עדי בר לביא נ' ספארק נטוורקס (ישראל) בע"מ ואח'

החלטה

התביעה שבפניי עניינה הפרת הוראות חוק התקשורת ( תיקון מס' 40 ) , ( בזק ושידורים ) , התשס"ח – 2008 (להלן "חוק התקשורת" ) בדבר שליחת דברי פרסום באמצעות דוא"ל בניגוד לרצונו של התובע .

תמצית טענות התובע :

ביום 16.11.2010 קבל התובע מהנתבעת המנהלת אתר היכרויות בשם ג'יידייט (להלן: "האתר") הודעת דוא"ל המודה לו על הצטרפותו כחבר באתר , בה הוזמן להפעיל את חברותו באמצעות לחיצה על קישור והקלדת קוד. כמו כן צוין כי על התובע לאמת את כתובת הדוא"ל ( להלן : "כתובת דוא"ל" ) שלו וזאת על מנת שג'יידייט תוכל לשלוח לתובע התראות על הודעות מחברים אחרים . לטענת התובע מעולם לא נרשם כחבר באתר ולא היה מעוניין לקבל הודעות דוא"ל נוספות מהנתבעת , התובע לא בצע את פעולת הפעלת החברות ואף לא אימת את כתובת הדוא"ל שלו וסבר כי בכך חברותו תפסק , אך למרות זאת המשיך לקבל הודעות נוספות.

ביום 18.11.10 קבל התובע שלוש הודעות דוא"ל פרסומיות נוספות , משנוכח כי אין טעם לנסות וללחוץ פעם נוספת על הכפתור להסרה מרשימת התפוצה השיב התובע להודעת הדוא"ל האחרונה שנשלחה אליו בה בקש פעם נוספת להסירו מרשימת התפוצה וכן התריע כי משלוח הודעות הדוא"ל הפרסומיות מנוגדת לדין , מאז משלוח הודעת ההתראה כאמור ועד למועד הגשת כתב התביעה קבל התובע עוד שש הודעות דוא"ל פרסומיות . עד למועד הגשת כתב תביעה שלחה הנתבעת לתובע, לטענתו, 13 הודעות דוא"ל פרסומיות בגינן דורש הוא פיצוי לדוגמא.

בנוסף טען התובע כי האמור בכתב ההגנה מהווה לשון הרע כנגדו וגם בגין כך זכאי הוא לפיצויים.

תמצית טענות הנתבעים:

בבעלותה של הנתבעת אתר אינטרנט המופעל על ידה ואשר מעניק שירות מקוון בתחום היכרויות וירטואליות באמצעות רשת אינטרנט לכל מי שחפץ ומעוניין בכך.

הצטרפות לאתר אינה כרוכה בתשלום ומתאפשרת רק לאחר הרשמה לאתר הנתבעת באמצעות מחשב ביתי . משתמש שאושרה הצטרפותו הופך לחבר באתר ללא תשלום או התחייבות .

כל חבר באתר רשאי בכל עת להפסיק או לבטל חברותו תוך 48 שעות ותוך הסרתו המוחלטת של הפרופיל שלו . התובע ביום 16.11.2010 לאחר ביצוע פעולת הרשמה הצטרף מיוזמתו לשירות המקוון של הנתבעת במסגרת האתר . לטענת הנתבעת הדבר נעשה באמצעות פתיחת פרופיל פיקטיבי אשר כשלעצמו מהווה הפרה בוטה של תנאי הסכם השרות מצד התובע , הרישום נעשה באמצעות ספק שרותי אינטרנט "012 קווי זהב בע"מ" . יש לציין כי חברת 012 קווי זהב מעולם לא שמשה כספק אינטרנט של הנתבעת .

לאור אופיין ומהותן של ההודעות אשר נשלחו לתיבת הדוא"ל של התובע הרי שלא מדובר בהודעות הנופלות בגדרו של "דבר פרסומת" כהגדרתו בס. 30 א לחוק התקשורת , אלא הודעות תוכן אשר הינן חלק אינטגראלי מהשירות המקוון אותו מעניקה התובעת .

הנתבעת טוענת כי התובע מעולם לא שלח לתיבת הדוא"ל שלה כל הודעה שהיא ומכל מקום אין הנתבעת יודעת איזו פעולה בצע התובע שכן לא נתקבלה בידה כל הודעת התראה כנטען . דבר הודעת ההתראה האמורה ותוכנה הובאו לידיעתה לראשונה עת הומצא לידיה כתב התביעה .

הנתבעת מאשרת כי ביום 18.11.2010 נשלחו לתיבת הדוא"ל 2 הודעות בלבד וביום 24.11.2010 הודעה נוספת . מדובר במשלוח 5 הודעת התאמות והודעת מערכת אחת – אשר כולן הינן חלק מהשירות המקוון המוענק לתובע בהיותו חבר באתר הנתבעת.

השימוש בשירות המקוון אסור במפורש על אנשים נשואים , לו הייתה ידועה עובדה זו לגבי התובע ממילא היה מוסר פרופיל התובע , או לא ניתן אישור להצטרפותו מלכתחילה , לפיכך מדובר בהפרת תנאי השירות על ידי התובע .

דיון :

המחלוקות העיקריות שבין הצדדים הינן כדלקמן:

האם ואיך נרשם התובע לאתר, שכן התובע טוען שמעולם לא נרשם לאתר ואלו הנתבעים טוענים שהקשר הראשון נוצר על ידי התובע.

הצדדים חלוקים בשאלה האם הודעות האימייל שנשלחו יש בהם חומר פרסומי כהגדרת סעיף 30א. לחוק התקשורת.

האם האמור בכתב ההגנה מהווה הוצאת דיבה כנגד התובע.

בדיון שהתקיים בפניי טען התובע כי לא נרשם לאתר, ואלו הנתבע טען שהפניה הראשונה נעשתה על ידי התובע או מי מטעמו ברשותו או שלא ברשותו, ולנתבעים אין דרך לדעת זאת בעת הפניה.