תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה ירושלים
|
15132-08
21/05/2009
|
בפני השופט:
נילי מימון- סגנית נשיא לענייני משפחה במחוז ירושלים
|
- נגד - |
התובע:
ו. ק. עו"ד לאה סלובין
|
הנתבע:
ר. א. עו"ד ש. גנסין
|
החלטה |
טענות הצדדים
תביעה זו עניינה תביעה לקביעת אבהות ביחס לקטינה נ' ת.ז. ... ילידת 07... בתה של התובעת.
התובעת טוענת שהנתבע הוא אבי הקטינה.
הנתבע מכחיש קשר אינטימי עם התובעת.
לדבריו היכרותם נעשתה דרך האינטרנט, נמשכה שבוע בלבד וללא קשר רומנטי ביניהם.
עוד לדבריו היו לתובעת ידידים וחברים רבים בעבר, ואפילו בעל או ידוע בציבור שהמתין לחזרתה לרוסיה.
לדבריו מספר חודשים לאחר היכרותם הודיעה לו התובעת במפתיע כי היא בהריון, אולם הוא הודיע לה שההריון איננו ממנו.
התובעת לעומת זאת טוענת שהיו יחסים אינטימיים ביניהם, שהנתבע אף הבטיח שינשאו זה לזה כשתחזור מרוסיה לשם נסעה על מנת לארגן עלייתה ארצה כעולה חדשה.
התובעת הגישה תצהירים משתי מצהירות התומכות בגירסתה.
הנתבע מוסיף ואומר כי אין הוא אדם הבורח מאחריותו וכי אם היה סבור שהילד שלו היה אפילו מציע לקבלו למשמורתו.
הנתבע איננו מסכים לעריכת בדיקת סיווג רקמות.
דיון
ענייננו בקטינה ששם אביה איננו רשום במרשם האוכלוסין.
השיקולים המרכזיים במסגרת תביעה להכרה באבהות בנסיבות אלו הם של גילוי האמת וזכות האדם לדעת מיהו אביו.
"בכבוד האדם גלומים אינטרסים, מאוויים, רצונות וזכויות אשר אחת מהעילאיות שבהן היא זכות האדם להכיר ולדעת מוצאו, זהותו, מקורו, ייחוסו, מורישיו בשרשרת הגנטית, למען לא יהא תלוש, אלמוני, בן בלי שורש.
משכך זכות האדם לדעת מיהו אביו.
אכן מנגד עומדת לנטען להיות אב, האוטונומיה להחליט בכל הנוגע לגופו והזכות לסרב להתערבות רפואית או אחרת בגופו, לביצוע בדיקה אשר עריכתה מהווה פגיעה בגופו, כן לנטען להיות אב הזכות לקבוע כי אינו רוצה לדעת על עצמו יותר מאשר ברצונו לדעת ולסרב לחקור את הנעלם ממנו.
ומנגד, קיים האינטרס הכללי, מאבני הנדבך, התשתית והיסוד של ההליכים המשפטיים והוא גילוי האמת.
באיזון בין זכויות אלה, מחד - זכות האדם לדעת זהותו ומוצאו אשר באי גילויים תהיה השפעה קריטית ומכרעת על גידולו של ילד לאדם, להליכותיו, אורח חייו, עתידו והוויתו הפיזית והפסיכולוגית ומנגד - זכות האדם לסרב לדעת על עצמו ומיהו ילדו - גוברת הזכות לידע הזהות, מקור האדם ושורשיו על פני הסירוב לדעת, שכן לראשונה השפעה שאין לה שיעור על חייו בכללותם, העולה פי מונים על הפגיעה אם יופר הסירוב לדעת אודות עצמו ומצטרף לכך האינטרס של גילוי האמת."
תמ"ש (ירושלים) 11360/03 -
א. ר. נ' מ. ד. . תק-מש 2004(2), 602
ואכן, באחרונה נכנס לתוקף
חוק מידע גנטי (תיקון מס' 3), התשס"ח-2008 (להלן: "חוק המידע הגנטי"), בו שונה המצב המשפטי שהיה קיים משך תקופה ארוכה, ולפיו לא ניתן היה לחייב גבר בבדיקת אבהות בניגוד לרצונו, אלא סירובו לביצוע הבדיקה שימש כראיה לחובתו בתביעה שהוגשה כנגדו להכרה באבהותו. (וראה ע"א 548/78
שרון נ' לוי, פ"ד לה(1) ו736; ע"א 5942/92
פלוני נ' אלמוני, פ"ד מח(3) 837; בר"ע (ב"ש) 615/2002
פלוני נ' פלונית, תק-מח 2003(1) 858).