אביעד ואח' נ' מועדון הניופורט

פסק דין

זו תביעה ע"ס 31,200 ₪, ובגין אי הכנסת התובעים למועדון הנתבע ביום 7.10.10 שעה 01.30 , וזאת שעה שבאותו זמן הוכנסו למועדון אורחים אחרים, ולמרות שנאמר לתובעים שהמועדון סגור. הנתבעת טוענת להעדר עילה מפורטת לפי חוק איסור הפליה במוצרים, ושירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים. כן טוענת שהמועדון היה מלא וסגור לכניסת אורחים נוספים בשעה שהגיעו התובעים, ולפי מגבלת אורחים שקבעה המשטרה, שאותם אורחים בודדים שניצפו נכנסים למועדון בשעה שהתובעים סורבו, היו אורחים שיצאו להתאוורר לשעה קלה, או לעשן, וזוהו כמי ששילמו כבר קודם או חברי וי.איי.פי של המועדון שלהם נשמרים מספר מקומות קבועים על הבר, למשך כל שעות הפעילות.

התובעים מציינים כי לא יכולים לומר בגין מה הופלו על ידי המארחת כיוון שלא יכולים להכנס לראשה, אך מציינים בדיון שהיה נראה שכניסת התובעת תותר ואולם משהצביעה גם על בעלה התובע, נאמר להם שאי אפשר להכנס. יצויין שהתובע הינו כהה עור, אך כאמור לא פורטה סיבת ההפליה, אלא האמירה שהמקום סגור, ושעה שאחרים נכנסים, ללא הפרעה.

הנתבעת מצידה טוענת שהרוב המוחלט של האורחים במועדון, בכלל ובפרט, הינם בני עדות המזרח לרבות כהיי עור, וחלק מן האורחים שחזרו למועדון, באותה שעה, היו אף הם כהיי עור.

הצדדים חזרו על הטענות בדיון ואף כל צד הציג סרטון ותמונות לחיזוק טענותיו.

המארחת הרלוונטית למועד הנתבע לא הגיעה לדיון.

בפאן העובדתי עולה מן הדיון שאכן כפי שמצוין בתביעה במועד שהנתבעים סורבו להכנס למועדון, למספר אורחים אחרים הותר להכנס, כן אין מחלוקת שבסופו של דבר נאמר לתובעים שאינם יכולים להכנס כיוון שהמקום סגור, דהיינו מלא לאותה עת.

מדובר בשעה מאוחרת יחסית ביום ה' בשבוע, במתחם הנמל בת"א, וסביר בעיני בית המשפט שהמקום היה מלא, ושהיתה תנועה כלשהי של אורחים החוצה ופנימה להתאווררות, יחד עם זאת, נראה, ובהעדר עדות מטעם המארחת הרלוונטית, שהטיעון שהמקום סגור, נראה במידה מסויימת של צדק לתובעים כבלתי רלוונטי, בשעה שראו אחרים נכנסים למקום, אמנם לא מדובר בעשרות אנשים אלא באנשים בודדים, אך עדיין ייתכן ובצדק מבחינת הנתבעים ובעיקר בשל ההתעלמות המוחלטת מהם, שעה שאחרים נכנסים, חשו שמופלים בדרך זו או אחרת. לא ראיתי מקום לקבוע בנסיבות כי חלה חזקת הפליה לפי החוק, או כי הנתבע הוכיח שלא פעל באופן מפלה, התרשמותי היא שמשיח קצר בכניסה למועדון ובהמשך התעלמות מכעיסה, וכאשר אחרים נכנסים אם כי בכמות לא גדולה, ובשעה מאוחרת יחסית, שהתובעים נפגעו מן העניין, וזכאים לפיצוי מסויים בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם, ואולם לא בשיעור הנתבע או קרוב אליו ונוכח הנסיבות שתוארו.

בנסיבות העניין, אני מחליט לחייב את הנתבע לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, בשל עוגמת הנפש שנגרמה להם באירוע נשוא התביעה, סכום של 1,200 ₪ , אין צו להוצאות נוספות. הסכום ישולם בתוך 21 יום מקבלת הנתבע פסק הדין, ולא יישא הצמדה וריבית כחוק.

כן אני מורה על תיקון פרוטוקול הדיון מהיום, טעות הקלדה בשורה 17-18 , כאשר יירשם מפי התובעת במקום: "בעבר הייתי עם בעלי והיא הכניסה אותנו". שנרשם באופן מוטעה, ירשם:"בעבר הייתי לבד במקום ללא בעלי והיא הכניסה אותי".

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ל' אב תשע"א, 30 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.