מעשי הנאשמת והאישום
הנאשמת הודתה במיוחס לה, במסגרת הסדר דיוני, שמכוחו תוקן כתב האישום. על פי המפורט בכתב האישום המתוקן, הנאשמת הינה בת זוגו של (להלן: "
המתלונן") מזה כ- 22 שנים. בתקופה, עובר להגשת כתב האישום, התעוררו בין השניים ויכוחים בנושאים שונים, לרבות רצונה של הנאשמת להתגרש על רקע התנהגותו של המתלונן כלפיה, שכללה איומים לפגוע בה, אם תחליט לעזבו.
מתברר, כי ביום 18.9.10 בשעות הערב המאוחרות, התפתח ויכוח בין הנאשמת למתלונן סביב רצונה של הנאשמת להתגרש ממנו, במהלכו אמר לה, כי יש לו דרכים להזיק לה ולבתם המשותפת בת התשע. בתום הויכוח ניגש המתלונן למיטתו שבחדר השינה ונרדם.
בחלוף מספר שעות, ביום 19.9.10 בשעה 5:00 לפנות בוקר לערך, נטלה לידיה הנאשמת, תוך שהיא בסערת רגשות, פטיש, שעשוי כולו מברזל, במשקל של כ- 5 ק"ג והכתה את המתלונן באזור האוזן בצידו השמאלי של ראשו. כתוצאה ממכת הפטיש נפצע המתלונן באוזנו השמאלית ובאצבע ידו השמאלית. הוא פונה לבית החולים כשהוא סובל מדימום, כאבים ומירידה זמנית בשמיעה.
במעשיה אלה, פצעה הנאשמת את המתלונן, בן משפחתה, באמצעות נשק קר.
על פי אלה יוחסה לנאשמת עבירה של
פציעה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 334 ביחד עם סעיף 335(א)(1) ו- (ב) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.
מאחר וב"כ הנאשמת עתר לאי הרשעתה בדין, הזמנתי תסקיר שירות המבחן, בטרם אחליט בעניין זה.
פרטי התסקיר והנסיבות האישיות
בתסקיר שהגיש שירות המבחן ביום 12.4.11, פורטו קורות חייה ונסיבותיה האישיות של הנאשמת, כבת 47, ילידת אוקראינה, נשואה בשנית ואם לשניים בגילאים 22 ו- 9. עלתה ארצה בשנת 1991 יחד עם בעלה השני ובנה הבכור.
הנאשמת רכשה השכלה אקדמאית כרופאת שיניים. בהיותה סטודנטית נישאה לראשונה אולם כעבור כשנה התגרשה, ללא ילדים. בתום לימודיה, בשנת 1983, נישאה בשנית למתלונן. עובר לעלייה לארץ התרכזה בטיפול בבנה ורק לאחר מכן עברה קורס התמחות ברפואת שיניים וקיבלה רישיון לעסוק בכך. במשך שבע השנים האחרונות עובדת כרופאת שיניים עצמאית.
התרשמות שירות המבחן הינה, כי המדובר בנישואים שמראשיתם מנהלים בני הזוג קשר זוגי מורכב, כאשר בשנה האחרונה עובר לאירוע, חלה הסלמה נוספת. עוד התרשם שירות המבחן, כי בין בני הזוג קיימת תקשורת בעייתית. לצד אלה, חווים השניים תחושות בדידות ולמרות המתח והבעייתיות תופסים האחד את השני כמקור יחיד לאינטימיות והכלה.
שירות המבחן התרשם מאישה עם דימוי עצמי נמוך, תפיסות קורבניות בולטות וציפיות בלתי מותאמות כלפי הבעל, שישמש עבורה כגורם מיטיב, אשר ישפיע על מצבה הרגשי. על רקע הפרידה מהבת שרויה הנאשמת במשבר רגשי וחוששת מניתוק או הסלמה בקשר עמה עקב מעורבות הבעל והסתתו כנגדה.
בשיחות עם הנאשמת תיארה את המתלונן כאדם דומיננטי וביקורתי, נוקשה, אשר משליט בבית אווירה של פחד וטרור. לאורך השנים נחשפה לאלימות מצדו, בעיקר רגשית ולעיתים אף פיזית. משיחות עם המתלונן, כבן 58, מפעיל מכונות במפעל, עלה, כי מתקשה להסביר את התנהגותה האלימה של הנאשמת כלפיו. להערכתו, היא סובלת מבעיות בריאותיות, אותן מסרבת לאבחן, אשר הובילו למעשיה. נטה לאידיאליזציה של היחסים הזוגיים, שלל ביטויי אלימות מצידה כלפיו ותיאר אותה כמי שהשקיעה את רוב מאמציה בקריירה. המתלונן הדגיש, כי אינו מאוים מהנאשמת וביטא דאגה שהעונש הצפוי לה עלול לפגוע בתעסוקתה. כמו כן מסר, כי טרם גיבש החלטה באשר לחיים המשותפים. מנגד, הדגישה המתלוננת את רצונה הכן להתגרש ואת העובדה, כי הגישה תביעת גירושין. בעניין זה סבור שירות המבחן, כי הפער בעמדות השניים עלול להוביל להתלקחות נוספת ביחסים ומהווה גורם מסכן עבור בני הזוג.
הנאשמת לקחה אחריות על מעשיה, תוך שהדגישה את חריגותו באורח חייה ואת חששה מפני הרשעה פלילית. התרשמות שירות המבחן היא שמצבה הנפשי המעורער אותה עת פגע במסוגלותה לשקול השלכותיהם האפשריות.
במקביל להליך משפטי זה, מתנהל כיום הליך בבית משפט לענייני משפחה בשאלת המשמורת על הבת הקטינה. בעניין זה, ערך שירות המבחן בירור אצל המחלקה לשירותים חברתיים של עיריית ראשל"צ, ממנו עלה, כי המשפחה מוכרת לרשויות משנים קודמות, בהן ערכו בני הזוג ניסיון להיפרד וכיום בכל הקשור למצבה ותפקודה של הבת הקטינה.
להערכת שירות המבחן, הנאשמת, ששרויה במשבר נפשי, זקוקה למתן התייחסות טיפולית במסגרת תומכת. ההמלצה הייתה לדחות הדיון על מנת לבחון אופציות טיפוליות וגיבוש המלצה בעניינה.
בהתאם להחלטתי, הוגש תסקיר משלים ביום 20.6.11, בעניינה של הנאשמת, המבוסס על המשך פגישות עמה ועל מידע שהתקבל משירותי הרווחה של העירייה ומהמרפאה לבריאות הנפש.
באשר למתלונן, התרשם שירות המבחן, כי הוא מטשטש את חומרת המצב הנוכחי, מתקשה לשתף פעולה עם גורמי טיפול ומונע פגישות בין הנאשמת לבתם, כאשר יתכן ולמניעת מפגשים אלה משמעות קריטית במצבה הירוד של הבת, עד כדי כך שהופנתה לאבחון במסגרת המרכז לבריאות הנפש.
ביחס לנאשמת, אשר חשה רגיעה עקב תנאי ההרחקה מהמתלונן ואשר לוקחת חלק במפגשים פרטניים במסגרת המרכז למניעת אלימות בראשון לציון, התרשם שירות המבחן, מהצורך בהמשך ובמיצוי התהליך הטיפולי בו החלה. עוד התרשם שירות המבחן, כי הנאשמת משקיעה מאמצים כנים בקשר עם גורמי טיפול ורווחה, מביעה נכונות לשקם את חייה על אף הקשיים עמם היא מתמודדת. לדעתו ביצעה את המעשה כאמצעי לצאת ממעגל האלימות בו היתה נתונה לאורך שנים. העובדת הסוציאלית המטפלת במשפחה דיווחה, כי זמן קצר לפני ביצוע העבירה, התקבלה שיחת חירום מן הנאשמת, ממנה התרשמה העובדת, כי הנאשמת נתונה במשבר חריף ובסיכון להיפגע ועל כן הומלץ בפניה לעזוב את הבית ולצאת למקלט לנשים מוכות.