ת"א
בית משפט השלום חדרה
|
21779-12-09
14/04/2011
|
בפני השופט:
חננאל שרעבי
|
| - נגד - |
התובע:
1. אברמוביץ שמואל
2. אברמוביץ רנה
|
הנתבע:
1. באומל אופירה
2. באומל יהודה
|
| פסק-דין |
1. א. עסקינן בעץ פיקוס (להלן: "הפיקוס") שגדל בחצר הנתבעים בבנימינה, אך ענפיו
ושורשיו חדרו לחצר הסמוכה שבבעלות התובעים, וגרמו נזק, כך עפ"י הנטען, לבית מגורי התובעים (להלן: "המבנה").
ב. סבורני כי אין מחלוקת בשאלת האחריות (כפי שאף עולה מסיכומי הנתבעים) ועיקר המחלוקת היא בשאלת גובה הנזק.
2. התובעים טוענים כי נזקם הכולל עולה לכדי סך של 140,806 ש"ח נכון ליום הגשת התביעה בתאריך 17.12.09, בעוד שהנתבעים סבורים כי נזקם המקסימאלי של התובעים לא עולה על סך של 28,500 ש"ח, בהתאם לחוו"ד מומחה מטעמה בתאריך 1.7.10.
3. בנוסף גם טענו הנתבעים טענת התיישנות אליה אתייחס להלן בנפרד.
4. כל צד תמך את טענת הנזקים למבנה בחוו"ד מומחה מטעמו.
לנוכח המחלוקת בין המומחים החלטתי למנות מומחה מטעם ביהמ"ש, אשר הינו המהנדס ושמאי המקרקעין מר פרי פרץ אורי (להלן: "המומחה" או "מומחה ביהמ"ש"), וחוות דעתו מיום 7.12.10 הוגשה לביהמ"ש.
5. לאחר קבלת חוו"ד מומחה ביהמ"ש, הסכימו הצדדים כי יוגשו סיכומים בכתב וביהמ"ש יתן פס"ד בהסתמך על החומר שבתיק לרבות חוו"ד מומחה ביהמ"ש.
סיכומי הצדדים הוגשו, ולהלן פסה"ד.
6. יצוין כי לאחר הגשת כתב התביעה כרתו הנתבעים את עץ הפיקוס, וזאת, לגרסתם, כמחווה של רצון טוב כלפי התובעים.
בכך למעשה ייתרו סעד אחר אותו ביקשו התובעים במסגרת תובענה זו, והוא כי ביהמ"ש יחייב את הנתבעים לגדוע את עץ הפיקוס האמור.
דיון והכרעה
טענת ההתיישנות
7. טרם שנבחן את הנזקים לגופם, נבדוק את טענת ההתיישנות שמעלים הנתבעים כנגד התובעים ונכריע בה.
8. כאמור, התובענה הוגשה בתאריך 17.12.09.
טוענים הנתבעים כי כל העובדות נשוא כתב התביעה היו קיימות וידועות לתובעים מזה שנים רבות. לטענתם, עץ הפיקוס היה קיים בחצר כ- 40 שנה ושורשיו לא החלו "לפלוש" לחצר התובעים רק ב- 7 השנים האחרונות.
מציינים עוד הנתבעים כי אפילו התובעים מודים בסעיפים 3-4 לכתב התביעה כי ידעו על חדירת שורשי הפיקוס לחצרם תוך פגיעה במבנה, כבר בשנת 1999.
9. מן העבר השני - התובעים טוענים בסיכומיהם כי התביעה לא התיישנה, שכן אחד מהיסודות המרכיבים את עילת התביעה (אשר הוא הנזק הנטען והוכחתו) התבררו לתובעים רק לאחרונה. עפ"י ההלכה הפסוקה, ברגע שאחד מיסודות התביעה לא התיישן די בכך כדי לדחות את מועד תחילת ההתיישנות. לשם כך מפנה ב"כ התובעים בסיכומיו לע"א 7707/01 צורף עליזה נ' קופ"ח.
10.
אם נבחן את כתב התביעה נמצא כדלקמן: