חן נ' הפניקס ישראלי חברה לביטוח

פסק דין

במסגרת התביעה שבפני טוען התובע כי על הנתבעת לשפותו בגין עלות שני זוגות אופנים אשר נגנבו מביתו .

לטענת התובע , תכולת ביתו בוטחה על ידי הנתבעת בביטוח תכולת דירה שמספרה : 06/19/72/739848 מסוג :"הבית שלי" (להלן:"פוליסת הביטוח").

ביום 4/5/08 נגנבו מדירתו 2 זוגות אופנים אשר שווים לפי חשבונית רכישה מיום 14/3/08 עומד על 3,195 ₪ .

לטענת התובע, בשנת 2006 נגנבו מדירתו 2 זוגות אופניים קודמים אשר היו לו והנתבעת פיצתה אותו בגין הגניבה. לאחר רכישת האופניים נשוא התביעה, פנה אל הנתבעת , העביר אליה את חשבונית הרכישה בדרישה כי הפיצוי אשר ניתן לו בגינם יושלם לערך כינון. לטענתו , הנתבעת סירבה לפצותו בגין כינון הואיל וחלף זמן רב ממועד הגניבה עד למועד רכישת האופניים האחרים וכן, הואיל ולטענתה בחר התובע באופציה "פיצוי" תחת "כינון". כך או כך, לטענת התובע, ידעה הנתבעת על דבר רכישת האופניים החדשים.

התובע הגיש לנתבעת תביעה לשיפוי בגין גניבת האופניים ביום 4/5/08 ובמענה לתביעתו זו, השיבה לו הנתבעת, כי תביעתו לשיפוי נדחית הואיל ולטענת הנתבעת, האופניים כלל לא בוטחו על ידה.

פניות נוספות של התובע לא נענו ומשכך, הגיש התובע תביעתו במסגרתה הוא תובע שיפוי בגין ערך האופניים וכן, פיצוי בגין בזבוז זמן ועוגמת נפש בסך 500 ₪.

2.לטענת הנתבעת, יש לדחות את תביעתו של התובע , הואיל ופוליסת הביטוח אינה חלה על מקרה זה .

כך, לטענת הנתבעת אין תחולה לפוליסה , ראשית, משום שהאופניים אשר נגנבו אינם נכללים במסגרת התכולה וזאת, הואיל ולאחר גניבתם בשנת 2006 בחר התובע באופציית פיצוי ולא כינון ומשכך, נגרעו האופנים מתכולת הדירה.

בנוסף, לטענת הנתבעת , פוליסת הביטוח הינה ל"דירת" התובע והואיל והאופנים הוחזקו במקלט-מחסן הבית המשותף – אין תחולה לפוליסה . זאת ועוד, הואיל ובמקלט אין אמצעי המיגון הנדרשים כתנאי לתחולת הפוליסה – הרי שאף מטעם זה אין כיסוי ביטוחי.

משכך, לטענת הנתבעת, יש לדחות את תביעת התובע. לחילופין , לטענת הנתבעת , ככל שתביעתו של התובע תתקבל , הרי שיש לנכות מסכום הפיצוי את דמי ההשתתפות העצמית בהתאם לפוליסה בסך של 456 ₪.

הדיון :

במסגרת הדיון, העידו התובע ונציג הנתבעת וכן, הוצגו בפני בית המשפט מסמכים שונים ובכלל זה אישור משטרה בדבר גניבת האופניים, חשבונית בדבר עלות רכישתם, פוליסת הביטוח ותכתובת.

לאחר ששמעתי את העדויות , עיינתי בכתבי בי- דין והראיות , החלטתי כי יש לקבל את תביעת התובע, בכפוף לקיזוז השתתפות עצמית וכמפורט להלן.

בפתח הדברים אציין כי לעניין עצם גניבת האופניים – הנתבעת טענה אמנם , במסגרת כתב ההגנה כי באם "יוכיח הנתבע כי נגנבו ממנו אופניים " ומשכך, לכאורה היא כופרת בעצם הגניבה. בהקשר זה , התובע הציג בפני בית המשפט אישור משטרה בדבר גניבת האופניים ומשכך, הנטל הועבר אל הנתבעת להוכיח כי , בניגוד לטענתו , לא נגנבו האופניים (בבחינת טענת תרמית) – הנתבעת לא עשתה כן ואף לא טענה ל"תרמית" מפורשות ומשכך, הנני קובעת כי הוכח שאמנם האופניים נגנבו.

באשר לטענות הנתבעת ובהתאם להן אין תכולה לפוליסת הביטוח במקרה גניבת האופניים:

א.אינני מקבלת את טענת הנתבעת ובהתאם לה האופניים אינם נכללים במסגרת תכולת הדירה וזאת, מכיוון שנגנבו בשנת 2006 ולאחר גניבתם בחר התובע באופצית הפיצוי ולא הכינון – ומשכך, מבחינת הנתבעת לא היו עוד קיימים האופניים במסגרת תכולת הדירה.

לעניין זה אציין תחילה,כי לכאורה בעת עריכת פוליסת הביטוח, הייתה קיימת בידי הנתבעת רשימת תכולה שעל בסיסה נקבע אומדן שווי התכולה כבסיס לקביעת הביטוח והפרמיה. כך, בעמ' 1 לפוליסת הביטוח פרק ב' נאמר לענין הערת שווי התכולה:

"בהתאם להערכה של לוי יצחק מיום 25/8/2005 השמורה בתיק החברה. "

הנתבעת בחרה שלא להציג בפני בית המשפט את רשימת הציוד ומבחרה להימנע מהבאתה, מחדלה זה מהווה חזקה ובהתאם לה , לו היתה אמנם מביאה את הרשימה , היה בה בכדי לתמוך בטענות התובע. (ראה לענין זה- י. קדמי "על הראיות – הדין בראי הפסיקה", מהדורה משולבת 2003 חלק ג', עמ' 1649; ע.א. 55/89, קופל נ' טלקאר, פדי 4602, 1990; ע.א 2275/90 לימה נ' רוזנברג פד"י מ"ז (2) 605, 614 (1993)].בעניין  אחרון זה יפים בעניין  דברי בית המשפט בע.א. 548/78, שרון נ' לוי פד"י לה (1) 736, 760) – דהיינו שהאופניים נכללים במסגרת תכולת הדירה גם בפוליסה החדשה משנת 2007.