חיגשי נ' גלינה בר בע"מ ואח'

פסק דין

1.ביום א' ומוצאי חג הסוכות ה-3.10.09 וכבכל מוצאי שבת וחג פקדו מבלים רבים את מקומות הבילוי בתל אביב.

התובעים 1 ו-3 נשואים והתובעת 2 חברתם.

בשעה 22:30 לערך הגיעו השלושה למועדון של הנתבעת 1 המכונה ה"גלינה" או ה"גלינה בר" וביקשו להיכנס על מנת להשתתף בשמחתו של חבר של התובע 3, מר שלומוביץ, אשר חגג את יום הולדתו.

2.החבר שלומוביץ יחד עם חברים אחרים כבר היו בתוך המועדון.

כניסתם של התובעים נמנעה.

התובעים המתינו מחוץ למועדון וניסו להיכנס אך ללא הצלחה.

3.לאחר שעזבו את המקום הגיעו שלוש חברות נוספות, בשעה מאוחרת מזו שהתובעים עזבו את המועדון, ונכנסו.

4.התביעה שלפני הוגשה בגין ההפליה הנטענת, הוצאת לשון הרע ועוגמת נפש.

האדנים המשפטיים להגשת התביעה הינם חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים, בכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א -2000 וכן חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – 1965.

5.בקליפת אגוז ניתן לומר כי לשיטת התובעים הם הופלו בשל מוצאם ו/או חזותם המזרחית ו/או שם משפחתם כשהפליה זו מהווה גם לשון הרע.

6.הוגשו שלוש תביעות נפרדות שהדיון בהן אוחד.

עסקינן במקרה אחד, באותן נסיבות ובתובעים שהגיעו יחד וביקשו להיכנס יחד למועדון.

אף על פי כן ולמרות שהנזק הנאמד על ידי כל אחד מן התובעים עומד על סך של 133,584.39 ₪ בחרו התובעים להגיש תביעות נפרדות, קטנות, ולהסתפק בסך של 30,000 ₪ כל אחד.

7.עיון בכתבי הטענות ושמיעת העדויות מלמדים כי אכן התובעים ביקשו להיכנס למועדון וכניסתם נמנעה על ידי מי מטעם המועדון.

הנתבעים לא מכחישים כי התובעים ניסו להיכנס למועדון ללא הצלחה ואני נותן אמון בעדות התובעים שכך אכן היה.

8.אולם ועל אף והכניסה נמנעה, סבורני כי דין התביעה להידחות ואנמק.

9.בסעיף 3 לחוק בדבר איסור ההפליה נקבע:

"(א) מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי, לא יפלה בהספקת המוצר או השירות הציבורי, במתן כניסה למקום הציבורי או במתן שירות במקום הציבורי, מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטייה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית מעמד אישי או הורות"...

בסעיף 6 לחוק נקבע: