ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות חדרה
|
35387-09-11
19/12/2011
|
בפני השופט:
אהוד קפלן
|
| - נגד - |
התובע:
יגאל רם
|
הנתבע:
גבע באראט בע"מ
|
|
החלטה
התובע הוא אדם פרטי והנתבעת חברה הנותנת יעוץ פיננסי.
לטענת התובע, נהגה הנתבעת לשלוח אליו בפקס מידע פרסומי ושיווקי מטעמה ללא קבלת רשות ממנו.
לטענתו, על אף שהוא התריע בפני הנתבעת שלא לעשות כן היא המשיכה לשלוח אליו מידע פרסומי.
עוד נטען, כי הוא פנה בעבר לנתבעת וביקש לקבל את פרטי החברה או האדם שמסרו לנתבעת את רשימת התפוצה ובכך הוא היה פוטר אותה מאחריות אך היא סירבה.
לטענתו, הדבר גרם לטרדה, הפרת מנוחתו ובזבוז זמנו.
בכתב תביעתו שסכומו 10,000 ₪ התובע דורש פיצוי של 1,500 ₪ בגין כל פקס שהוא קיבל (3,000 ₪ בגין 2 פקסים); 3,000 ₪ בגין בזבוז זמן וטרדה; 4,000 ₪ פיצוי עונשי.
בכתב הגנתה טוענת הנתבעת שהתובע לא מסר פרטים מספיקים, על אף פניות חוזרות ונשנות הוא לא מסר את מספר הפקס אליו כביכול נשלחו הפרסומים.
החברה אכן שולחת מידי פעם הודעות עדכון בפקס ללקוחות החברה העסקיים הפוטינציאליים, אשר נרשמו כעסקים או חברות באחד מאתרי החברה או שותפיה העסקיים (מדובר בכ-20 אתרים).
בכל הודעת עדכון מוצגת בקשה לאפשר לנתבעת את משלוח העדכונים וכן אפשרות לשלוח לנתבעת בקשה להסרה מרשימת התפוצה.
הנתבעת לא שולחת הודעות ללקוחות פרטיים ולכן לא ברורה טענת התובע כי קיבל הודעות מהנתבעת, הוא התבקש יותר מפעם אחת להמציא את מספר הפקס והעתקי הפקסים על מנת לבדוק את טענותיו אך הוא לא נענה.
הנתבעת מוסיפה וטוענת שמבדיקה מעמיקה עולה כי למרות שהתובע מציג את עצמו כאדם פרטי, עולה כי הוא מחזיק בחברה בשם "אייץ אף סי די בע"מ ".
חוק התקשורת (בזק ושירותים), התשמ"ב – 1982 מאפשר משלוח הצעות עסקיות לבתי עסק שמסרו פרטיהם לצורך קבלת מידע מהמפרסם וניתנה להם אפשרות לבקש הסרה מרשימת התפוצה. בכל אופן, החוק אינו אוסר על משלוח הצעה חד פעמית מטעם המפרסם.
התובע בכתב תשובתו עונה על כך שבמקום שהנתבעת תדרוש מהתובע לבצע עוד פעולות וימציא לה פרטים ויבזבז את זמנו שוב, עליה לפעול למצוא פרטיו ברשימת התפוצה ולהסירו משם.
התובע לא נמנה על חוג לקוחות הנתבעת, הוא אינו לקוח פוטינציאלי שלה ואף פעם לא נרשם באחד האתרים שלה.
דיון והכרעה:
חוק התקשורת (בזק ושירותים), התשמ"ב – קובע אכן שפנייה חד-פעמית מטעם מפרסם לנמען שהוא בית עסק, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן זה, המהווה הצעה להסכים לקבל דברי פרסומת מטעמו, לא תיחשב הפרה של הוראות סעיף זה.
התובע הודה שהפקס שלו שימש עסק שלו (חברת יחיד) בעבר הלא רחוק.
הפנייה הראשונה היא איפוא כדין.