א.
השאלות שביקשו הכרעה:
1. האם עזבון המורכב רובו ככולו מדירה יפורק על פי דיני המקרקעין או על פי דיני הירושה?
2. כיצד יחולק העזבון לפי דיני הירושה?
2.1. האם יש ליורשים, כקבוצה, זכות קדימה קולקטיבית לרכוש האחד את חלקו של האחר , במובן זה שזכות זו גוברת על זכותם של צדדי ג' זרים?
2.2. האם רשאי יורש ושותף בנכס מקרקעין להתנגד לפירוק השיתוף בו, כך שזה לא יימכר למי היורשים האחרים?
2.3. האם ועד כמה יש להתחשב בטעמים רגשיים בחלוקת העזבון?
ב.
ההליך והצדדים:
3. המנוחה פלונית ז"ל, מצאה את מותה בנסיבות טרגיות ביום 23/8/2008 והיא רק בגיל 33 שנים. בלכתה לעולמה הותירה המנוחה אחריה 4 ילדים קטינים, הם המשיבים 2-5:
3.1. המשיבה 2 הינה קטינה בגיל 13.5 שנים שנולדה ביום 2/12/1997 (להלן : "
ס.פ."). לקטינה זו אב רשום במשרד הפנים אך הוא מעולם לא קיים עמה קשר; אי לכך מונתה לקטינה זו עורכת דין מהלשכה לסיוע משפטי שמשמשת עבורה כאפוטרופוס לדין בהליך זה.
3.2. המשיבים 3-4 הינם קטינים בגילאים 10 ו-8 בהתאמה והם נולדו כתוצאה מקשר שהתקיים בין המנוחה לבין אביהם (להלן : "
מ. "); מ. אינם מיוצגים בידי עורך דין ואביהם מייצגם בהליכים שבפניי. מר מ. הגיש לפני כשנה תביעה על סך 120,000 ש"ח כנגד העזבון בת"ע 5161-07-10 בגין הוצאות קבורה ולוויה, כיסוי חובות של המנוחה בחשבון בנק ותשלום חובות אחרים של העזבון. נכון לשעה זו, התביעה טרם הוכרעה.
3.3. המשיב 5 הינו קטין בגיל 5 שנים שנולד ביום 13/2/06 וזאת כתוצאה מקשר שהיה למנוחה עם אביו (להלן : "
א.ב.א. ").
4. ביום 8/2/2011 ניתן צו ירושה אחר המנוחה אשר קבע, כי 4 ילדיה הקטינים לעיל הם יורשיה בחלקים שווים.
5. זה המקום לציין, כי העזבון כולל דירה ברחוב *** בטבריה על תכולתה (להלן: "
הדירה") ועוד כ-43,000 ש"ח שהתקבלו כתוצאה ממכירת רכב של המנוחה. אמנם תלויה ועומדת תביעה של כל יורשי המנוחה כנגד חברת הביטוח ענבל בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ד - 1984, אך טרם נפסק סכום כלשהו בתביעה זו. יוצא איפוא, כי הנכס המרכזי נשוא העזבון כיום הוא הדירה.
6. ביום 16/2/2010 מינתה קודמתי, כב' השופטת שלי אייזנברג, את עוה"ד אריה אביאב כמנהל עזבון זמני של המנוחה (להלן : "
מנהל העזבון"). מאוחר יותר הוארך תוקף המינוי ועם מתן צו הירושה, הפך להיות מינוי קבוע.
7. ביום 26/4/2011 עתר מנהל העזבון לפסוק את שכרו ולשחררו מתפקידו, שעה שדאג למכור את רכבה של המנוחה, לכנס את נכסיה ושעה שסבר, כי בין היורשים מתנהל מו"מ לרכישת הזכויות בדירת המנוחה.
8. האפוטרופוס לדין של ס.פ. התנגדה לשחרורו של מנהל העזבון מתפקידו וטענה, כי מנהל העזבון אמור להחליט מה ייעשה בדירה, שעה שהוריה של המנוחה המשמשים אפוטרופסים של הקטינה מתנגדים למכירתה עד הגיעם של הקטינים לגיל 21 שנים. הבסיס להתנגדות זו הינו הערך והקשר רגשי של הקטינה לדירה זו והחשש מפגיעה לקשר בין האחים במידה וילדי מ. יתגוררו בדירה זו בעוד שאחרים לאו. לפיכך נטען, כי רק אדם ניטרלי כגון מנהל העזבון יוכל להמשיך ולהחזיק בדירה ולהשכירה לצד ג' למשך התקופה המבוקשת.