1. א. התובעים, זוג צעיר, אשר נישא ביום 3.12.09 והנתבע הינו צלם במקצועו. ביום 20.11.09 נפגשו התובעים עם הנתבע וסיכמו כי תמורת הסך של 2,600 ש"ח (כולל מע"מ) התחייב הנתבע להתלוות אליהם ולצלם את כל מהלך החתונה - זאת החל מהרגע בו ייפגשו בשכונת נווה צדק בת"א ועד תום האירוע.
לטענת התובעים, סוכם גם, שלא תהא הגבלה למספר התמונות המצולמות ובנוסף ידאג הנתבע להביא צלם וידאו מטעמו שיצלם את החתונה מרגע הכניסה של התובעים עד תום האירוע.
עוד התחייב הנתבע להעביר לידי התובעים, לאחר החתונה, את כל התמונות שצולמו במהלך האירוע על גבי דיסק ואת הוידאו ערוך על גבי דיסק נוסף וכן לפתח 150 תמונות עבור אלבום תמונות שיבחר על ידי התובעים - וזאת מתוך 3 אופציות שהוצעו להם, כאשר האופציה הראשונה שהיא האלבום הפשוט כלולה במחיר ששולם.
ב. ביום 30.12.09 הגיעו התובעים לביתו של הנתבע וקבלו לידיהם שלושה העתקים של סרט וידאו ודיסק שאמור היה להכיל את צילום מהלך החתונה ובמעמד זה שילמו התובעים לנתבע את הסך של 2,600 ש"ח, כפי שהוסכם.
התובעים לא היו שבעי רצון מהמוצר שקיבלו, משום שעוד באותו ערב בעת שצפו בדיסק המכיל את תמונות החתונה, גילו הם שהחלק העיקרי של החתונה, קרי קבלת הפנים, אינו מופיע בתמונות.
לטענת התובעים, הם הצטלמו עם כל האורחים והקרובים שלהם, טקס החופה והתמונות שהצטלמו ליד כל שולחן אורחים.
בעת שהתובעים גילו זאת, הם התקשרו אל הנתבע והנתבע הבטיח לחפש בארכיון את התמונות החסרות ולשלוח אליהם דיסק עם התמונות החסרות.
ג. מאחר והנתבע לא שלח את שהבטיח, התקשרו אליו התובעים, אך הנתבע טען שהוא חולה והבטיח לטפל בעניין לקראת סוף השבוע. מאז אותה הבטחה התקשרו התובעים עוד מספר פעמים עם הנתבע וכל פעם הבטיח הנתבע לחפש, לבדוק ולשלוח הדיסק עם התמונות החסרות.
בסופו של יום, הודיע הנתבע לתובעים, שהוא לא מצא תמונות נוספות ואם ימציאו לו את סרט הוידאו הוא יוציא תמונות מהסרט, אך התובעים לא קיבלו את המבוקש.
ד. לאור הטענות המובאות לעיל והיות והתובעים סבורים שהנתבע הפר את ההסכם עמם ואף פעל ברשלנות כלפיהם הגישו הם תביעה זו לחייב את הנתבע לשלם להם פיצוי כספי ולו רק לסייע להם באופן חלקי לריפוי הנזק שנגרם להם והסכום שנראה להם סביר ושאותו תבעו הוא 31,200 ש"ח.
2. הנתבע הגיש כתב הגנה ובו מודה בחלק מטענות התובעים ואת חלקם מכחיש.
לטענתו, הוא צילם את האירוע כפי שהובטח לתובעים ובמסגרת ההסכם אתם. כמו כן, טוען הנתבע, שצולמה קבלת הפנים על ידי צלם הוידאו ולפי בקשת התובעים צילם צלם זה את קבלת הפנים בתמונות סטילס. כמו כן, ישנן תמונות על ידי השולחנות בעת שהתובעים עברו בהם וביקשו לצלמם.
הנתבע רצה לבוא לקראת התובעים ולגשת למעבדה על מנת להוציא תמונות מסרט הוידאו ובדואר הוא שלח לתובעים את הדיסק.
הנתבע ברצותו לספק את רצון התובעים, ביקש מהם שישלחו את הדיסק עם הפריימים והוא יעביר להם אותם במעבדה לתמונות סטילס על חשבונו.
הנתבע מוסיף וטוען, שלתובעים ישנן תמונות למכביר, כ-520 תמונות בעת שמספר המוזמנים היה ממילא מצומצם.
הנתבע סבור, שהוא לא גרם לתובעים עוול כלשהו, הוא לא צריך לשלם להם כל פיצוי, משום שבפועל לא נגרם להם נזק והם מנסים להתעשר על חשבונו.
הנתבע טוען, שגם כיום אין מניעה שהתובעים יבחרו פריימים לפי בחירתם והנתבע יעביר אותם לתמונות על חשבונו.
3. א. שמעתי את הצדדים באריכות ועיינתי בחומר הראיות ולאחר ששקלתי את כל חומר הראיות, התרשם בית המשפט, שגם אם אקבל את טענת התובעים, שהם לא קיבלו את כל התמונות, הרי שעל פי ניהול הדיון, לא נראה לי שהתמונות העיקר אלא הפיצוי אותו תבעו בתביעה זו בסך של 31,200 ש"ח, שהוא - לדעתי- מוגזם ביותר וללא כל יחס למידת ההוכחה שהוכיחו הצדדים לאימות טענותיהם אשר הובאו בכתב התביעה.
ב. אין להוציא מכלל אפשרות, שטענת התובעים על כי הנתבע לא סיפק תמונות מכל האירוע היא אכן נכונה, ברם אני מאמין לנתבע, שהוא עשה ניסיונות לספק את צרכי התובעים על ידי שחזור ופיתוח תמונות מסרט הוידאו - תמונות, אשר לטענת התובעים לא סופקו להם, אך אני מאמין לנתבע, שהתובעים לא העבירו את מה שביקש מהם על מנת שיוכל לשחזר התמונות.