אבו חמד נ' איזובר בתי קפה בע"מ ואח'

פסק דין

לפני תביעה במסגרתה עותר התובע כי בית המשפט יורה לנתבעת לפצותו בגין נזקים אשר נגרמו לו עקב ביטול הזמנה לאירוע יום הולדת במסעדת הנתבעת.

בכתב התביעה, טען התובע כי ביום 9.6.11 בוצעה על ידו הזמנה ליום הולדתה של בתו הבכורה בנוכחות משפחתו ובהיקף של 17 משתתפים.

התובע אף טרח לשוב ולוודא את קיומה של ההזמנה והובטח לו כי המקום אכן נשמר עבורו.

הוסיף התובע וטען כי ביום האירוע בשעות הבוקר, יצרה עימו לפתע נציגה מן המסעדה קשר והבהירה כי אין במסעדה שולחן ל-17 איש אלא רק ל-14 משתתפים, ועל כן עליו לצמצם את כמות המוזמנים.

בהמשך בשיחות נוספות אשר התקיימו בין התובע לבין נציגי הנתבעת, ביקש התובע כי התחייבות הנתבעת כלפיו תקוים, או לחלופין כי יימצא פתרון מניח את הדעת, ואולם זה לא ניתן לו.

בסופו של יום בוטלה ההזמנה, ולתובע ולמשפחתו נגרמה עוגמת נפש מרובה.

בכתב ההגנה, טענה הנתבעת כי התובע מבקש להתעשר שלא כדין על חשבונה, שעה שהובהר לו כי ניתן יהיה לקיים את האירוע חרף הטעות ואף הוצעו לו מספר פתרונות סבירים.

על אף כל אלו, בחר התובע לבטל את ההזמנה, תוך שהוא דורש מלכתחילה פיצוי כספי.

הוסיפה הנתבעת והגישה כנגד התובע כתב תביעה שכנגד, במסגרתו טענה כי דווקא ביטולו של התובע הוא המהווה הפרה של ההתקשרות בין הצדדים, וכי על התובע לשאת בנזקיה של הנתבעת עקב ביטול ההזמנה ברגע האחרון.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, שמעתי את טענות הצדדים בפני ונתתי דעתי לעדויות השונות, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי. טעמי להלן:

במסגרת התביעה דנן, נדרשתי להכריע במספר שאלות עובדתיות.

השאלה הראשונה הינה מהות ההזמנה אותה ביצע התובע.

מכלל העדויות עולה כי התובע אכן הזמין שולחן, כ-10 ימים טרם מועד האירוע, וביחס ל-17 משתתפים.

מתוך שכך, ומקום בו הוכח כי הזמנה זו אושרה על ידי הנתבעת ובדיעבר טענה זו כי אין ברשותה שולחן אשר יכול להחיל מעל 14 אנשים, הרי שיש להכיר בקיומה של טעות מצד הנתבעת בעצם קבלת ההזמנה.

טענה הנתבעת, כי לאחר שהובהרה הטעות בקבלת ההזמנה, מצאה לנכון להציע לתובע מספר חלופות סבירות ומעל כל אלו לא מנעה את הגעתו אל המסעדה, אלא הבהירה כי הישיבה מסביב לשולחן תהא צפופה.

על טענה זו חזרה והעידה הגב' סמדר אללי, מנהלת המסעדה.

בעניין זה איני מוצאת לקבל את טענות הנתבעת.

עיון בתמלילי השיחות, אשר התקיימו בין התובע לבין נציגי הנתבעת, מלמד כי לא מדובר היה בהבהרה שולית על סיכוי לצפיפות, אלא כי נאמר לתובע במפורש "שלא נכנסים שם 17 איש".

כל הטענות הבאות לידי ביטוי בכתב ההגנה ובכתב התביעה שכנגד בעניין זה, הן טענות שבדיעבד אשר אינן עולות בקנה אחד עם התמונה הכללית המצטיירת מתוך התמלילים.