ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
1892-01-11
24/12/2011
|
בפני השופט:
הדס פלד
|
- נגד - |
התובע:
חברת קיס בע"מ חברה טורקית
|
הנתבע:
חברת אישה אישה (1988) בע"מ
|
פסק-דין |
פסק דין
1. התובעת חברה זרה הפעילה בטורקיה בתחום הטכסטיל.
2. הנתבעת עוסקת בשיווק בגדי נשים.
3. בחודשים אוגוסט ספטמבר 2010, נפגשו נציגי הנתבעת, המנכ"ל אבי שמחון והמעצבת מרינה גורביץ, עם מנהל התובעת- יוסף מיה, בישראל ולאחר מכן בטורקיה. כפועל יוצא מהפגישות הוציאה התובעת לנתבעת חשבון פרופורמה, נספח 1 לתביעה, המסתכם בסך 144,110 $.
4. הנתבעת הייתה אמורה להעביר לתובעת, מקדמה בשיעור 20% מהסכום הנקוב בחשבון הפרופורמה- ולא עשתה כן.
5. המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלה, האם חשבון הפרופורמה מהווה הסכם מחייב- כטענת התובעת, או שההתקשרות הייתה מותנית באישורו של בעל המניות בנתבעת ובהעברת המקדמה הכספית- כטענת הנתבעת.
טענות התובעת
6. מיה נפגש עם מנכ"ל הנתבעת, אבי שמחון, במשרדי החברה בישראל, והראה לו דוגמאות של בגדי נשים אותם ייצרה התובעת. לאחר הפגישה, הגיעו שמחון והמעצבת מרינה גורביץ, למשרדי התובעת בטורקיה.
במהלך הביקור, עיצבה גורביץ דגמים לקולקציה. לדגמים שעוצבו ניתן מספר קטלוגי של הנתבעת.
7. התובעת שלחה לנתבעת הצעת מחיר לקולקציה ובמקביל החלה לייצר את הדגמים.
8.לאחר משא ומתן על הצעת המחיר, סוכם על ההזמנה ותנאיה. הנתבעת המציאה לתובעת הזמנה חתומה, נספח 1 לתביעה. על פי ההזמנה היה על הנתבעת לשלם לתובעת מקדמה בשיעור 20% מערך ההזמנה בסך 28,822 $.
9. מיה פנה מספר פעמים לנתבעת בדרישה להעברת המקדמה, ונענה על ידי שמחון כי העיכוב טכני בלבד. שמחון ביקש ממיה שלא לעכב את הייצור. לפיכך, הזמינה התובעת את הבדים לצורך יצור ההזמנה.
10. חרף התחייבויות הנתבעת ומשלא שולמה המקדמה, הגיע מיה למשרדי הנתבעת בישראל, שם פגש בבעל המניות שמעון שטרית, אשר ביקש לדון מחדש בתנאי ההזמנה. לאחר מכן הודיע שמחון כי הנתבעת לא תכבד את התחייבותה.
11. התובעת, על מנת להקטין את נזקיה, הצליחה למכור חלק מהבדים אותם רכשה לצורך ביצוע ההזמנה, ולעצור הזמנת חלק מהבדים אשר טרם סופקו. התובעת נשארה עם כמחצית מכמות הבדים אותה הזמינה לצורך ביצוע ההזמנה.
12. התובעת עותרת לפיצוי בשקלים בסך 41,878$ בגין הנזקים כדלקמן: הפסד רווחים בסך 28,838$, הוצאות בגין הבדים אותם לא הצליחה למכור בסך 5,040$, הוצאות מיוחדות בגין יצור הקולקציה ובגין דחיית הזמנות אחרות באותם מועדים בסך 8,000$.
טענות הנתבעת
13. העסקה בין הצדדים הייתה מותנית באישורו של הבעלים שמעון שטרית ובתשלום המקדמה בשיעור 20% מחשבון הפרופורמה. התובעת עצמה הבהירה כי לא תחל בייצור ואו בפעולות כלשהן , טרם קבלת סכום המקדמה. כך אף נהוג ומקובל בענף הטכסטיל.
משלא התקיימו תנאים אלה, וככל שהתובעת החלה בייצור ואו בפעולות אחרות בקשר עם הקולקציה, הרי שעשתה זאת על דעתה ואין לה אלא להלין על עצמה בלבד.
14. הסכום לו טוענת התובעת כהפסד רווחים, מופרז ונטול קשר למציאות. מיה עצמו ציין בפני נציגי הנתבעת כי ככל שהעסקה תצא לפועל הוא מצפה לרווחים שינועו בין 3%-4%.
בסיכומיו, ציין ב"כ הנתבעת כי התביעה מופרזת וסכום התביעה מנופח ומשולל הגיון, כי רכיבי התביעה מהווים כפל פיצוי, כי התובעת לא הוכיחה את הנזקים להם היא טוענת, וכי לו הייתה תובעת סכום המשקף שווי אמיתי של נזקיה, יתכן וניתן היה לסיים המחלוקות מחוץ לכותלי בית המשפט.