הרקע לתביעה:
1. 1. עניינה של התביעה שלפניי במכתב שנשלח, כהודעת דואר אלקטרוני חוזר (reply all), לתובע ולרשימת תפוצת לקוחותיו. לטענת התובעים, תוכן ההודעה, בה מלין הנתבע אודות התובעים, מהווה פרסום אסור המקים עילת תביעה לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן:
"החוק"). בנוסף, עתר התובע לשכר טרחה המגיע לו, לטענתו, בשל שירותים משפטיים שנתן לנתבע. סכום התביעה הועמד על סך 155,860 ש"ח.
טענות התובעים:
2. 2. התובעים הינם בני זוג, תושבי היישוב קדימה. התובע הינו עורך דין במקצועו. הנתבע הינו תושב קדימה והבעלים של בית מגורים ברחוב האלמוגן 15 בקדימה (להלן:
"הבית" או "
המושכר"). הנתבע השכיר לתובעים את הבית, על פי הסכם שכירות חופשית, במשך כארבע שנים. בנוסף, שימש התובע כעורך דין ומיופה כוח של הנתבע, לצורך רישום ירושת אימו בשני נכסי מקרקעין.
3. 3. לקראת תום שנת השכירות הרביעית, רכשו התובעים בית מגורים בקדימה והודיעו לנתבע על סיום תקופת השכירות. כך, התובעים תיאמו עם הנתבע את מועד פינוי המושכר והעברת החזקה לשוכרים חדשים, בסוף חודש 7/06. ביום 23.7.06, שלח התובע הודעה בדואר האלקטרוני ללקוחותיו ומכריו, בדבר העברת משרדו וכתובתו לבית החדש. הודעה זו הגיעה גם לכתובת הדואר האלקטרוני של הנתבע.
4. 4. לאחר פינוי המושכר במועד המיועד, כאשר היחסים בין הצדדים תקינים, שלח הנתבע בדואר אלקטרוני חוזר מכתב לתובעים (להלן: "
המכתב"), אשר הופץ באותה רשימת נמענים, המונה כ- 110 כתובות דואר אלקטרוני. במכתב, התלונן הנתבע אודות הנתבעים תלונות סרק, השמיץ אותם והטיל דופי במקצועיותו של התובע. חרף זאת, דרש הנתבע שהתובע ימשיך לשמש כעורך דין מטעמו. כמו כן, לאחר משלוח המכתב, העביר הנתבע הודעה שנייה, בה הבהיר כי תוכן המכתב מיועד לתובעים בלבד.
5. 5. לטענת הנתבעים, תוכנו של המכתב פגע בהם באופן אישי וגרם נזק לשמם הטוב. כך, הנתבע פגע בתובע על רקע מקצועו כעורך דין וגרם אף נזק לשמו הטוב. לשיטתם, המכתב מהווה "פרסום" על פי הגדרתו בחוק, נעשה בחוסר תום לב ומתוך כוונה תחילה לבזות ולפגוע בתובעים ולעשותם מטרה ללעג ולשנאה. יתרה מכך, הנתבע סרב להתנצל בפני התובעים, חרף דרישתם במכתב מיום 24.8.06.
6. 6. בנסיבות אלה, יש לחייב את הנתבע, אליבא התובעים, בפיצוי על פי החלופות של סעיף 7א' חוק, אף ללא הוכחת נזק. כך, יש לחייב את הנתבע לפרסם תיקון או הכחשה של המכתב על פי הוראת סעיף 9 לחוק. לחילופין, יש לחייב את הנתבע לשלם לתובעים פיצויים בגין עוגמת נפש, הטרדה, טרחה וטרדה.
7. 7. באשר לתביעת שכר הטרחה, יש לחייב את הנתבע בתשלום שכר טרחה ראוי, בשיעור 4,000 ש"ח כולל מע"מ, בגין שירותיו המשפטיים של התובע, בעניין רישום ירושת הנתבע בשני נכסי מקרקעין. לטענת התובע, הנתבע התחייב, בחוזה בעל פה, לשלם שכר טרחה בשווי 1000$ בצירוף מע"מ ובתוספת הוצאות אחרות. אכן, הרישום בענייננו של הנתבע לא הושלם, בשל נסיבות שונות שאינן תלויות בתובע, אך עיקר העבודה לרישום הנכסים נעשתה על ידי התובע. זאת ועוד, הנתבע התעלם ממכתבי הדרישה לתשלום שכר הטרחה ועשה כל שניתן על מנת לפגוע בתובע, כעורך דינו. משכך, שלח התובע, ביום 6.12.06, מכתב המודיע על הפסקת הטיפול המשפטי בענייננו.
טענות הנתבע:
8. 8. לטענת הנתבע, הרקע לכתיבת המכתב היה מצבו של המושכר בעת החזרתו על ידי התובעים ביום 27.7.06. הנתבע הביע במכתב את מורת רוחו, לאור מצבו התחזקותי הירוד של הבית, זאת בשעה שהנתבע אפשר לתובעים שהייה של חודש נוסף במושכר. בנוסף, התובעים היו מודעים לכך שבבוקר לאחר יום עזיבתם, אמורים דיירים חדשים להיכנס למושכר. הנתבע הוסיף, כי דרש מהתובע במכתב להמשיך ולייצגו, מאחר והטיפול בענייניו המשפטיים היה קרוב לסיום, לכן לא ראה טעם בהחלפת עורך דין.
9. 9. אליבא הנתבע, תוכן המכתב אמת. כל טענות הנתבע היוו בסיס לתביעתו, שנתקבלה בבית המשפט לתביעות קטנות בנתניה. כך, הואיל והינו משוכנע באמיתותם של הדברים, עומדת לו הגנת "אמת דיברתי" לפי סעיף 14 לחוק.
10. 10. לטענת הנתבע, לא הייתה לו כוונה לפגוע בתובעים או להלבין פניהם ברבים. ראיה לכך היא, שליחתה המיידית של הודעת ההתנצלות לכל המכותבים אליהם הופץ המכתב. לטענתו, הוא שלח את המכתב כתשובה לדואר האלקטרוני ששלח התובע ימים ספורים קודם לכן. אלא מאי, במקום ללחוץ על כפתור "השב" הוא לחץ בטעות על כפתור "השב לכולם". כך, הדגיש הנתבע, כי איננו מכיר ולא הכיר מעולם אדם מבין המכותבים. בנוסף, הוא בן 57, איננו אקדמאי ואיננו בקיא במדעי המחשב. משכך, עומדת לנתבע חזקת תום הלב הקבועה בחוק.
11. 11. לטענת הנתבע, לתובעים יש אשם תורם, בכך שחשפו בידיעה את כתובות המייל של המכותבים. לכן, הסיבה לשליחתו של מכתב הדיבה אל כל המכותבים נעוצה ברשלנותם של התובעים, אשר היו צריכים לצפות את טעותו של הנתבע כתוצאה מחשיפת כתובות אלה. כמו כן, התובע פעל בניגוד לכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין, לפיהם הוא מחויב לשמור על חיסיון לקוחותיו, לרבות כתובות הדואר האלקטרוני שלהם. בהתאם, היה על התובע לשלוח את הודעתו בהעתק נסתר, כפי שאכן עשה בפנייתו השנייה אל הנמענים.
12. 12. באשר לתביעת שכר הטרחה טען הנתבע, כי הוסכם בעל פה ששכר הטרחה ישולם לאחר השלמת הטיפול במלואו, היינו, לאחר רישום שני נכסי המקרקעין בטאבו, ואילו עבור ההוצאות השונות שתהיינה לתובע הנתבע ישלם עם דרישה ראשונה, כפי שאכן עשה. כך, בשום שלב לא הוסכם על שינוי בהסכמות אלו. לכן, משלא השלים התובע את עבודתו ואף הסב לנתבע נזקים בעקבות הפסקת ייצוגו, ללא הודעה ותוך עיכוב מסירת המסמכים הנוגעים לרישום, אין הוא זכאי לשכר טרחה בעבור עבודתו. לטענת הנתבע, הוא אף זכאי לתרופות בשל הפרת חוזה באופן חד צדדי.
13. 13. בדיון שנערך לפניי העידו העדים הבאים:
מטעם התובעים: גברת הילה בנימיני (עובדת משק בית) והתובע.
מטעם הנתבע: מר אסף חפץ וגברת ניקי חפץ (השוכרים החדשים) והנתבע.
דיון: