הרוש נ' קבוצת קל אוטו

פסק דין

1.התובע ביקש לרכוש רכב במסגרת עסקת "טרייד אין". לשם כך הוא פנה, ביום 14.2.09, למשרדי הנתבעת.

2.הנתבעת הציעה לתובע רכב מסוג "מיצובישי לנסר" שנת 2000 כאשר על פי הסיכום ההחלפה תבוצע רק לאחר שהרכב ייבדק, כאשר בעלות הבדיקה תישא הנתבעת.

3.בתום הבדיקה ועובר להוצאת העסקה אל הפועל ביקש התובע לקבל הנחה. מנהל הנתבעת הסביר כי אין אפשרות, אך הציע לו רכב אחר במחיר מופחת, תוך שהוא מציין בפניו שמדובר ברכב שקיבל מכה קלה בחזית הרכב.

4.אין חולק כי התובע ראה את הרכב חיצונית ואף קיבל לידיו דוח בדיקה של הרכב נושא תאריך 28.10.08.

5.סופם של דברים כי נחתם חוזה מכירה (להלן:"החוזה") בין התובע לבין הנתבע. בסעיף 2 לחוזה מצויין מס' הק"מ שהרכב עשה, ובסעיף 9 לחוזה מצויין: "הקונה מצהיר שבדק את המכונית".

6.כמו כן, במעמד חתימת החוזה קיבל התובע לידיו עותק מטופס בדיקת הרכב בו פורטו כל הליקויים שהיו קיימים ברכב ביום 28.10.08, והתובע אף חתם על הטופס בחתימת ידו טופס זה (ת/1).

7.למחרת הרכישה גילה התובע פגמים ברכב ופנה אל הנתבעת בבקשה לבטל העסקה, אך נתקל בסירוב.

8.טענות התובע הן כדלקמן:

א.הנתבעת לא ביצעה "גילוי נאות" כמתחייב על פי החוק ולא יידעה אותו כי הרכב עבר מס' תאונות קשות.

ב.דוח הבדיקה שהוצג בפניו עניינו בדיקה שנערכה כחצי שנה לפני שהרכב נמכר לו ובתקופה שלאחר הוצאת הדוח, הרכב עבר תאונות נוספות.

ג.מאז שהוצע הדוח – אוקטובר 2008– ועד למועד המכירה, הרכב היה בשימוש, שכן אין התאמה בק"מ.

לשם הוכחת טענותיו, צירף התובע חוות דעת שמאי וכן טופס בדיקה שנערכה לרכב ב-6.09 כחודשיים לאחר הרכישה.

9.עד כאן פרשת התביעה.

10.מנגד טענה הנתבעת:

א.התובע ידע בדיוק איזה רכב הוא רוכש. הנתבעת מעולם לא הסתירה שמדובר ברכב שעבר תאונה.

ב.התובע חתם על חוזה המכירה מרצונו החופשי ולאחר שידע על כל הפגמים הקיימים ברכב.

11.עיינתי בכתבי הטענות, שמעתי את הצדדים והחלטתי לדחות את התביעה.

א.התובע משליך יהבו על "חובת גילוי נאות". לטענתו, לו היה יודע כי הרכב עבר תאונה משמעותית, לא היה רוכש אותו.

ב.לשם הוכחת טענותיו הוא כאמור צרף חוות דעת שמאי וכן טופס בדיקה של הרכב מ"מכון הדרור" שנערכה ב-6/09, כחודשיים לאחר רכישת הרכב.