ספרטק נ' נתיב אקספרס - תחבורה ציבורית בע"מ

פסק דין

הנתבעת מספקת שירותי תחבורה ציבורית.

בין השאר הפעילה הנתבעת קו מס' 606 מנתניה לת"א ולכיוון ההפוך.

ביום 14.3.10 עלה התובע על אוטובוס של הנתבעת בקו 606 בתל אביב לכיוון נתניה.

אין חולק כי במהלך הנסיעה התקבלה שיחת טל' במכשיר הסלולארי של התובע, והוא החל לדבר.

לדבריו, הנהג ביקש ממנו להפסיק את השיחה או לעבור לאמצע האוטובוס או לחלק האחורי.

התובע ניסה לשכנע את נהג הנתבעת כי ידבר בלחש, כך שהדבר לא יפריע לנהג, אך לטענתו הנהג הסיט את האוטובוס לשולי הכביש, עצר את האוטובוס, פתח את הדלת וביקש מהתובע שירד מן האוטובוס.

לטענת התובע כפי שנטען בכתב התביעה, בהיעדר ברירה ואפשרות תחבורה אחרת, התיישב התובע במושב האחורי, וזאת על מנת להגיע לביתו.

עוד טוען התובע כי לאחר מכן התיישב אדם אחר במקום שפינה ושוחח במכשיר הפלאפון והנהג לא העיר לו דבר.

התביעה הוגשה על סך של 15,000 ₪ בגין עוגמת הנפש, ההשפלה והאפליה שהיו מנת חלקו של התובע, כשהתובע מציין שנסיעותיו התייקרו בצורה משמעותית כתוצאה מכך שהפסיק להשתמש בשירותי הנתבעת בעקבות המקרה.

הנתבעת טענה כי העובדות אינן כפי שנטען על ידי התובע.

נהג הנתבעת העיד ונחקר בחקירה נגדית ומסר את גרסתו באשר להתרחשות האירוע.

לטענתו, קיים שלט במקום ברור באוטובוס האוסר הפרעה לנהג באמצעות שיחה בטל' סלולארי.

כמו כן, טען הנהג כי ביקש מן התובע בנימוס שיעבור לחלק האחורי של האוטובוס ושבשום מקרה לא עצר את האוטובוס, פתח את הדלת וביקש מהתובע לרדת מן האוטובוס.

עסקינן בגרסאות סותרות.

מלבד התובע והנהג לא הובאו עדים נוספים.

לאחר ששמעתי את שתי העדויות, אין בידי להעדיף עדות אחת על פני האחרת.

הנתבעת הפנתה לתקנות 452 ו-455 לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961.

בתקנה 452 נקבע:

"שיחה עם הנהג והפרעה לו [תיקון: תשכ"ו (6)]