1. בתאריך 08/06/10 הגיעה התובעת לסלון שמלות לכלות המנוהל ע"י הנתבע, ובחרה לה שמלת כלה לקראת חתונתה המיועדת לחודש ספטמבר 2010, במחיר של 7,000 ש"ח. טוענת התובעת, כי תחת לחציו של הנתבע, ואף שהסבירה לו, כי רק לאחר שמשפחת החתן תראה את השמלה ותתן הסכמתה, תוכל לסגור אתו סופית את העסקה, החתים אותה על הזמנה, ואף שילמה על חשבון המחיר סך של 1,000 ש"ח. ב-16/06/10 הצליח הנתבע לשכנע את התובעת והחתן לשלם לו סכום נוסף על חשבון מחיר השמלה, בסך 2,500 ש"ח, וזאת באמתלה, כי הוא צריך לטוס לחו"ל והוא זקוק לכסף.
2. בסוף חודש יוני 2010, ומשהגיעה התובעת לחנות הנתבע כדי להראות את השמלה למשפחת החתן מצאה, כי הוא כבר התחיל בביצוע התיקונים והתוספות על-פי הזמנתה, אך התובעת ביקשה לאחר אותו ביקור לבטל את ההזמנה ולקבל כספה חזרה.
3. הנתבע טען, כי התובעת בחרה את השמלה לאחר שמדדה 7 שמלות, וללא שהופעל עליה כל לחץ מצדו, ביצעה את ההזמנה בסכום של 7,000 ש"ח, ושילמה סך של 1,000 ש"ח ע"ח התמורה. לטענתו, התשלום הנוסף בסך 2,500 ש"ח, משום שהוסכם, כי יהא עליה להקדים ולשלם מחצית התמורה המוסכמת. עוד נטען ע"י הנתבע, כי רק ב-03/07/10, לאחר שסיים לעבוד על השמלה, וביצע את התיקונים בהתאם לדרישותיה, ואף מדדה את השמלה, לשביעות רצונה, ביקשה לבטל את העסקה, וכי ביטול סופי של העסקה היה רק ב-21/07/10, עת הגיעו החתן ואבי הכלה אליו; אז הציע הנתבע החזר 700 ש"ח כנגד ביטול העסקה, אלא שלטענתו הם עמדו על החזר מלוא הסכום ששולם.
4. התובעת והנתבע העידו בפניי וחזרו על עיקר טענותיהם כפי שהועלו בכתבי הטענות. התובעת מודה ומאשרת, כי מקובל עליה ניכוי סכום השווה ל-200$ מהסכום ששילמה, כנגד ביטול העסקה, וזאת בהתאם לתנאי ההזמנה, אך לטענתה מעבר לסכום הנ"ל, זכאית היא להחזר מלוא הסכום ששילמה, עקב ביטול העסקה. עוד טענה התובעת, כי ביצוע ההזמנה והתשלום ע"ח התמורה היו על מנת להבטיח, כי אותה שמלה בה בחרה לא תימכר לאחרת. עוד לטענתה, הובהר לנתבע מפורשות שלא יתחיל בביצוע התיקונים, כל עוד משפחת החתן לא הגיעה וראתה את השמלה ומצאה לשביעות רצונה, אלא שהנתבע הזדרז בביצוע התיקונים והשינויים בשמלה, ובניגוד למוסכם.
5. החתן, יוסף ציפורי, בעלה כיום של התובעת, העיד אף הוא. יוסף העיד, כי בעת שהגיע לבחון את השמלה עם המשפחה, הופתעו לגלות שהנתבע כבר החל בביצוע התיקונים בשמלה, ואז הובהר לנתבע, כי טרם החליטו סופית אם לקנות את השמלה, אך הנתבע הרגיע אותו במילים: "אל תדאג", ואכן מאוחר יותר הודיע, כי הוא מבקש לבטל את ההזמנה, ולקבל כספו חזרה.
6. לאחר שבחנתי את הראיות שהובאו בפניי, והתרשמתי מעדויות בעלי הדין והעדים, הנני נותן אמון בגרסת התובעת, והעד מטעמה.
מעבר לכך, גרסת התובעת נתמכת במסמך ההזמנה מתאריך 08/06/10, שנערך ע"י הנתבע במעמד ביצוע ההזמנה. מסמך זה מפורט למדי, יש לומר. צוינו בו תנאים שונים, לרבות מועדי מדידת השמלה, מועד האספקה ומועד החזרת השמלה לנתבע, לאחר החתונה. כן צוינה התמורה המוסכמת, והסך של 1,000 ש"ח ששולם ע"ח התמורה. כן צוינו בהזמנה תנאים נוספים קבועים מראש, ולא בכתב יד. בין היתר צוין, כי יתרת התמורה תשולם לא יאוחר ממועד מסירת השמלה, וזאת בניגוד לגרסת הנתבע, כי הוסכם שמחצית התמורה תשולם עם ביצוע ההזמנה.
בהזמנה אף התייחסות למקרה של ביטול העסקה
מסיבה כלשהי, כי אז יהא על התובעת לפצות את הנתבע בסכום השווה ל-200$.
חזקה על הנתבע, כמי שבעצמו הכין את ההזמנה, הן על החלק המודפס שלה והתנאים הקבועים מראש, והן על שאר הפרטים והתנאים שהוספו בכתב יד, שהיה מציין בגוף ההזמנה, כי במקרה של ביטול העסקה מצד התובעת, לא תהא זכאית להשבת סכום כלשהו.
כאמור, כל שצוין בהזמנה בעניין זה, כי במקרה של ביטול העסקה מסיבה כלשהי, יהא על התובעת לשלם לנתבע פיצוי בסך השווה ל-200$. מכוח הסכמת הצדדים, אין לחייב את התובעת בעבר לסך הנ"ל.
7. מאחר ואין חולק, כי ההזמנה בוטלה, ולאור המקובץ לעיל, הנני מחייב את הנתבע להשיב לתובעת את התמורה ששילמה, בניכוי הסך השווה ל-200$, כשהסכומים משוערכים להיום.
הסך של 3,500 ש"ח, כשהם משוערכים להיום מגיע ל-3,870 ש"ח.
הסך של 200$ שווים נכון למועד הביטול לפי השער היציג ל-775 ש"ח, וכשהם משוערכים להיום 860 ש"ח.
לסיכום
, הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 3,010 ש"ח, בתוספת הוצאות משפט בסך 400 ש"ח.
הסכומים הנ"ל ישולמו לתובעת תוך 30 ימים, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
ניתן היום, כ"ט טבת תשע"ג, 11 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.