בקשה להסרת חיסיון על תיק הפירוק של אגרקסקו

עסקינן בבקשתה של העיתונאית, גב' ענת רואה ושל ידיעות אחרונות בע"מ - כלכליסט, לעיון והסרת חסיון על חלקים מתיקי הפירוק והקפאת ההליכים של חברת אגרקסקו בע"מ, שעניינם בקשה להעסיק יועצים חיצוניים ואישורה בידי בית המשפט.

טרם אגש להכריע לגופם של דברים, הרי שאין מנוס מלהעיר הערות מספר על ההקשר בו הוגשה הבקשה הספציפית בפרט, והדרך בה בחרה גב' רואה לסקר את הפרשה במובנה הרחב בכלל. זאת, באורח אשר העלה יותר מחשש גרידא של "ציור המטרה מסביב לחץ".

אני חייבת להקדים ולעמוד על שני עניינים;

הראשון : צר לי על כך שהחלטתי זו תתארך, מעבר לצורך של בקשות מסוג זה. זאת לאור העובדה שהבקשה דנן לצערי אינה עומדת בפני עצמה אלא היא חלק ממהלך רחב יותר ובלתי ראוי בו מנסה הגב' רואה (המבקשת מס' 2 אישית) לערב בין נושאים שונים בבחינת מין שבאינו מינו. קשה להנתק מהרושם שהדבר הנעשה על מנת להקשות על ברירת המוץ מן הבר וליתן תוקף בדיעבד ל"הנחות" ורמזים שטוב להם אלמלא באו לעולם כלל ועיקר.

השני : העובדה כי פה ושם במהלך ההחלטה אאלץ גם להתייחס אישית למעשיה של הגב' רואה לאור העובדה ששמה עצמה כאחת מהמבקשות, על כל המשתמע מכך.

עניין לנו, באורח כללי, בהקפאת הליכים שכשלה והועברה לפסים של פירוק, כאשר תיק הפירוק מהווה את המשכו הישיר של תיק ההקפאה . במסגרת תיק זה, אשר בחלקיו הראשונים נוהל בדוחק זמן, לא אחת היה צורך ליתן החלטות "מהיום להיום". כך, על מנת לנסות ולהציל את החברה, טופלו עניינים שונים ורבים, ביניהם גם המסגרת הכספית של ההקפאה (ולאחריה הפירוק), כולל פסיקת שכר-טרחתם של בעלי התפקיד והיועצים החיצוניים שהעסקתם התבקשה. זאת, באורח דומה למקובל בתיקים גדולים וסבוכים יחסית של הקפאות (ולהבדיל מתיקי פירוק או פשיטת רגל בעלי היקף קטן ופשוט יותר).

אכן; אין כל פסול בבקשה של עיתונאי לברר פרטים, כדי שיוכל לבצע את מלאכת הסיקור נאמנה. כמו כן, וודאי שאין פסול בכך כי עיתונאי מותח ביקורת על בית המשפט, בלשון מכובדת וראויה, מקום בו הוא סבור בתום-לב כי הדבר ראוי, אך כל אלה צריך שייעשה רק לאחר בירור הפרטים . אלא, שבמקרה זה, ולמגינת הלב, ולא בפעם הראשונה, בחרה גב' רואה להפוך את היוצרות, תוך שהיא יוצרת תחילה (לא אחת באמצעות "רמיזות" שהסתמכו על דיווחים ופרשנויות שהיו - במקרה הטוב - בגדר "חצי אמת"), נסיון ליצור באורח מלאכותי "חשיפה" המרמזת כל-כולה על מעין קשר פסול בין בית המשפט והנאמן, עו"ד שלמה נס.

היא עושה כך תוך הצגת מצג מעוות, כאילו בית המשפט סוטה במכוון מן ההלכה הפסוקה כדי להעניק לו שכר-טרחה גבוה שאינו חוקי, או עומד בניגוד למקובל ולנהוג. כל זאת, כאמור, כאשר אך ורק בדיעבד טרחה גב' רואה לנסות ולברר פרטים וחלקים חשובים ועיקריים באמצעות דוברות הנהלת בתי המשפט - גם אז, תוך הצגת שאלות מגמתיות ותוקפניות, ואשר "התשובה" להן כבר גלומה בתוכן.

עניין לנו, למעשה, בנושא שכר-ביניים לבעל תפקיד, אשר מעצם טיבו אינו סופי ונתון לתיקונים והתחשבנות מדוייקת יותר בסיום ההליך. זאת, כאשר לצד האמור לעיל ניתן אישור לשכור יועצים חיצוניים - מהלך שהינו מקובל מאד בתיקים גדולים וסבוכים של הקפאות הליכים . על אחת כמה וכמה, במקום בו נדרשות פעולות ספציפיות ומהירות - כגון גביה מלקוחות בחוץ לארץ, חקירות וכיוצא באלו.

הנקודה החשובה, אותה בחרה גב' רואה להשמיט במפגיע מאותה "חשיפה" שרקחה, הינה כי בניגוד לרושם שנוצר, הרי בנסיבות המקרה שכר טרחת בעלי התפקיד והיועצים לא בא, ולו בשקל אחד, על חשבון הנושים הרגילים ו"הקטנים" של אגרקסקו .

בנסיבות שנוצרו, מעצם אורח הניהול של אגרקסקו ויצירת מצבת התחייבויותיה טרם קריסתה , הרי שאף אם לא היו זוכים בעלי התפקיד והיועצים לשקל אחד של שכר-טרחה, הרי כספים אלה לא היו מגיעים לנושים הרגילים, אלא מתחלקים בין הבנקים , שהם הנושים המובטחים של החברה הקורסת.

אכן, אין ספק כי עסקינן במצב דברים עגום ופוגעני, אלא שהוא מוכתב במפורש על-ידי הדין , ואין לו קשר כלשהו לשאלת שכר-הטרחה .

יוצא, כי "הנפגעים" היחידים משכר-הטרחה שנפסק ושיעורו, לא היו אלא הבנקים עצמם - ואלה נתנו הסכמתם המלאה לבקשת שכר-הטרחה של בעלי התפקיד , עניין שהושמט, באורח תמוה ביותר, מ"החשיפה" הדרמטית פרי עטה של גב' רואה .

שמא, לשיטתה, היה על בית המשפט לצאת מגדרו כדי להגן על הנושים המובטחים, יותר מכפי שהללו רואים לנכון להגן על עניינם הם? לגב' רואה פתרונים.

זאת ועוד; אם לא די היה בכך, הרי לאחר שכבר נכתבה הכתבה, בכותרת זועקת ובאותיות קידוש לבנה, כתבה אשר חיוותה דעתה באורח כה נחרץ, הגדילה גב' רואה לעשות ושלחה שאילתות לדוברות בית המשפט, שכל-כולן מנוסחות וגובלות כמעט ב"הקראת כתב אישום" כנגד בית המשפט - ואף זאת, באורח מגמתי ומתוך ניתוח משפטי שהינו רחוק מלהיות מדוייק, בלשון המעטה.

כך למשל, גורסת הגב' רואה (הכל במסגרת "שאלה" לבית המשפט):

" עיון בשתי הבקשות למול החלטות שנתנה בעבר כב' השופטת אלשיך במקרים דומים מעלה תמיהות רבות. כך לדוגמה אלשיך (כך במקור - משל ראוי שעיתונאי יפנה כך לגבי שופט) לא התייחסה בבקשת נשיץ ברנדס לעובדה שנס לא ביקש אישור מראש להעסיק את המשרד, ולא התייחסה לאמירה של נס שאילולא סיועו של נשיץ ברנדס, ספק אם היה עולה בידיו לגבות מיליוני יורו שנגבו בחו"ל. אם כך הדבר, מדוע קיבל נס שכר כפול? (ומנין לקחה עובדה זו? - ו.א.) הרי הוא גבה אחוזים מכספי המימוש שהוגשו בזכות נשיץ, והם קיבלו שכר נוסף בנפרד"

עניין לנו בדוגמה מובהקת (אם כי לא יחידה, ככל שבגב' רואה מדובר), כאמור, ב"ציור המטרה מסביב לחץ", הכל תוך ניתוח משפטי מגמתי, מעוות ולא נכון . היא בוחרת להתעלם כליל מהעובדה כי אין מדובר בשכר כפול אלא בשכר ביניים. כך גם נכתב בהחלטה עפ"י הבקשה.