לא קיבלה מידע בעניין הרדמה כללית בעת הזמנת ניתוח אף, ותפוצה

1.                   1.                   בפני תביעה כספית,להחזר תשלום ששולם על ידי התובעת לנתבעת בגין ניתוח שהוזמן על ידה מהנתבעת, לאור הודעת ביטול ההזמנה ע"י התובעת.

2.                   2.                   התובעת, התקשרה בהסכם לביצוע ניתוח אף, במרכז הרפואי של הנתבעת (להלן - "ההסכם", צורף כנספח לכתב ההגנה). פחות מיומיים לפני מועד הניתוח המתוכנן, הודיעה התובעת לנתבעת, כי איננה מעוניינת בביצוע הניתוח והודיעה על ביטולו. ההודעה המאוחרת על ביטול ההזמנה, הביאה לחיוב התובעת במלוא התשלום עבור הניתוח והנתבעת טענה לזכותה לכך, לפי תנאי ההסכם.

3.                   3.                   התובעת טוענת, כי נודע לה לאחר החתימה על ההסכם ובסמוך למועד הניתוח, כי הניתוח יבוצע בהרדמה מלאה/כללית (להלן- "הרדמה כללית ") . לכך לדבריה, היא לא נתנה את הסכמתה ולא נאמר לה קודם לחתימה על ההסכם, כי הניתוח יבוצע בהרדמה כללית. התובעת, הודתה כי היא נועצה עם רב אשר הורה לה להימנע מביצוע הניתוח בהרדמה כללית. בנסיבות אלו עמדה לה לדבריה, הזכות להביא לביטול הניתוח, מבלי שתחוייב בתשלום כלשהו על פי ההסכם.

4.                   4.                   מנגד טוענת הנתבעת, כי התובעת חתמה על ההסכם ובו הסכמה לניתוח אף לאסטתיקה. החתימה, נעשתה בנוכחות רופא כירורג מטעם הנתבעת ועל פי האמור בהסכם, התובעת נתנה הסכמתה כאמור בו, לניתוח 'בהרדמה מקומית או כללית לפי הצורך וכפי שייקבע הרופא המרדים' .

בנוסף טענה הנתבעת כי במועד ביטול ההסכם, טרם התקבלה כל החלטה על ידי הנתבעת ו/או הרופא המרדים מטעמה על סוג ההרדמה, מקומית או כללית וכי החלטה על סוג ההרדמה, מתקבלת במועד הניתוח בו אמור גם הרופא המרדים לפגוש את התובעת. כך גם נטען, כי התובעת לא היתנתה את ביצוע הניתוח בכך שיהיה בהרדמה מקומית דווקא וטענה זו הועלתה, רק כתירוץ בשל החלטת הרב בעניינה, או מכל סיבה אחרת שאינה נהירה לנתבעת. הנתבעת, לא דרשה מהתובעת לבצע את הניתוח בניגוד לרצונה, כי אם עמדה על זכותה לפי ההסכם, לחייב את התובעת בתשלום מלוא התמורה עליה הוסכם לביצוע הניתוח. לטענתה, היא שכרה את שירותיו של הרופא המנתח והרופא המרדים וכן הזמינה חדר ניתוח וכיוצ"ב, לצורך ביצוע הניתוח לפי ההסכם. לפיכך טענה, לא ניתן היה למנוע או להקטין את הוצאותיה, במועד המאוחר בו נמסרה לה הודעת הביטול ע"י התובעת, כיממה לפני מועד הניתוח. על כן חוייבה התובעת, לפי תנאי הביטול שנקבעו בהסכם, במלוא התשלום עבור הניתוח.

5.                   5.                   בנוסף ולחילופין טענה הנתבעת, כי היתה שהות מספיקה לתובעת להודיע על בקשתה לביטול הניתוח, בסמוך לאחר ההתקשרות בהסכם בפרט, כאשר המועד המתוכנן נידחה ונקבע מועד מאוחר יותר. אילו נהגה כך התובעת, היא היתה מחוייבת  בתשלום בשיעור של 50% או 80% ממחיר הניתוח, לפי המועדים שנקבעו בהסכם למסירת הודעת ביטול.

דיון ומסקנות:

6.                   6.                   אינני מקבלת את גירסת התובעת, כי הסכמתה לביצוע הניתוח היתה על דעת זאת שהניתוח יבוצע, אך ורק בהרדמה מקומית. התובעת, חתמה על טופס הסכמה לניתוח אף (נספח ב' לכתב ההגנה) ואישרה בעדותה, כי היא חתומה עליו. בטופס ההסכמה נאמר: "הניתוח מתבצע בהרדמה מקומית בתוספת חומרי הרגעה, או בהרדמה כללית".

בטופס ההסכמה גם נאמר: "הסכמתי ניתנת בזאת גם לביצוע הרדמה מקומית עם או בלי הזרקה תוך ורידית של חומרי ההרגעה, לאחר שהוסברו לי הסיבוכים והסיכונים של הרדמה מקומית" ובנוגע להרדמה כללית נרשם בטופס ההסכמה: "אם יוחלט על ביצוע הניתוח בהרדמה כללית, ינתן לי הסבר על ההרדמה על ידי המרדים". כך גם, בגליון הקבלה (נספח א' לכתב ההגנה) הכולל הצהרת מועמד לניתוח על מצבו הרפואי, נשאלה התובעת אם עברה הרדמה כללית בעבר ואם קיימת רגישות להרדמה מקומית. בנוסף, בטופס (נספח 5 לכתב ההגנה), שנחתם גם הוא על ידי התובעת, נרשמו שתי האפשרויות להרדמה מקומית או כללית לביצוע הניתוח, מבלי שנמחקה החלופה של הרדמה כללית. כל המסמכים, נחתמו על ידי התובעת כבר ביום 6.4.08 בנוכחות פרופ' וקסלר, מומחה לכירורגיה פלסטית ואסטתית.

7.                   7.                   התובעת, ביקשה לסתור את המסמכים שנחתמו על ידה וטענה בדיון, כי הובטח לה  שההרדמה תהיה מקומית. למרות זאת, התובעת לא הזמינה לעדות את פרופ' וקסלר שקיים איתה פגישת יעוץ, על מנת להוכיח את גירסתה שאינה מתיישבת עם חתימתה על המסמכים האמורים לעיל. יתירה מכך, מעדות התובעת עולה כי המקור ממנו היא למדה על כך שהניתוח יהיה בהרדמה כללית, הוא מדברים שאמרה לה לכאורה, המזכירה של הנתבעת ביום 27.4.08, באילו המילים: "ישנים בניתוח ואח"כ קמים".

8.                   8.                   לא השתכנעתי מעדותה של התובעת, כי אכן נמסר לה כי הוחלט שהניתוח יבוצע בהרדמה כללית. לא די בשיחה עם המזכירה, אם וככל שאכן התקיימה, כדי לסתור את תוכנה של פגישת היעוץ ואת האמור בהסכם, כי יכול שיוחלט ע"י המרדים, לבצע את הנתוח בהרדמה כללית. מהעדויות עולה, כי לאחר החתימה על ההסכם ועל הטפסים הנילווים לו, לא התקיימה כל פגישה בין התובעת לבין הרופא המרדים או הרופא המנתח, אשר הם בלבד המוסמכים להודיע לה על החלטתם לבצע את הניתוח בהרדמה כללית.

9.                   9.                   טופסי ההסכמה, עליהם חתמה התובעת, מעידים על ידיעתה על כך שהניתוח, עשוי להתבצע בהרדמה כללית. יוער, כי בטופס ההסכמה נאמר כי אם יוחלט על ניתוח בהרדמה כללית, ינתן לתובעת הסבר מפורט על ההרדמה ועל תופעות הלוואי שלה. לפיכך, כל עוד לא היתה התייעצות נוספת ולא ניתנה לתובעת הודעה על ידי הרופא המנתח או הרופא המרדים על החלטתם לביצוע הניתוח בהרדמה כללית, טרם התקבלה החלטה בנידון. כפועל יוצא, טרם ניתנו לתובעת ההסברים על הרדמה מסוג זה ועל תופעות לוואי אפשריות מהרדמה זו, כפי שניקבע בהסכם. למרות זאת, אם אכן היתה מתקבלת החלטה על הרדמה כללית, אזי היתה עומדת לתובעת הרשות, להסכים או לסרב לכך לאחר שמיעת הסברי הרופא המרדים, כפי שמתחייב לפי הוראות חוק זכויות החולה התשנ"ו-1996. משלא נרשמו תופעות הלוואי ולא ניתנו ההסברים האמורים במועד החתימה על טופס ההסכמה ונקבע כאמור, שהסברים יימסרו לתובעת מאוחר יותר, לא היה מקום לחייב את התובעת בתשלום בגין ביטול הניתוח, אילו הוכח כי הוחלט על הרדמה כללית.   

10.               10.               סופם של דברים אני קובעת, כי היה ידוע לתובעת כי קיימת אפשרות לביצוע הניתוח  בהרדמה כללית ולא עלה בידה להוכיח כי הוחלט כבר שהניתוח יבוצע בהרדמה כללית.

11.               11.               אילו אכן היתה התובעת נמנעת מלהגיע לניתוח, רק מחשש שההרדמה תהיה כללית כגירסתה, צפוי היה שהיא תבקש קודם לכן לשוחח עם הרופא הכירורג או הרופא המרדים, כדי לשמוע מהם על סוג ההרדמה ועל סיכוניה ותופעות הלוואי ממנה. מעבר לכך, התובעת העידה כי היא אינה מעוניינת בביצוע הניתוח ע"י הנתבעת, גם לא ב הרדמה מקומית. בכך, יש בה כדי לסתור את גירסתה כי היא חזרה בה מכוונתה לבצע את הניתוח, רק בשל סירובה להרדמה כללית. בנוסף, מעדות התובעת למדתי כי היא לא עברה את הניתוח עד היום במרכז רפואי אחר. מכאן עולה תהייה בדבר טענתה על אובדן אמון בנתבעת, דווקא. צפוי היה על כן לשיטת התובעת, שהיא תבצע את הניתוח במרכז רפואי בו היא נותנת אמון ולא כך נהגה, כאמור.  

12.               12.               התובעת הוסיפה וטענה כי לא נמסר לה על התנאים לביטול הניתוח, אף שאישרה בעדותה, כי היא חתמה על טופס ביצוע התשלום, הכולל את תנאי הביטול והתשלומים הכרוכים בו (נספח ג' לכתב ההגנה). בנסיבות אלו, הואיל והודעת הביטול ניתנה לשיטת התובעת, 28 שעות לפני מועד הניתוח, היה עליה לשלם לנתבעת את מלוא מחיר הניתוח, לפי תנאי הביטול שנקבעו בהסכם. 

13.               13.               יחד עם זאת, הואיל ובטופס ההסכמה לניתוח, הוסכם גם על אפשרות לביצוע ניתוח בהרדמה כללית, היה על הנתבעת להסביר לתובעת במועד החתימה על ההסכם על  הסיבוכים והתגובות הנלוות האפשריות מביצוע הרדמה זו, כמצוות סעיף 13(ב)(2) לחוק זכויות החולה, התשנ"ו- 1996. כך גם היה על הנתבעת לפרט בכתב, את תמצית ההסבר שניתן לתובעת כאמור בסעיף 14(א) לחוק. מסירת המידע למטופל, צריך שתעשה בשלב מוקדם ככל שניתן כאמור בסעיף 13(ג) לחוק, כפי שעשתה הנתבעת במתן ההסבר ביחס להרדמה מקומית, כאמור בטופס ההסכמה. נכונים הדברים, בפרט כאשר אין בתנאי ביטול של הניתוח על פי ההסכם, הסתייגות כלשהי מחיוב בתשלום דמי ביטול, אם יוחלט במועד הניתוח, או בכל מועד אחר, על ביצועו בהרדמה כללית. 

14.               14.               הזכות לאוטונומיה של אדם, היא בדרגת חשיבות מיוחדת דווקא בנוגע לטיפול רפואי. על כך מצינו בע"א 2781/93 מיאסה עלי דקה נ' בית חולים כרמל חיפה ואח' פד"י נ"ג (4)526, בסעיף 19 לפסק הדין מפי כב' השופט ת. אור: "זכות זו לאוטונומיה היא גם הבסיס העיקרי של תורת ההסכמה מדעת שלפיה - בכפוף לחריגים מסויימים אשר אינם רלוונטיים לכאן - אין לבצע פרוצדורה רפואית בגופו של אדם אם לא ניתנה לכך הסכמתו המודעת ... נקודה זו סוכמה בבהירות על ידי כבוד השופטת דורנר בע"א 434/94 הנ"ל (7) בעמ' 212 באומרה כי: "...החולה אינו אובייקט. הוא הסובייקט הנושא בתוצאות הסיכון והסיכוי שנוטל הרופא בבוחרו בדרך הטיפול. על כן עומדת לו זכות יסוד הנובעת מן האוטונומיה של הפרט, להחליט מדעת, כלומר בידיעת העובדות הרלוונטיות, אם להסכים לטיפול הרפואי המוצע לו".

בפסק הדין ( שניתן בטרם נחקק חוק זכויות החולה) נקבע, כי גם היכן שלא הוכח כל קשר סיבתי בין אי קבלת הסכמה מדעת לבין נזק שנגרם לחולה בניתוח, עומדת לחולה הזכות לפיצוי בגין פגיעה באוטונומיה שלו, בשל אי מסירת מלוא המידע וההסכמה הנדרשים בטרם ביצוע הניתוח.

15.               15.               לא עסקינן, בעניינה של התובעת, בנזק שניגרם לתובעת וכאמור לעיל, טרם הוחלט על ביצוע הניתוח בהרדמה כללית. בה בשעה, היה על הנתבעת להימנע מלהחתים את התובעת על הסכם המאפשר ניתוח בהרדמה כללית, מבלי שהובהרו לתובעת הסיכונים ותופעות הלוואי האפשריות לצורך קבלת החלטה, אם להתקשר בהסכם. מועד קבלת ההחלטה על ביצוע הניתוח בהרדמה כללית, ביום הניתוח או בסמוך לו , יש בו כדי להשפיע על חששותיה של התובעת והיערכותה לניתוח, מבלי שתדע זמן סביר מראש, כי אכן קיימת אפשרות להרדמה כללית ובטרם נימסרו לה ההסברים על סיבוכים אפשריים. למעלה מהצורך יובהר, כי נוכח היעדר הסבר מראש על הסיכונים, לא ניתן היה לאכוף  על התובעת, את תנאי ביטול ההסכם אילו הוחלט על הרדמה כללית, למרות הוצאות הנתבעת בגין היערכות לניתוח.