פסק-דין בתיק ת"א 174440-09

א.         התביעה ובעלי הדין

בפני תביעה להשבת סך של 588,604 ש"ח אשר כנטען על ידי התובעת, הוצאו ממנה במרמה ובעורמה על ידי הנתבעים אשר כנטען חברו נגד התובעת לביצוע תרגיל עוקץ.

1.         התובעת הינה חברה העוסקת ביבוא ציוד לאולפני טלביזיה והשכרת משרדים בבנין שבבעלותה ונמצאת בשליטתו ובניהולו של א. י. (להלן: "א.").

2.         בין הנתבעת מס' 1 (להלן: "י.") ובין א. היכרות ארוכת שנים שתחילתה בעבודתה של י. בחברה של משפחת א., וכנטען יזמה י. לפני כ-11 שנים קודם להגשת התביעה את חידוש הקשר עם א. ואף ניסתה ליזום עימו מערכת קשרים אינטימית, ניסיון שנדחה על ידי א..

3.         להלן נטען כי כשנה קודם להגשת התביעה תוך ניצול תואנה של הבעת רגשות תנחומים לרגל מותו של אביו של א. שנפטר כשנתיים קודם לכן נפגשו א. וי. ובמעמד פגישה זו פרשה י. בפני א. את אירועי חייה ובכלל זה גירושיה והיכרותה עם שמעון בר לב, בן זוגה לחיים (הוא הנתבע מס' 2 - להלן: "שמעון").

א. מצידו סיפר לי. על התקדמותו הכלכלית ויכולתו הפיננסית הגבוהה.

4.         לגירסת א. במהלך תקופה זו סיפרה לו י. כי שמעון זקוק למימון בסכום של 30,000 ש"ח ושאלה אם יאות א. לנכות עבורו שיקים של לקוחותיו של שמעון וכי א. לא דחה את הרעיון על הסף.

5.         להלן נטען כי י. הציגה את שמעון באדם ישר וסוחר מוכשר שאז נעתר א. להלוות לשמעון כספים, באמצעות התובעת.

בשלב מסויים חוללו שיקים שמסר שמעון לתובעת בהיקף של עשרות אלפי ש"ח ומכאן התביעה.

ב.         עיקר טענות התובעת

1.         התובעת טוענת כי ניכתה עבור שמעון שיקים בסכומים ניכרים וכנגדם קיבלה מן הנתבעים שיקים משוכים על ידי חברות ואנשים בסכום כולל של 547,306 ש"ח וכי שיקים אלו סורבו ו/או כי עבר זמן פירעונם כמו כן טענה התובעת כי שמעון חייב לה "חוב פתוח" שאינו מגובה בממסרים בסכום של 41,298 ש"ח.

2.         התובעת טוענת כי הנתבעים הוליכו אותה שולל, טוו סביבם רשת מרמה והונאה תוך שהם מציגים חזות של יחסים עסקיים תקינים.

התובעת מטעימה כי י. ושמעון בן זוגה ניצלו היכרות קודמת עם א. כדי לרכוש את אמונו ולהוליכו שולל.

3.         בהקשר לכך טענה התובעת כי הסתבר לה במהלך פגישה ושיחה מוקלטת שקיים א. עם אדם בשם גני שמואל (להלן: "שמוליק") כי י. התרברבה, במהלך פגישה חברתית בים המלח, בה נכח גם שמוליק כי היא השיגה לשמעון "פורט שיקים" ותכננה מראש לעקוץ את א. (להלן: "גירסת שמוליק").

4.         אשר לשמעון נטען כי לדרישת א. חתם שמעון על שטר חוב לפקודת התובעת בסך 600,000 ש"ח וכי הוא חייב לתובעת את סכום התביעה גם מכוחו של השטר האמור (להלן: "שטר החוב").

יתר על כן, כך נטען, כי שמעון הודה באחריותו להשבת החוב בסך 600,000 ש"ח והתחייב לגבותם ממושכי השיקים שנמסרו לתובעת במסגרת עסקאות בניכיון אך כשל במימוש התחייבותו.

ג.          עיקר טענותיה של י.

1.         ליבת טענתה של י. הינה כי לא היתה לו כל מעורבות בעסקים שהתנהלו בין התובעת לשמעון בכלל ולעסקאות ניכיון השיקים שביניהם בפרט י. כפרה בגירסת שמוליק והגדירה אותה "כעלילת כזב מרושעת".

2.         י. הוסי. וטענה כי הגם שקיימה עם שמעון יחסי זוגיות, לא התקיים ביניהם משטר של משק בית משותף כלל והיא שימרה לעצמה עצמאות כלכלית בפרט.