פסק-דין בתיק תמ"ש 2823-01-10

זוהי תביעה לביטול ס' 36  בהסכם הגירושין שנכרת בין הצדדים  בטענות של עושק והטעיה.

העובדות הנדרשות לעניין :

1.         התובע והנתבעת הכירו בישראל בהיותם סטודנטים. התובע למד **** ועם סיום התואר התקבל לאוניברסיטת **** להמשך לימודים לדוקטורט. הנתבעת למדה לשון ואומנות.

2.         ב- 10.8.95 נישאו השניים בנישואים אזרחיים בקפריסין. מנישואים אלו נולדה בתם שהיא כיום כבת 10 שנים.

3.         לאחר הנישואים החליטו השניים לנסוע יחד להמשך לימודים בשיקגו. בעוד התובע המשיך את לימודי ה****, הנתבעת למדה לתואר ששני ושלישי של שפות שמיות השוואתיות.

4.         במהלך שנת 1999 קיבל התובע מלגת לימודים באוניברסיטה ב**** שבתורכיה ללמד ולכתב את עבודת הדוקטורט. הנתבעת לימדה עברית. בשנת 2001 עזבו השניים את אוניברסיטת **** ועברו לאוניברסיטת ***** בעקבות מלגה בסך 45,000$ שקיבל התובע. הנתבעת לימדה עברית גם באוניברסיטה זו .

5.         בשנת 2003 הם נפרדו. התובעת עזבה עם בתם ל******. הם שבו לחיות יחד בשנת 2005 ובתקופת קיץ 2006 שבו ל******. שם פרץ משבר בעקבותיו החליטו להיפרד. הם נסעו ארצה כדי להתגרש ולערוך את הסכם הגירושין. תחילה נסעה הנתבעת והתובע הגיע זמן קצר אחריה.

6.         ב-27.7.06 חתמו הצדדים על הסכם הגירושין נשוא תביעה זו ושנה לאחר מכן התגרשו ההסכם נערך באמצעות עו"ד ג. מ:"ארגון משפחה חדשה" ואושר על ידי כב' השופטת קיציס מבית המשפט לענייני משפחה בראשל"צ.

טענות התובע:

7.         בשנת 2003 הם החליטו להיפרד. הפרידה הייתה פרי יוזמת הנתבעת אשר ניהלה רומן עם סטודנט מוסלמי עליו נודע לו רק שנתיים מאוחר יותר. הנתבעת החליטה לעזוב עם בתם הקטינה ל******, שם לטענתו התקבלה ללימודי רפואה.

8.         בשנת 2005 הציעו לו עבודה ב****** שבארה"ב. הואיל והיה עדיין נשוי ניתנה לנתבעת אפשרות לעבוד באוניברסיטה כמורה לעברית והיא החליטה לעבור להתגורר איתו שם. רק אז גילה את הקשר שלה עם אותו בחור מוסלמי. במשך כל אותו זמן השתמשה התובעת  בכספי ירושה שלו למימון אותו מאהב.

9.         לאחר שנודע לו על הקשר הזוגי של הנתבעת עם אותו אדם השתנה יחסה כלפיו. היא החלה להפיץ שמועות על העדפותיו המיניות ההומוסקסואליות, עליהן ידעה בטרם נישאו והדבר לא הפריע לה להינשא לו. אף כי העניין לא היה ידוע לסביבתו ולמשפחתו היא הפיצה את הידיעה  בקרב קולגות במקום עבודתו, אצל חברים ובני משפחה לרבות אמו המבוגרת. היא הוסיפה ואיימה עליו שלא יראה יותר את בתו. כתוצאה מאותה חשיפה מינית ואיומים נגרר אחריה ארצה כדי לחתום על  הסכם הגירושין.

10.        שבוע לפני החתימה על ההסכם, שבה הנתבעת ארצה לתכנן את הפרידה. היא פנתה ל"ארגון משפחה חדשה" אשר ניסח את הסכם הגירושין. ביום אישור ההסכם התובע הגיע למשרדי הארגון  ושם ראה לראשונה את ההסכם, עליו חתם מבלי לבדוק את הפרטים לאשורם. לא ניתנה לו שהות להתלבט משום שהנתבעת האיצה בו לחתום. הוא הוטעה לחשוב שבעל בישראל מחויב להעביר לגרושתו אחוזים ממשכורתו וזאת בשל המוניטין שצבר ולאור זאת חתם על סעיף 36 שבהסכם.

11.        עו"ד ג. שערכה איתם את ההסכם לא הייתה ערה למצוקה שלו, היא לא אפשרה לו  לספר לה על העבר שלו אך ציינה בתרשומותיה "שלא הייתה שם הרמוניה". גם כב' השופטת קיציס שאישרה את ההסכם לא זיהתה את המצוקה שבה היה נתון אף כי לא ניתן לדרוש ממנה זאת "הזעקה שלו הייתה פנימית ודוממת" מי שידעה לזהות את המצוקה שלו זו הנתבעת שאף כתבה על כך במייל לאמו.

12.        המחויבות שנטל על עצמו לשלם 15% ממשכורתו למשך 10 שנים כתשלום עבור נכסי קריירה, זוהי טעות שנובעת מכך שהוטעה. נכסי הקריירה שלו אינם נכסים מניבים. הנתבעת הרוויחה בארה"ב  יותר ממנו. היא צברה מוניטין כמורה לעברית. במהלך נישואיהם היא פיתחה עצמה. לפיכך מדובר בהסכם מקפח שנחתם עקב עושק הטעיה ומצוקה נפשית. 

13.        בניגוד לטענתה זמן רב בטרם הגישה את תביעתה על פי פקודת בזיון בית משפט בשל הפסקת התשלום לפי סעיף 36, ידעה הנתבעת כי בכוונתו להגיש בקשה לביטול ההסכם. אין לקבל את טענת הנתבעת כי עבר זמן בלתי סביר עד לתביעה לביטול ההסכם שכן מהנסיבות ניתן ללמוד שהשניים חזרו להתגורר ביחד עד שנת 2007. היא המשיכה לאיים עליו במיילים בקשר לקשריו המיניים גם לאחר אישור ההסכם. רק לאחר שהתחזק פנה לתבוע את ביטול ההסכם.

טענות הנתבעת:

14.        גיבוש ההסכם נעשה על ידי שני הצדדים במשותף.שניהם יחד השתתפו בפגישות משותפות אצל  עו"ד ג. ההסכם גובש מתוך הסכמה לאחר שכל אחד כתב את הערותיו ותיקן את תיקוניו.

15.        בהסכם נקבע שבמהלך 10 שנים ישלם התובע לנתבעת תשלומים חודשיים בגין המוניטין שצבר בעקבות הליכתה אחריו במשך כעשר שנים מארץ לארץ לצורך קידומו המקצועי.