פיצוי של 58,000 ש"ח למשפחת אומנה בשל פגיעה בשמה הטוב

לפני תביעה במסגרתה עותרים התובעים כי בית המשפט יורה לנתבע לפצותם בגין נזקים אשר נגרמו להם עקב פרסומי הנתבע אשר יש כדי בהם הפרה של הוראות חוק איסור לשון הרע התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע").

לטענת התובעים, עקב סכסוך שנתגלע בין הנתבע לבין צד שלישי-מר מלמד, התבקש התובע על ידי מר מלמד להעיד  כעד מטעמו. כפועל יוצא של אותה עדות, החל הנתבע מכפיש את שמם של התובעים בפני צדדים שלישיים ובפני ציבור המתפללים בבית הכנסת של היישוב.

לטענת הנתבע, התבטאויות בניגוד להוראות חוק איסור הוצאת לשון הרע היו נחלתן של התובעים בלבד והטעם היחיד להגשתה של תביעה זו הינו רצונם של התובע ושל מר מלמד (אותו צד שלישי שנזכר לעיל) להפעיל לחץ פסול על הנתבע בשל קיומה של יריבות פוליטית במושב בו מתגוררים הצדדים. עוד נטען כי כל פניותיו של הנתבע לגורמים השונים בעניין ילדי האומנה נעשו מתוקף היותו אזרח המביע דעה מותרת, וממילא לא הייתה בדבריו כוונה לפגוע בתובעים.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונתתי דעתי לטענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי. טעמיי להלן.

המחלוקות בקליפת אגוז

דומה כי עיקר המחלוקות בין הצדדים התייחסו לסוגיות הבאות :

א. פרסומים אשר נעשו לכאורה על ידי הנתבע כנגד התובעים ביחס לתפקודם כמשפחת אומנה.

ב. פרסומים אשר נעשו לכאורה על ידי הנתבע המתייחסים לתובעים בבית הכנסת.

ג. פרסומים נוספים אשר נעשו לכאורה על ידי הנתבע ביחס לתובעים במושב ובפני רשויות שונות.

ג. שאלת קיומן של הגנות מכוח הוראות חוק איסור לשון הרע.

ד. הנזק: קיומו, הוכחתו ושיעורו.

התנהלותם של התובעים כמשפחת אמנה

אין חולק כי ביתם של התובעים משמש כבית אומנה לילדים שונים אשר הופנו אליהם על ידי משרדי הרווחה.

לטענת התובעים, פנה הנתבע לחבר כנסת חרמש בתלונה, על פיה פועלים התובעים ביחס לילדי האומנה אשר תחת טיפולם "תוך הזנחה מתמדת ובאלימות". 

טען הנתבע כי במושב בו מתגוררים בעלי הדין ( מושב אלישיב) מתפקדות מספר משפחות כמשפחות אומנה, וזאת מכוח אישור של משרד הרווחה ובתמורה לקבלת תשלום.

לשיטת הנתבע, "קיימות משפחות", אשר אינן מקפידות על אכיפת ההנחיות והלכה למעשה מזניחות אל ילדי האומנה. כפועל יוצא, נתקל הנתבע, לשיטתו, לא פעם, בילדים המסתובבים בלילות במושב, תוך שהם גורמים לנזק, לרבות נזק  לפרגולה אותה תרם הנתבע עצמו למושב לשם הנצחת הוריו.

לטענתו של הנתבע, פנייתו לחבר הכנסת חרמש, נעשתה על רקע אותה התנהלות ולאחר שהתברר לו ממספר פניות אשר נעשו על ידו, כי הילדים בהם מדובר הינם הילדים המטופלים על ידי התובעים.

מטעמו של חבר הכנסת חרמש, הוגש לעיוני תצהיר, עליו גם נחקר חבר הכנסת.

זה המקום לציין כי מצאתי את עדותו של חבר הכנסת חרמש כמהימנה, סדורה וברורה.