חשוב להתנהג בסבלנות ובנחמדות ולדבריה "המילה אלימות רחוקה מאוד מאוד" ממנה. המשיבה הוסיפה וטענה, כי המבקש הוא זה שאיים עליה בעבר וממשיך לאיים עליה גם היום, משמיע מילות גנאי לעברה ואף איים להביא בריונים כדי לרצוח אותה. לדבריה בתצהיר, מכיוון שהיא לא רצתה לגרור את הסכסוך למסדרונות המשטרה ובתי המשפט, לא הוגשה על ידה תלונה, והחליטה שלא לעשות מזה עניין למרות שהיא מרגישה בפחד.
4. לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, עדיפה בעיניי גרסתו של המבקש ולפיה מאז שהוא ובני משפחתו פנו למשיבה דרך עורך דין בדרישה להסיר את המצלמות בטענה שהן פוגעות בפרטיותם, החלה המשיבה להתנכל להם, להעליב אותם, להשמיע באוזניהם מילות גנאי ואף לאיים עליהם. עדותו של המבקש הייתה עקבית, החלטית, קוהרנטית וברורה למדי. לא התגלו בגרסתו סתירות, תמיהות או סימני שאלה כלשהם שיש בהם כדי לפגוע באמינות גרסתו או לעורר ספק כלשהו בנכונותה.
לתמיכה בגרסתו השמיע המבקש במהלך הדיון הקלטה של האירוע שהתרחש ביום 27/12/12. בהקלטה ניתן לשמוע את המשיבה מקללת, מעליבה ומשמיעה באוזני המבקש מילות גנאי חריפות ביותר. בין היתר כינתה המשיבה מספר פעמים את המבקש והוריו בקר, ירקה לעברם שלוש פעמים לפחות, כינתה את המבקש ואביו נשים ואמרה להם שהם אינם גברים ועוד. במהלך האירוע ניסתה אמו של המבקש להרגיע את המשיבה, אך הדבר לא עזר והיא (המשיבה) המשיכה לצעוק לעבר המבקש והוריו, להעליב אותם ולומר להם מילות גנאי קשות מאוד. על אף צעקות המשיבה והמילים הקשות שהטיחה במבקש והוריו, שמר המבקש על קור רוח, לא צעק וכמעט לא הגיב לצעקות והעלבות המשיבה.
קלטת השיחה שהציג המבקש תומכת בגרסתו ומוכיחה, כי הוא דייק מאוד בעדותו בעת שתיאר את התנהגותה המעליבה של המשיבה לו ולהוריו. מהקלטת עולה, כי כל אשר ייחס המבקש למשיבה היה מדויק, נכון ומתאר בצורה מדויקת את התנהלותה.
5. ב"כ המשיבה טען, כי מדובר בקלטת שנעשו בה עריכות ושינויים, ולכן לא ניתן לסמוך על הדברים הנשמעים בה. הוא טען עוד, כי לא ניתן לקבל את הנשמע בקלטת כמשקף את רוח הדברים, מכיוון שתחילת האירוע הוסרה ממנה ולכן לא ניתן לעמוד על התנהלותו המוקדמת של המבקש שהקניטה את המשיבה.
מדובר בטענות חסות בסיס. לא הובאה מטעם המשיבה כל ראיה לכך שבקלטת נעשו עריכות או שינויים, או שנמחקו ממנה קטעים כלשהם. יתרה מכך, מהקשבה לקלטת ניתן להיווכח כי מדובר בקלטת רציפה, ללא הפסקות וללא נתק בין האירועים. על כן, האפשרות שנעשו בהקלטה עריכות ושינויים נותרה בגדר אפשרות תיאורטית שאין לה אחיזה במציאות.
זאת ועוד, על אף שהמבקש התייחס לאירוע מיום 27/12/12 כבר בישיבת יום 30/12/12 ועדותו נרשמה בפרוטוקול אותה ישיבה, המשיבה לא ראתה לנכון להתייחס בתצהיר התגובה שהוגש מטעמה לטענות המשיב כפי שאלה עולות מאותו פרוטוקול, לא התייחסה לאותו אירוע, לא הביאה את גרסתה לאירוע וכמובן כלל לא טענה, כי המבקש הוא זה שהחל באירוע, או שהוא העליב אותה באופן כלשהו. העדר התייחסות לאירוע שעומד בבסיס הבקשה אף הוא תומך בגרסת המבקש. על כן, הטענה שההקלטה אינה מתעדת את תחילת האירוע ומשכך לא ניתן לסמוך על הנשמע בה היא טענה חסרת בסיס.
6. לעומת גרסתו העקבית והקוהרנטית של המבקש, שגובתה, כאמור, בהקלטה, גרסתה של המשיבה הייתה מבולבלת, היא לא הייתה עקבית בתיאור האירועים שהתרחשו ובגרסתה התגלו סתירות מהותיות, תמיהות וסימני שאלה, שיש בהם כדי לפגוע באופן חמור באמינות גרסתה.
כך למשל בסעיף 13 לתצהיר עדותה הראשית טענה המשיבה, כי המבקש איים עליה בעבר ואף איים "להביא בריונים כדי לרצוח" אותה. בניגוד לגרסה זו טענה המשיבה בתחילת עדותה לפני, כי המבקש הביא אנשים הביתה במטרה להפחיד אותה. גם גרסה זו התבררה בהמשך כגרסה חסרת בסיס, שכן אותם גברים שהמבקש כביכול הביא הם קרובי משפחה שהתארחו, לגרסת המשיבה עצמה, אצל המבקש. הם לא פנו למבקשת, לא איימו עליה וכלל לא דיברו אתה.
7. בעדותה לפני טענה המשיבה, כי במהלך האירוע שהתרחש ביום 27/12/12 איים המבקש בפניה לרצוח את אחיה, ואף איים עליו בפניו במהלך אותו אירוע שהתרחש ביום 23/11/12, שבמהלכו נתקל המבקש באחיה בעת שירד במדרגות הבית.
אינני מקבל את גרסת המשיבה בעניין זה וכמה טעמים לדבר; ראשית, מעיון בתצהיר התגובה של המשיבה עולה, כי אין זכר לגרסה שהמבקש כביכול איים לפגוע באחיה, לא במהלך האירוע מיום 23/11/12, לא במהלך האירוע מיום 27/12/12 ולא בכלל. מדובר, אם כן, בגרסה כבושה שערכה מועט.
שנית, אילו נכונה גרסת המשיבה שהמבקש איים פעמיים לרצוח את אחיה, ניתן לצפות שתוגש על ידה תלונה למשטרה, או לפחות תפנה לבית המשפט בבקשה מתאימה. טענת המשיבה שהיא לא עשתה כן כדי לא להביא להחרפת הסכסוך אינה משכנעת.
שלישית, האירוע שהתרחש ביום 27/12/12 הוקלט, כאמור, ע"י המבקש ובקלטת אין זכר לאיומים שהמבקש כביכול איים על האח. בתשובה לשאלה מדוע לא שומעים בהקלטה את האיומים טענה המשיבה תחילה, כי האיומים היו בשלב שקדם לתחילת ההקלטה. בהמשך היא טענה, כי האיומים היו באמצע האירוע, וכי הם לא נשמעים בהקלטה מכיוון שהמבקש ערך אותה.