ת"א
בית משפט השלום חיפה
|
32327-02-12
31/07/2012
|
בפני השופט:
יעקב וגנר - סגן נשיא
|
- נגד - |
התובע:
בראוץ וסטולברג משרד עורכי דין
|
הנתבע:
דן ברסלאואר
|
החלטה |
(בקשה על פי חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח - 1958)
רקע ועובדות:
1. לפני בקשה להכריז כי פסק הדין, פסק חוץ שניתן ע"יunited states district court southern district of New York (להלן: "בית המשפט בניו יורק") ביום 17.08.11 כנגד המשיב ולפיו על המשיב לשלם למבקש סך של 151,167.22$ ארה"ב, בתוספת ריבית, הינו אכיף במדינת ישראל.
2. המבקש הינו משרד עו"ד בניו יורק, ארה"ב, העוסק בין היתר בדיני עבודה. המשיב שכר את שירותיו של המבקש על מנת שזה האחרון ייצגו בתביעה שהגיש כנגד מעסיקו לשעבר לפי הסכם שכ"ט אשר נחתם ע"י שני הצדדים. המבקש אכן ייצג את המשיב במשך 4 שנים אולם התביעה לא צלחה. לטענת המבקש, המשיב שילם לו עבור שירותיו מיום 8.8.06 ועד ליום 1.5.10 בלבד ולא שילם את חובו מיום 1.5.10 ועד ליום הגשת התביעה נשוא פסק הדין, חוב אשר צבר ריבית ועמד על 142,000$ אמריקאיים ביום הגשתה. המבקש הגיש את תביעתו הנזכרת, לשכר טרחתו בבית המשפט בניו יורק וביום 17.08.11 ניתן במעמד צד אחד פס"ד כנגד המשיב ולפיו על המשיב לשלם למבקש סך של 151,167.22$ ארה"ב.
3. מחודש נובמבר 2009 ועד ימים אלה מתגורר המשיב דרך קבע בישראל. במהלך חודש אוגוסט 2011 הגיע למשיב מכתב אשר ממנו למד לטענתו לראשונה על ההליכים שהתנהלו כנגדו בבית המשפט בניו יורק. המשיב החל לעשות בירורים וגילה על ההליכים שהתקיימו כנגדו כמו גם את העובדה כי המבקש הגיש בקשה לפס"ד במעמד צד אחד בהעדר הגנה, וכי בקשה זו התקבלה לאור אישור מסירה החתום ע"י הנהלת בתי המשפט בישראל. ביום 4.9.11 המשיב שלח לבית המשפט בניו יורק מסמך בו ציין כי למד לראשונה על ההליכים שהתנהלו כנגדו רק עם קבלת המכתב באוגוסט 2011. המשיב הדגיש כי המסמכים אודות ההליכים המתקיים כנגדו ובמיוחד כתב התביעה כלל לא הומצאו לו. המשיב ציין כי מאחר ולטענתו כלל לא בוצעה המצאה, הרי שבית המשפט בניו יורק נעדר סמכות לדון בעניינו עקב אי ביצוע המצאה כדין. ביום 23.9.11 הגיש המבקש התנגדותו לאמור במסמך המשיב מיום 4.9.11 לבית המשפט בניו יורק. ביום 3.10.11 שלח המשיב מסמך נוסף לבית המשפט בניו יורק ובו שב וביקש כי פס"ד שניתן בהעדר הגנה יבוטל. לאחר שהמשיב שלח את המכתב התברר לו כי כבר ביום 30.9.11 קבע בית המשפט בניו יורק כי פסק הדין יישאר על כנו. על כן המשיב שלח ביום 12.12.11 בקשה לעיון חוזר אולם גם בקשה זו נדחתה ביום 23.1.12.
טענות המבקש
4. לטענת המבקש פס"ד שניתן בבית המשפט בניו יורק ניתן בהתאם לתנאים הקבועים בחוק אכיפת פסקי- חוץ, התשי"ח-1958 (להלן: "חוק האכיפה"). פסק הדין ניתן במדינה שלפי דיניה בית המשפט שלה היה מוסמך לתיתו והוא אינו ניתן עוד לערעור. בנוסף החיוב שבפסק ניתן לאכיפה על פי הדינים של אכיפת פסקי דין בישראל, ותכנו אינו סותר את תקנת הציבור וכן הוא בר ביצוע במדינה בה ניתן.
עוד לטענתו, ההזמנה לדין בבית המשפט בניו יורק נמסרה כדין למשיב ביום 11.5.11 וזאת בהתאם לאמנת האג בדבר המצאתם, בחוץ לארץ, של כתבי בי דין וכתבים שלא מבי- דין בענינים אזרחיים או מסחריים - 1965. זאת ועוד, לטענת המבקש יש לדחות את ניסיונו של המבקש לטעון לחוסר סמכות של בית המשפט בניו יורק שכן החוזה בין המבקש למשיב נחתם בניו יורק, בזמן בו המשיב וכן המבקש התגוררו בניו יורק וסביבותיה. כמו כן, במכתב ששלח המשיב לבית המשפט בניו יורק הוא טען כי ברצונו להתגונן מול התביעה , בפני בית המשפט בניו יורק. יש באמירה זו כדי לאשר את סמכותו של בית המשפט בניו יורק.
טענות המשיב
5. לטענת המשיב כתב התביעה לא הומצאה לו בהתאם לדיני ההמצאה בישראל ודבר קיומו לא הובא לידיעתו עד לאחר שניתן פסק דין בתיק. מתעודת ההמצאה ומטופס אישור המסירה עולה שהמסירה (המוכחשת) של כתב התביעה וההזמנה לדין בוצעה כביכול באמצעות הדבקה על הדלת, לאחר שהשליח ביקר בכתובתו של המשיב כ - 3 פעמים.
המשיב טוען כי בענייננו לא בוצעה המצאה כדין. ראשית המצאה בדרך של הדבקה על הדלת הנמען הינה "חשודה" מלכתחילה. שנית המשיב סבור כי השליח לא פעל בשקידה ראויה וסבירה. בנוסף, "ההמצאה" לקתה במספר פגמים נוספים המטילים ספק בדבר קיומה, או למצער בדבר קיומה על פי דין. דוגמה לפגמים ניתן לראות בכך שבתעודת ההמצאה כלל לא צוין איזה מסמך הומצא, כביכול, למשיב ועל איזה דלת של איזו דירה הודבקו המסמכים. בתעודת ההמצאה כלל לא נרשמו מועדי הביקור בכתובת הנטענת של הנמען ובטופס אישור המסירה לא נרשמו השעות בהן ביקר כביכול השליח בכתובת הנמען. לאור האמור לא ניתן ללמוד האם וכיצד פעל השליח בשקידה ראויה וסבירה והאם ביקר בדירה 3 פעמים בשעות שונות של היום, כפי שדורשת הפסיקה. בנוסף בתעודת ההמצאה, כמו גם בטופס אישור המסירה כלל לא צוין מתי ערך השליח את טופס אישור המסירה, וכן צוין מיקוד שגוי.
לאור כל הפגמים אין פלא כי המשיב לא קיבל לידיו במועד את כתב התביעה. לאור העובדה כי למשיב כלל לא ניתנה האפשרות לטעון טענותיו ולהביא ראיותיו לבית המשפט בניו יורק אין לאכוף את פסק הדין וזאת בהתאם לסעיף 6(א)(2) לחוק האכיפה.
המשיב ממשיך וטוען כי לבית המשפט בניו ויורק כלל לא הייתה סמכות לדון בתיק שכן הן לא הייתה קיימת זיקת מגורים, לאור מגוריו של המשיב בארץ, וכן לא הייתה הסכמה לשיפוט זר. לפיכך המשיב סבור כי גם לאור סעיף 6(א)(3) לחוק האכיפה, אין לאכוף את פסק הדין הזר.
דיון
6. ביום 14.6.12 התקיים דיון במעמד הצדדים. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים שצורפו, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל ואבהיר.
התנאים הדרושים להכרזת פסק-החוץ כאכיף, על פי סעיף 3 לחוק האכיפה הם כדלקמן:
"....
(1) הפסק ניתן במדינה שלפי דיניה בתי המשפט שלה היו מוסמכים לתתו.