החזרת קטינה חטופה לבית מגוריה הרגיל בארה"ב לפי אמנת האג

פתח דבר

1.         תביעת אב לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), תשנ"א - 1991 (להלן: " האמנה"), ובה נתבקש בית המשפט להורות על החזרתה לאלתר של הקטינה למקום מגוריה הרגיל, בבית הוריה בפייר לון, ניו ג'רסי שבארה"ב.

בגדרי תיק זה העלתה הנתבעת, אמה של הקטינה ואישתו של התובע, כל טענה אפשרית על פי האמנה.

תחילה טענה הנתבעת, כי "מקום המגורים הרגיל" של הקטינה הוא בישראל ולא בארה"ב, וכי לחלופין מתקיימות שלוש ההגנות על פי החוק:

א.        הגנת ההסכמה;

ב.        הגנת ההשלמה;

ג.         הגנת הנזק.

2.         במסגרת ההליכים עלתה שאלת מעמדם של ההורים בארה"ב, לאמור, האם הם בגדר שוהים חוקיים שם או שמא לא חוקיים ובלתי רצויים? האם התובע מחזיק באשרת שהייה והאם לא מרחפת מעל לראשו סכנת גירוש מארה"ב?

הנתבעת טוענת, כי התובע הינו בגדר שוהה בלתי חוקי בארה"ב, כי האשרה בה החזיק (ויזה) עד לאחרונה מסוג " 2 F ", פקעה משהיא ניתנה לו מכוח היותו נשוי לה, ומכוח אשרת השהיה שהיתה לה בשל היותה סטודנטית. לטענתה, וזו התבררה כנכונה, משפקעה אשרת השהיה שלה, בשל הפסקת לימודיה פקעה בצידה האשרה שניתנה לתובע. לטענת הנתבעת הרי שלשני ההורים אין אשרת שהייה בארה"ב, שניהם אינם יכולים ורשאים לעבוד שם ולכך יש השלכה ישירה על שאלת הנזק שעלול בסבירות למעלה מגבוהה, להיגרם לקטינה, אם יורה בית המשפט על החזרתה לשם.

3.         בגדרי תיק זה הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם שני הצדדים. מטעם התובע הוגש תצהיר חתום על ידו וכן תצהירים של אחרים - אחותו גב' ס. ב.ח., מר א.ב. - חבר משותף וכן של הרב א.א. - רב הקהילה בארה"ב.

            מטעם הנתבעת הוגשו תצהירי עדות ראשית, האחד ערוך על ידה והשני מטעם רואה החשבון מר י.ש.

            לקראת ישיבת ההוכחות הגיש התובע הודעה ובקשה, במסגרתה עתר לאפשר לו למסור עדות ולהיחקר על תצהירו באמצעות תוכנת הסקייפ, ושלא על דרך התייצבותו בישראל ולחקירה באולם בית משפט.

דחיתי בקשתו זו משלא הוצגו לפני נימוקים משכנעים דוגמת קיומה של מניעה רפואית או מניעה אוביקטיבית אחרת לאי התייצבותו לדיון שנקבע לשם מסירת עדותו בנושא שכה בוער בעצמותיו.

            לישיבת ההוכחות התייצבה הנתבעת ועדיה ואילו מטעם התובע התייצבו עדיו בלבד. משכך נחקרו אותם עדים בלבד, אלא שבהמשך ובעקבות בקשת רשות ערעור שהגיש התובע על החלטת בית המשפט שלא איפשרה גביית עדותו באמצעות הסקייפ, ועל אף שבית המשפט המחוזי דחה את בקשתו איפשר לתובע להגיע לארץ תוך פרק זמן קצוב לשם מסירת עדותו בפני בית משפט זה, למרות שנסתיימה שמיעת פרשת ההגנה ועדיה.

אי לכך, ולאחר שהתובע התייצב בארץ, זומנו הצדדים לדיון לפני במהלכו הוא נחקר נגדית על תצהירו.

זה המקום לציין, כי תצהירו של התובע הוגש בצוותא חדא עם שאר תצהירי העדות הראשית מטעמו ואף ששמיעת ראיות הצדדים - חקירת עדיהם התנהלה שלא בהתאם לסדר המקובל, לפיו התובע מעיד ראשון, הרי ששמיעת התובע בשלב מאוחר יותר לא גרמה לעיוות דין כלשהו. מסקנה זו מתחייבת גם נוכח העובדה, כי תצהירו של התובע נותר כמות שהוא, מבלי שהתובע ביקש מאוחר יותר לערוך מקצה שיפורים על דרך השלמתה, למשל.

המסגרת הנורמטיבית

4.         תכליתה של האמנה והחריגים השונים שהיא מציבה, נדונו רבות בפסיקת בתי המשפט. האמנה מציבה מסלול מהיר להחזרת קטין למדינה ממנה הוצא - ממנה נחטף ואליה לא הוחזר.

נקודת המוצא של האמנה היא, כי טובת הקטין מחייבת החזרתו המידית למדינה ממנה נחטף. אמנה זו הפכה חלק מהמשפט הפנימי של ישראל.