1
.
במרכזו של הערעור שתי יצירות אומנות, האחת, צילום שצילם המשיב בטכס יום הזיכרון לחללי צה"ל בשנת 1991 ובו ניבטים פניו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין כשראשו מוטה הצידה והוא משיר מבט לנקודה רחוקה, כשמאחוריו ברקע דגל ישראל (להלן - הצילום).
השניה, מדליה שיצר המערער בשנת 1998 לבקשת המטבעה המלכותית הנורבגית הנושאת את דיוקנו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, כחלק מסדרת מדליות של זוכי פרס נובל לשלום (להלן - המדליה).
השאלה הצריכה דיון בערעור זה, האם נכונה מסקנתו של בית המשפט קמא (בית משפט השלום, ת"א-יפו, ת.א. 31376/05, כב' השופטת מארק-הורנצ'יק דליה) כי המערער העתיק את הצילום למדליה, באופן הפוגע בזכויות היוצרים של המשיב בצילום והמחייב פסיקת פיצוי כספי לטובתו.
2.
במאי 1998, פנתה המטבעה אל המערער להזמנת העבודה של עיצוב המדליה בתמורה לסכום של 1,500 דולר. המטבעה הינחתה את המערער לבצע את מלאכת העיצוב בהתאם להוראותיה ואישורה של הגב' לאה רבין ז"ל, רעיית ראש הממשלה המנוח, שעמדה אז בראש מרכז יצחק רבין.
הגב' רבין ז"ל, כך הובהר, ביקשה את המערער לאמץ לצורך העיצוב את הצילום אותו מסרה לידיו וזה השיבו בסיום עבודתו.
בשנת 1999 נתקל המשיב בפרסום של החברה הממשלתית למדליות ומטבעות בישראל, שהציעה למכירה את המדליה של המטבעה.
המשיב הבחין, כנטען על ידו בבית המשפט קמא, כי דמותו של רבין ז"ל כפי שהוטבעה במדליה היתה העתקה של דיוקנו כפי שהופיע בצילום. בשל כך, פנה אל מערער, ביום 7.11.99, וזה השיב לו במכתב מיום 25.7.00 בו דחה את טענותיו מכל וכל.
ביום 2.6.05, בחלוף כחמש שנים מאז תשובת המערער, הגיש המשיב את תביעתו.
פסק דינו של בית משפט קמא
3.
בית משפט השלום מצא כי תבליט דמותו של ראש הממשלה רבין ז"ל במדליה, הועתקה מהצילום, כך שהמערער עשה ביצירתו שימוש ב
"חלק ניכר" מיצירתו של המשיב, ללא קבלת רשותו, ותוך פגיעה בזכויות היוצרים בצילום.
בית משפט קמא סבר, כי דמותו של רבין ז"ל, המופיעה בצילום מהווה חלק ניכר מהמדליה שיצר המערער.
ממצאיו של בית המשפט נסמכו הן על התרשמותו כי קיים דמיון מהותי בין שתי היצירות והן על הנסיבות שעמדו ברקע יצירת המדליה.
בית המשפט התרשם כי מספר מאפיינים במדליה דומים לאלה שבצילום. כך באשר להבעת פניו של רבין ז"ל ולזוית המבט, כך גם באשר לפרופורציות של חלקי הפנים, לשיער ולתסרוקת, לקפלי העור בעורפו ובסנטרו, ולזוית ראשו היוצרת נקודת מפגש בין קצה אפו של רבין ז"ל ובין לחיו הימנית.
בית המשפט התרשם עוד, כי צווארון חולצתו של ראש הממשלה המנוח הודגש מאד בשתי היצירות, וכי קיים דמיון ב
"אלמנט משחקי האור והצל של הדגל שנמצא ברקע הצילום".
בית המשפט מנה בפסק דינו את אותן נסיבות המצביעות כי למערער היתה גישה לצילום בעת עיצוב המדליה, ובהן קבלת הצילום מידיה של גב' רבין ז"ל, והנחיתה לעצב את המדליה לפי הצילום.
בפני בית המשפט הונחה סקיצה שהכין המערער בהכנת עבודתו (ת/12) והתרשמותו היתה כי הסקציה היא העתקה ברישום של הצילום.
4.
מסקנתו של בית המשפט מבחינת היצירות ומכלול הראיות, שהמערער לא נתן בעיצוב התלת ממדי של הדמות, פרשנות נפרדת ועצמאית לדמות הדו מימדית של רבין ז"ל המשתקפת מן הצילום, ולכן דחה את טענתו כי לא ביצע פעולת העתקה אלא אך ורק קיבל השראה מן הצילום באשר לפוזיציה בה צולם רבין ז"ל בארוע.
השימוש שעשה המערער ביצירת המשיב על ידי העתקת הדמות והדגל שעמד ברקע, ללא היתר המשיב, יש בו משום הפרת זכויות היוצרים של זה בצילום.
כמו כן, קבע בית המשפט כי המערער, שזכה להכרה על עיצוב המדליה, לא נתן קרדיט למשיב על הצילום עליו מתבסס העיצוב, ובכך הפר את זכותו המוסרית שהיצירה תקרא על שמו [סעיף 4א' לפקודת זכות יוצרים 1924 (להלן - הפקודה)].